יום התה יצוין היום, בבריטניה ובמדינות רבות בעולם, במטרה לעורר מודעות לחשיבותו הכלכלית, התרבותית והבריאותית של התה, תוך עידוד שיטות גידול וצריכה בנות קיימא. מיליארדי אנשים ברחבי העולם שותים תה מדי יום, ורבים רואים בו לא רק משקה מחמם או טקס חברתי, אלא תכשיר טבעי בעל סגולות רפואיות מוכחות.
למרות שתה נפוץ בעשרות גרסאות, כל סוגי התה האמיתי – כלומר, אלו שמקורם בצמח הקמיליה סיננסיס (Camellia sinensis) – מגיעים מאותו מקור. ההבדלים בין תה שחור, ירוק, לבן, אולונג או תה פו-אר נובעים בעיקר מתהליכי עיבוד, חמצון וייבוש שונים. תה ירוק עובר חימום מהיר למניעת חמצון, ולכן שומר על מרבית הרכיבים הפעילים שבו. תה שחור, לעומתו, עובר תהליך חמצון מלא, מה שמעניק לו את צבעו הכהה וטעמו העמוק.
הכנת תה היא טקס בפני עצמו. ההמלצה הכללית היא להשתמש במים רותחים שהגיעו לטמפרטורה של כ־80–90 מעלות צלזיוס, תלוי בסוג התה, ולהשרות את העלים או השקית במשך שתיים עד שלוש דקות. השרייה ממושכת עלולה לשחרר כמויות גדולות של קפאין וטאנינים, ולהפוך את הטעם למריר.
רכיביו של התה כוללים נוגדי חמצון ממשפחת הפוליפנולים – בראשם הקטכינים, ובמיוחד EGCG (Epigallocatechin gallate) – תרכובת שנמצאה כבעלת השפעות אנטי-סרטניות, אנטי-דלקתיות ונוגדות חמצון חזקות. התה מכיל גם קפאין, אם כי בכמות נמוכה יותר בהשוואה לקפה – כ־20–50 מ"ג לכוס, לעומת 80–100 מ"ג בכוס קפה. התה מכיל גם תיאנין, חומצת אמינו שמקורה בעלים, התורמת לתחושת רוגע וקשב, מה שהופך את השפעת הקפאין שבו לרכה ומתונה יותר.
הספרות המדעית עמוסה בעשרות מחקרים שהדגימו את תרומתו של התה לבריאות. מטא-אנליזה שפורסמה בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology בשנת 2020, וניתחה נתונים של למעלה מ־100 אלף משתתפים, מצאה שצריכה קבועה של שלוש כוסות תה ביום הפחיתה את הסיכון למוות ממחלות לב בכ־20%. מחקר גדול אחר שפורסם בכתב העת JAMA Internal Medicine ב-2022, אשר עקב אחרי חצי מיליון בריטים במשך 14 שנה, גילה כי שתיית תה שחור – אפילו עד 5 כוסות ביום – הפחיתה תמותה כללית בלי תלות בהוספת חלב או סוכר.
תה נקשר גם לירידה בסיכון למחלות ניווניות של המוח. מחקר סינגפורי משנת 2019, שפורסם בכתב העת Aging מצא כי שתייה יומית של תה מפחיתה את הסיכון להידרדרות קוגניטיבית בגיל מבוגר. הסבר אפשרי לכך טמון בתרכובות נוגדות החמצון שבתוך התה, הפועלות למניעת הצטברות רדיקלים חופשיים המזיקים לרקמות עצביות.
לתה ירוק יוחסו יתרונות גם בירידה במשקל. מחקר קליני שפורסם בכתב העת American Journal of Clinical Nutrition הראה שצריכת תמצית תה ירוק הגבירה שריפת קלוריות במנוחה, ככל הנראה בשל תכולת הקטכינים והקפאין שבו. עם זאת, ההשפעה צנועה יחסית ודורשת צריכה קבועה ומשולבת עם תזונה מאוזנת.
יתרון מעניין נוסף קשור לבריאות הפה: מחקרים יפניים גילו כי לשתיית תה ירוק יכולת להפחית היווצרות חיידקים מחוללי עששת ודלקת חניכיים, הודות לפעילות האנטי-בקטריאלית של הקטכינים. בתוך כך, תה – במיוחד ללא סוכר – גם פחות חומצי ממשקאות אחרים, ולכן פחות מזיק לשיניים.
אבל לא הכול חיובי. צריכה מופרזת של תה, במיוחד בכמויות גדולות מאוד – יותר מ־7–8 כוסות ביום – עלולה להביא לבעיות. טאנינים בתה עלולים להפחית ספיגת ברזל מהמזון, בעיקר בקרב צמחונים, נשים בגיל הפוריות ואנשים עם אנמיה. שתייה מרובה של תה שחור עלולה גם להוביל לצריכת יתר של קפאין, מה שעלול לגרום לעצבנות, בעיות שינה או הפרעות בקצב הלב אצל אנשים רגישים.
שתיית תה רותח מאוד – מעל 65 מעלות – נמצאה כגורם סיכון לסרטן הוושט במחקרים אפידמיולוגיים באיראן ובסין. לכן, מומלץ להניח לתה להתקרר מספר דקות לפני השתייה.
לסיכום, תה – בעיקר תה ירוק, שחור ולבן – הוא משקה עתיק בעל ערך בריאותי מוכח. הוא מספק לגוף נוגדי חמצון, מעורר באופן מתון, מסייע לשמירה על תפקוד הלב והמוח, ומספק רגע של שקט וריכוז. עם זאת, יש לצרוך אותו במתינות, להימנע משתייה בסמוך לארוחות עשירות בברזל, ולהמתין מעט עד שהמשקה מתקרר. ביום התה הבינלאומי היום יש לכם הזדמנות מצוינת להרים כוס – לא רק לחיים, אלא גם לבריאות.
