ירדן נמצאת בתקופה של מתיחות הולכת וגוברת מול ישראל, על רקע שורת הצהרות ומהלכים שמעוררים דאגה בממלכה. התבטאויותיו האחרונות של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בנוגע ל"ישראל הגדולה" עוררו סערה פוליטית וציבורית בירדן, והובילו להגברת קולות הקוראים להיערכות לאומית מקיפה.
הפוליטיקאי והפרלמנטר הוותיק, ד"ר מנדוח אל-עבאדי, קרא בראיונות פומביים לאחד את השורות תחת הסיסמה "ירדן תחילה", לנקוט צעדים מהירים ובהם השבת גיוס החובה, הכשרת אזרחים בנשק ולימוד השפה העברית, וכן קיום מפגשי פיוס פנים־ירדניים. לדבריו, אין להמתין לפעולה של מדינות ערביות אחרות, אלא לפעול באופן עצמאי להגנת הממלכה.
על רקע זה, מתרבות בירדן גם הקריאות מצד שבטים, מפלגות ופעילים פוליטיים לנקיטת צעדים ממשיים שיתאימו לרמת האיום הנתפסת. בין ההצעות שעלו – הפסקת ההליכים נגד תנועת האחים המוסלמים והסרת חסמים לשיתוף פעולה לאומי רחב. פעילים בממלכה מציינים כי ההתבטאויות האחרונות של נתניהו חיזקו את מעמדו הציבורי של הזרם האסלאמי בירדן, והרחיבו את השיח על הצורך באחדות פנימית נוכח האתגרים הביטחוניים.
במקביל להתפתחויות הפוליטיות, נרשמה בתקופה האחרונה עלייה חדה בניסיונות הברחת סמים לירדן דרך גבולה המערבי עם ישראל. על פי הודעות רשמיות של שלטונות הממלכה, לפחות שלוש פעמים בשבוע יורטים רחפנים או בלונים נושאי סמים שמקורם בדרום ישראל. ההערכות בממלכה הן כי ההברחות מופעלות בידי כנופיות פשע ישראליות, וכי צה"ל אינו נוקט צעדים מספקים למניעת התופעה.
בירדן מציינים כי מאמצי אכיפת הגבול בצפון – מול סוריה – צמצמו משמעותית את נתיב ההברחות הצפוני, והעבירו את הפעילות הפלילית לכיוון הגבול עם ישראל. בעוד הקשר המדיני עם ממשלת נתניהו כמעט ואינו קיים, נשמרים ערוצי תקשורת מצומצמים ברמה הביטחונית והמבצעית, בעיקר לשם הבטחת מעבר שיירות סיוע ומתקנים רפואיים ירדניים ברצועת עזה, הרחק ממוקדי פעילות צבאית ישראלית.
במשרד החוץ בעמאן מגדירים את מצב היחסים עם ישראל כ"גרוע ביותר מאז חתימת הסכם השלום ב־1994", ומדגישים כי האמנה ההיסטורית הפכה בפועל למסגרת פורמלית בלבד. הצהרות נתניהו בדבר חזון "ישראל הגדולה" מוסיפות להקשות על שמירה על שיח חיובי בין המדינות, ומעמידות את ממשלת ירדן בפני אתגר גובר בהגנה הציבורית על ההסכם.
