מה לגבי "בני הערובה האחרים" של עזה – אלפי הפלסטינים המוחזקים בישראל ללא אישום?
לונדון: סרטון מטריד הופיע ברשתות החברתיות בשבוע שעבר של גבר פלסטיני שזוהה כבדר דחלאן בן ה-29.
בעיניים פעורות ומתנדנד קדימה ואחורה בזמן שדיבר, נראה היה שדחלאן במצב של הלם כשענה לשאלות בבית החולים שוהדא אלאקצא בדיר אל-בלח, עזה, זמן קצר לאחר שחרורו ממעצר ישראלי.
דחלאן, שתואר על ידי מי שהכירו אותו כ"צעיר פעיל חברתי ואהוב", נראה השתנה לחלוטין בחודש שבו בילה במעצר ישראלי מאז שנתפס בחאן יונס.
הוא תיאר דפוס של מכות, עינויים והתעללות שהפך מוכר לארגונים לא ממשלתיים שעוקבים אחר הגידול הדרמטי במספר הפלסטינים הכלואים ללא אישום או משפט מאז החל הסכסוך בעזה באוקטובר האחרון.
בדר דחלאן (ל') ועצורים אחרים נראו מוחלשים וצלקות על גופם לאחר שחרורם ב-20 ביוני. (Getty Images)
בעוד תשומת הלב של העולם ממשיכה להיות ממוקדת בני הערובה הנותרים שנלקחו על ידי חמאס ב-7 באוקטובר, מתעלמים במידה רבה ממצבם של "בני הערובה האחרים" – אלפי מבוגרים וילדים פלסטינים חפים מפשע שנתפסו והוחזקו על ידי ישראל ללא אישום.
"ישנם כרגע כ-9,200 אסירים בסך הכל מהגדה המערבית ומהשטחים הכבושים", אמרה ג'נה אבו חסאנה, קצינת סנגור בינלאומית בארגון הלא ממשלתי הפלסטיני, אדאמיר, ברמאללה – האגודה לתמיכה באסירים ולזכויות אדם.
"מתוכם, אנו מאמינים שכ-3,200 הם עצירים מנהליים".
מעצר מנהלי "הוא בעצם כלי המשמש את הכיבוש למעצר פלסטינים ללא הגבלת זמן לתקופה ממושכת", היא אמרה.
עצורים מואשמים ו"נשפטים" על ידי בתי המשפט הצבאיים, אך התהליך עוקף את כל הנורמות של ההליך השיפוטי המקובל בעולם.
"אין באמת 'אישום' כי לא מוצגות ראיות נגד העצור", אמר אבו חסנא. "כל ראיה כביכול נשמרת בתיק סודי שאליו אין לעצור ולעורך דינו גישה".
חיילים ישראלים עומדים ליד משאית עמוסה בעצירים פלסטינים קשורים ומכוסי עיניים, בעזה, יום שישי, 8 בדצמבר 2023. (AP)
הכליאה יכולה להימשך עד שישה חודשים בכל פעם ולאחר מכן ניתן להאריך בשישה חודשים נוספים לפי שיקול דעת הצבא.
במקור, התיק נגד אנשים המוחזקים על פי חוק זה היה צריך להיבדק משפטית תוך 14 יום, אך בדצמבר הוא הוארך ל-75 ימים. במקביל, הועלה משך הזמן שבו ניתן לשלול מאסיר פגישה עם עו"ד מ-10 ימים ל-75 או, באישור בית המשפט, עד ל-180 ימים.
זהו מצב מגעיל, אומר בצלם, מרכז המידע הישראלי לזכויות אדם בשטחים, אשר "מותיר את העצורים חסרי אונים – מול האשמות לא ידועות ללא כל דרך להפריך אותן, מבלי לדעת מתי ישוחררו, ומבלי. מואשם, נשפט או מורשע".
ישראל "משתמשת באופן שגרתי במעצר מנהלי ובמהלך השנים העמידה אלפי פלסטינים מאחורי סורג ובריח לתקופות שנעות בין מספר חודשים למספר שנים, מבלי להאשים אותם, מבלי לספר להם במה הם מואשמים ומבלי לחשוף בפניהם את הראיות לכאורה. או לעורכי הדין שלהם".
המצב בעזה שונה במקצת, בכך שעצורים שהוחזקו בה מאז אוקטובר נעצרו והוחזקו בחוסר תקשורת במחנות צבאיים על פי חוק הכליאה של לוחמים בלתי חוקיים בישראל, שהוכנס ב-2002.
אבל ההשפעה זהה לאלו המוחזקים במעצר מנהלי. "ניתן להחזיק עצורים במחנות הצבאיים הללו לפרקי זמן ממושכים, ללא אישום וללא ראיות", אמר אבו חסנא.
לפני ה-7 באוקטובר החזיקה ישראל בבתי הכלא שלה כ-5,000 פלסטינים מהגדה המערבית ומהשטחים, מתוכם כ-1,000 הוחזקו במעצר מנהלי.
עם זאת, מאז ה-7 באוקטובר, "המספרים הסלימו", אמר אבו חסנא. "יש כיום למעלה מ-9,200 עצורים בבתי הכלא, ומתוכם 3,200 מוחזקים במעצר מנהלי".
עם זאת, ארגונים לא ממשלתיים נאבקים לקבוע בדיוק כמה אנשים נלקחו בעזה.
"אין לנו מספרים מדויקים כי הכיבוש מסרב לפרסם מידע כלשהו, אבל נאמר לנו שכרגע מדובר בסביבות 3,000 עד 5,000 עצורים".
רובם מתקיימים באחד משני אתרים צבאיים – מחנה ענתות שליד ירושלים ושדה תמן שליד באר שבע שבצפון הנגב.
אסירים במתקן הכליאה שדה תימן. ארגונים לא ממשלתיים נאבקים לקבוע בדיוק כמה אנשים נלקחו בעזה מאז 7 באוקטובר. (X)
גישה למשפחות ואף לעורכי דין נמנעת לאורך כל מעצרו של אסיר במחנות אלו. אבל מכיוון שחלקם שוחררו במהלך החודשים האחרונים, פרטים מזעזעים החלו לצוץ.
"לעצורים מעזה, זה קשה במיוחד כי הם אזוקים ומכוסי עיניים לאורך כל מעצרם, מרגע מעצרם ועד לשחרורם, וקשירת הרוכסנים הפלסטיקית בה משתמשים הדוקים מאוד וגרמו לפציעות קשות רבות". "אמר אבו חסנא.
באפריל הגיע לידי "הארץ" עותק ממכתב ששלח ליועץ המשפטי לממשלה ולשרי הביטחון והבריאות רופא ישראלי במצוקה בשדה תמן.
"רק השבוע", כתב הרופא, "רגליהם נקטעו לשני אסירים עקב פציעות באזיקים, שלמרבה הצער הוא אירוע שגרתי".
הוא הוסיף: "התמודדתי עם דילמות אתיות רציניות. יותר מזה, אני כותב כדי להזהיר אותך שפעילות המתקנים אינה עומדת בסעיף אחד מבין העוסקים בבריאות בחוק כליאת לוחמים בלתי חוקיים".
אף אחד מהעצורים, הוסיף, לא קיבל טיפול רפואי הולם.
כל זה, סיכם, "גורם לכולנו – הצוותים הרפואיים ואתם, האחראים עלינו במשרדי הבריאות והביטחון – להיות שותפים להפרה של החוק הישראלי, ואולי גרוע מכך מבחינתי כרופא, להפרה של המחויבות הבסיסית שלי למטופלים, באשר הם, כפי שנשבעתי כשסיימתי את הלימודים לפני 20 שנה".
איש כוחות הביטחון הישראלי עומד ליד אסיר פלסטיני מכוסה עיניים בגבול עם עזה ליד העיר אשקלון שבדרום ישראל ב-8 באוקטובר 2023. (AFP)
אונר"א, סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים במזרח הקרוב, פרסמה לאחרונה דו"ח חריף המגנה את היחס לפלסטינים שהוחזקו, ללא אישום או משפט, ולאחר מכן שוחררו.
הדו"ח התבסס על מידע שהושג באמצעות תפקידה של אונר"א בתיאום הסיוע ההומניטרי בנקודת המעבר כרם אבו סאלם בין עזה לישראל, שם כוחות הביטחון הישראליים משחררים באופן קבוע עצורים מאז תחילת נובמבר 2023.
עד ה-4 באפריל, אונר"א תיעדה את שחרורם של 1,506 עצורים, בהם 43 ילדים ו-84 נשים. עצורים דיווחו כי נשלחו מספר פעמים לחקירות וספגו התעללות נרחבת.
זה כלל "להיות נתונים למכות כשהם צריכים לשכב על מזרון דק על גבי הריסות במשך שעות ללא מזון, מים או גישה לשירותים, כשהרגליים והידיים קשורות בקשרי פלסטיק".
מספר עצורים, אמרה אונר"א, "דיווחו שנאלצו להיכנס לכלובים והותקפו על ידי כלבים. לכמה עצורים משוחררים, כולל ילד, היו פצעי נשיכת כלב על גופם".
חיילים ישראלים עוצרים גברים פלסטינים מכוסי עיניים במשאית צבאית ב-19 בנובמבר 2023. (AFP)
שיטות אחרות של התעללות שדווחו כללו "מכות פיזיות, איומים בפגיעה פיזית, עלבונות והשפלה כגון גורמים להתנהג כמו חיות או הטלת שתן, שימוש במוזיקה רועשת ורעש, מניעת מים, מזון, שינה ושירותים, שלילת הזכות להתפלל ושימוש ממושך באזיקים נעולים היטב הגורמים לפצעים פתוחים ולפציעות חיכוך".
בהצהרה שמסרה ל-BBC בתגובה לממצאי אונר"א, אמר צבא ההגנה לישראל: "התעללות בעצורים במהלך שהותם במעצר או בזמן חקירה מפרה את ערכי צה"ל ומנוגדת לצה"ל ולכן אסורה בהחלט".
היא דחתה טענות ספציפיות לרבות מניעת גישה למים, טיפול רפואי ומצעים. עוד נמסר בצה"ל כי הטענות על התעללות מינית הן "עוד ניסיון ציני ליצור שוויון שווא לשימוש שיטתי של חמאס באונס כנשק מלחמה".
פעילי שלום ישראלים הפגינו מחוץ למחנה, כשהם אוחזים בכרזות "מחנה עינויים שדה תמן" ו"ישראל גורמת לאנשים להיעלם". בניסיון לכאורה לדכא את אי הנוחות הגוברת ביחס לעצורים, מוקדם יותר החודש (יוני) הזמינה ישראל את הניו יורק טיימס "לראות בקצרה חלק מהמתקן".
אם הרשויות קיוו לחותמת אישור, הן היו מתאכזבות.
ישראלים מפגינים ב"מחנה העינויים" שדה תמן שבו מוחזקים פלסטינים. (איקס)
ב-6 ביוני תיאר העיתון "את הסצנה אחר הצהריים אחד בסוף מאי בהאנגר צבאי בתוך שדה תמן". בכלובי תיל, דיווח העיתון, "גברים ישבו בשורות, אזוקים ומכוסי עיניים… נאסר עליהם לדבר בקול רם יותר מאשר מלמול, ואסור להם לעמוד או לישון אלא אם הרשאה להם".
כולם היו "מנותקים מהעולם החיצון, נמנעו במשך שבועות מליצור קשר עם עורכי דין או קרובי משפחה".
עד סוף מאי, נמסר ל-NYT, כ-4,000 עצירים עזתים בילו עד שלושה חודשים בלימבו בשדה תמן, כולל "כמה עשרות" אנשים שנלכדו במהלך המתקפה בראשות חמאס ב-7 באוקטובר.
לאחר חקירה, "כ-70 אחוז מהעצורים נשלחו לבתי כלא ייעודיים להמשך חקירה והעמדה לדין.
"השאר, לפחות 1,200 בני אדם, נמצאו אזרחים והוחזרו לעזה, ללא אישום, התנצלות או פיצוי".
ב-23 במאי עתרה קבוצה של ארגוני זכויות אדם ישראליים לבית המשפט העליון בקריאה לסגור את המחנה. הממשלה הסכימה לצמצם את הפעילות שם ובית המשפט הורה למדינה לדווח על התנאים במתקן עד ה-30 ביוני.
אבל מפגינים וארגונים לא ממשלתיים אומרים שהשערורייה של שדה תמן היא רק קצה הקרחון.
כוחות הביטחון הישראליים עוצרים גבר פלסטיני כשהוא מנסה להשתתף בתפילת יום שישי בצהריים הראשונה של חודש הרמדאן המוסלמי במסגד אל-אקצא בירושלים ב-15 במרץ 2024. (AFP)
"עשרות עדויות חושפות עינויים והתייחסות מתמשכת של עצירים פלסטינים, עם דיווחים רבים על מקרי מוות בבתי הכלא הישראלים ובמחנות צבאיים, המפרים באופן בוטה את האיסור המוחלט של עינויים על פי החוק הבינלאומי", אמרה מרים אזם, שותפת סנגור ותקשורת בינלאומית של עדאלה. – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל.
"אלפי פלסטינים מוחזקים במעצר מנהלי ללא אישום או משפט, על סמך ראיות סודיות, בתנאים מחפירים ומסכנים חיים.
"מאות פלסטינים מעזה נותרו מוחזקים ללא גישה לעורכי דין או משפחה, מקום הימצאו לא ידוע, במסגרת חוקית המתירה היעלמויות כפויות, המהווה הפרה חמורה של החוק הבינלאומי.
"הדחיפות של הרגע הנוכחי דורשת התערבות מיידית ונחושה מהקהילה הבינלאומית. אי-פעולה מהווה איום על חיי פלסטינים".
