תוך דקות הליכה דרך מחסום צבאי ישראלי לאורך הכביש המרכזי של עזה ב-19 בנובמבר, המשורר הפלסטיני מוסאב אבו טוהא התבקש לצאת מהקהל. הוא הניח את בנו בן ה-3, שאותו נשא, והתיישב מול ג'יפ צבאי.
כעבור חצי שעה שמע מר אבו טוהא את שמו נקרא. לאחר מכן כוסו את עיניו והובלו לחקירה.
"לא היה לי מושג מה קורה או איך הם יכלו לדעת פתאום את השם החוקי המלא שלי", אמר הצעיר בן ה-31, שהוסיף כי אין לו קשרים עם החמאס המיליטנטי והוא ניסה לעזוב את עזה למצרים.
התברר שמר אבו טוהא נכנס לטווח המצלמות המוטמעות בטכנולוגיית זיהוי פנים, לפי שלושה גורמי מודיעין ישראלים שדיברו בעילום שם. לאחר שפניו נסרקו והוא זוהה, תוכנית בינה מלאכותית גילתה כי המשורר נמצא ברשימת מבוקשים ישראלית, לדבריהם.
מר אבו טוהא הוא אחד ממאות פלסטינים שנבחרו על ידי תוכנית ישראלית לזיהוי פנים שלא נחשפה בעבר, שהחלה בעזה בסוף השנה שעברה. המאמץ הנרחב והניסיוני מנוצל לביצוע מעקבים המוני במקום, איסוף וקטלוג פניהם של פלסטינים ללא ידיעתם או הסכמתם, כך לדברי קציני מודיעין, גורמי צבא וחיילים ישראלים.
הטכנולוגיה שימשה בתחילה בעזה לחיפוש אחר ישראלים שנלקחו כבני ערובה על ידי חמאס במהלך המלחמה 7 באוקטובר פשיטות חוצות גבולות, אמרו גורמי המודיעין. לאחר שישראל יצאה לא התקפה קרקעית בעזה היא פנתה יותר ויותר לתוכנית להכחיד כל מי שיש לו קשרים עם חמאס או קבוצות מיליטנטיות אחרות. לפעמים, הטכנולוגיה סימנה בטעות אזרחים כמבוקשים חמושים של חמאס, אמר קצין אחד.
תוכנית זיהוי הפנים, המנוהלת על ידי יחידת המודיעין הצבאית של ישראל, כולל חטיבת מודיעין הסייבר יחידה 8200, מסתמך על טכנולוגיה של Corsight, חברה ישראלית פרטית, אמרו ארבעה קציני מודיעין. זה גם משתמש בתמונות Google, הם אמרו. יחד, הטכנולוגיות מאפשרות לישראל לבחור פרצופים מתוך המונים וצילומי מזל"טים מגורעים.
שלושה מהאנשים שמכירים את התוכנית אמרו שהם מדברים בגלל החשש שמדובר בניצול לרעה של זמן ומשאבים על ידי ישראל.
דובר הצבא הישראלי סירב להתייחס לפעילות בעזה, אך אמר כי הצבא "מבצע פעולות ביטחוניות ומודיעיניות הכרחיות, תוך מאמץ משמעותי לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה הבלתי מעורבת". הוא הוסיף, "כמובן, איננו יכולים להתייחס ליכולות מבצעיות ומודיעיניות בהקשר זה".
לטכנולוגיית זיהוי פנים יש מפוזרים על פני הגלובוס בשנים האחרונות, מונע על ידי מערכות AI מתוחכמות יותר ויותר. בעוד שמדינות מסוימות משתמשות בטכנולוגיה כדי להקל על נסיעות אוויריותסין ורוסיה פרסו את הטכנולוגיה נגד קבוצות מיעוט ול לדכא חילוקי דעות. השימוש של ישראל בזיהוי פנים בעזה בולט כיישום של הטכנולוגיה במלחמה.
מאט מחמודי, חוקר באמנסטי אינטרנשיונל, אמר שהשימוש של ישראל בזיהוי פנים מעורר דאגה מכיוון שהוא עלול להוביל ל"דה-הומניזציה מוחלטת של הפלסטינים" שבהם הם לא נתפסים כאינדיבידואלים. הוא הוסיף כי לא סביר שחיילים ישראלים יפקפקו בטכנולוגיה כאשר היא זיהתה אדם כחלק מקבוצה לוחמת, למרות שהטכנולוגיה עושה טעויות.
ישראל השתמשה בעבר בזיהוי פנים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים דו"ח אמנסטי בשנה שעברהאבל המאמץ בעזה הולך רחוק יותר.
בגדה המערבית ובמזרח ירושלים, לישראלים יש מערכת זיהוי פנים תוצרת בית בשם זאב כחול, על פי דו"ח אמנסטי. במחסומים בערים בגדה המערבית כמו חברון, פלסטינים נסרקים במצלמות ברזולוציה גבוהה לפני שהם מורשים לעבור. חיילים משתמשים גם באפליקציות סמארטפונים כדי לסרוק את פניהם של פלסטינים ולהוסיף אותם למסד נתונים, נכתב בדו"ח.
בעזה, שממנה נסוגה ישראל ב-2005, לא הייתה קיימת טכנולוגיית זיהוי פנים. המעקב אחר חמאס בעזה נערך במקום זאת באמצעות האזנה לקווי טלפון, חקירת אסירים פלסטינים, קצירת צילומי מזל"ט, קבלת גישה לחשבונות פרטיים של מדיה חברתית ופריצה למערכות תקשורת, אמרו קציני מודיעין ישראלים.
לאחר 7 באוקטובר, קציני מודיעין ישראלים ביחידה 8200 פנו לאותו מעקב כדי לקבל מידע על חמושים של חמאס שפרצו את גבולות ישראל. היחידה סרקה גם צילומים של התקיפות ממצלמות אבטחה, כמו גם סרטונים שהעלו חמאס ברשתות החברתיות, אמר קצין אחד. לדבריו, ליחידה נאמר ליצור "רשימת פגעים" של אנשי חמאס שהשתתפו בתקיפה.
לאחר מכן הובא קורסייט כדי ליצור תוכנית לזיהוי פנים בעזה, אמרו שלושה קציני מודיעין ישראלים.
החברה, עם מטה בתל אביב, אומרת באתר שלה שהטכנולוגיה שלה דורשת פחות מ-50 אחוז מהפנים כדי להיות גלויים לצורך זיהוי מדויק. רוברט ווטס, נשיא קורסייט, פורסם החודש בלינקדאין שטכנולוגיית זיהוי הפנים יכולה לעבוד עם "זוויות קיצוניות, (אפילו מל"טים), חושך, איכות ירודה".
Corsight סירב להגיב.
אנשי יחידה 8200 גילו עד מהרה שהטכנולוגיה של Corsight נאבקת אם הצילומים היו מגורעים והפנים היו מעורפלים, אמר קצין אחד. כשהצבא ניסה לזהות את גופותיהם של ישראלים שנהרגו ב-7 באוקטובר, הטכנולוגיה לא תמיד יכלה לעבוד עבור אנשים שפניהם נפצעו. היו גם תוצאות שווא, או מקרים שבהם אדם זוהה בטעות כקשור לחמאס, אמר הקצין.
כדי להשלים את הטכנולוגיה של Corsight, קצינים ישראלים השתמשו ב-Google Photos, שירות שיתוף התמונות והאחסון החינמי של גוגל, אמרו שלושה קציני מודיעין. על ידי העלאת מסד נתונים של אנשים מוכרים ל-Google Photos, שוטרים ישראלים יכולים להשתמש בפונקציית חיפוש התמונות של השירות כדי לזהות אנשים.
היכולת של גוגל להתאים פרצופים ולזהות אנשים אפילו כשרק חלק קטן מהפנים שלהם גלוי הייתה עדיפה על טכנולוגיה אחרת, אמר קצין אחד. הצבא המשיך להשתמש ב-Corsight מכיוון שהוא ניתן להתאמה אישית, אמרו הקצינים.
דובר גוגל אמר ש-Google Photos הוא מוצר צריכה חינמי ש"אינו מספק זהות לאנשים אלמונים בתמונות".
תוכנית זיהוי הפנים בעזה גדלה ככל שישראל הרחיבה את המתקפה הצבאית שלה שם. חיילים ישראלים שנכנסו לעזה קיבלו מצלמות מצוידות בטכנולוגיה. חיילים גם הקימו מחסומים לאורך כבישים מרכזיים שבהם השתמשו הפלסטינים כדי להימלט מאזורי קרבות קשים, עם מצלמות שסרקו פרצופים.
מטרות התוכנית היו לחפש בני ערובה ישראלים, כמו גם לוחמי חמאס שעלולים להיות מעוכבים לחקירה, אמרו קציני המודיעין הישראלים.
ההנחיות של מי להפסיק היו רחבות בכוונה, אמר אחד. אסירים פלסטינים התבקשו לנקוב בשמות של אנשים מקהילותיהם שלדעתם הם חלק מחמאס. אז ישראל תחפש אחר אותם אנשים, בתקווה שהם יניבו יותר מודיעין.
מר אבו טוהא, המשורר הפלסטיני, כונה כפעיל חמאס על ידי מישהו בעיירה בית להיא שבצפון עזה, שם התגורר עם משפחתו, אמרו קציני המודיעין הישראלים. השוטרים אמרו שלא צורף לתיק שלו מידע מודיעיני ספציפי המסביר את הקשר לחמאס.
בראיון, מר אבו טוהא, שכתב את "דברים שאתה עשוי למצוא חבויים באוזן שלי: שירים מעזה", ססיוע שאין לו קשר לחמאס.
כאשר הוא ומשפחתו נעצרו במחסום הצבאי ב-19 בנובמבר כשניסו לצאת למצרים, הוא אמר כי לא הראה שום זיהוי כאשר התבקש לצאת מהקהל.
לאחר שנכבל באזיקים ונלקח לשבת מתחת לאוהל עם כמה עשרות גברים, הוא שמע מישהו אומר שהצבא הישראלי השתמש ב"טכנולוגיה חדשה" בקבוצה. תוך 30 דקות קראו לו חיילים ישראלים בשמו החוקי המלא.
מר אבו טוהא אמר שכן הוכה ונחקר בבית מעצר ישראלי במשך יומיים לפני שהוחזר לעזה ללא הסבר. הוא כתב על הניסיון שלו ב"ניו יורקר", שם הוא תורם. הוא ייחס את שחרורו לקמפיין שהובילו עיתונאים ב"ניו יורקר" ובפרסומים אחרים.
עם שחרורו אמרו לו חיילים ישראלים שחקירתו הייתה "טעות", אמר.
בהצהרה דאז אמר הצבא הישראלי כי מר אבו טוהא נלקח לחקירה בגלל "מודיעין המצביע על מספר אינטראקציות בין מספר אזרחים וארגוני טרור בתוך רצועת עזה".
מר אבו טוהא, השוהה כעת בקהיר עם משפחתו, אמר שאינו מודע לתוכנית לזיהוי פנים בעזה.
"לא ידעתי שישראל כובשת או מתעדת את פניי", אמר. אבל ישראל "צופה בנו כבר שנים מהשמיים עם המל"טים שלהם. הם צפו בנו בגינון והולכים לבתי ספר ומנשקים את נשותינו. אני מרגיש שצפו בי כל כך הרבה זמן".
גבעת קשמיר תרם דיווח.
