אוקראינה וארצות הברית נותרים נעולים במשא ומתן קשה על עסקה לסחר במשאבי הטבע של אוקראינה לסיוע אמריקאי, כך אמרו ביום ראשון בבוקר גורמים באוקראינה, כאשר וושינגטון מקיימת לחץ על KYIV לחתום על הסכם במהירות.
עיתוי השיחות, שנמתח מאוחר במוצאי שבת, על פי שני גורמים באוקראינה, שתודרך על המשא ומתן, היה במקביל לתקיפת מל"ט רוסית ענקית על ערי אוקראינה לילה. THE חיל האוויר האוקראיני אמר כי רוסיה השיקה 267 מל"טים, וכינה אותה שיא מאז שהמלחמה החלה לפני שלוש שנים. לא ניתן היה לאשר טענה זו באופן עצמאי.
באזז של מל"טים מתקפים שטס מעל בניינים הדהד את הלילה במרכז קייב, ואחריו צליל של מקלעים כבדים שמנסים להפיל אותם. אוקראינה אמרה כי מרבית המל"טים הופלו או נכים על ידי פקקים אלקטרוניים, אך פסולת ממל"טים הרסו פגעה בבתים ועוררה שריפות באזורים מהבירה.
בשבת בערב, הנשיא טראמפ הפך לחץ על אוקראינה לחתום על העסקה, שנמצאת כעת במשא ומתן במשך יותר מעשרה ימים. כמה הסכמי טיוטה כבר היו נדחה על ידי הצד האוקראינימכיוון שהם לא הכילו ערבויות ביטחוניות ספציפיות בארה"ב שיגנו על KYIV מפני תוקפנות רוסית נוספת.
"אני חושב שאנחנו די קרובים לעסקה, ועדיף שנקרוב לעסקה," מר טראמפ אמר לוועידת הפעולה הפוליטית השמרנית בשבת בערבוציין כי הוא רוצה החזר תשלום עבור סיוע צבאי וכלכלי אמריקאי בעבר למדינה שנקרת המלחמה. הוא גם אמר, "אנו מבקשים אדמה ושמן נדירים – כל דבר שאנחנו יכולים להשיג."
התסכול על המשא ומתן שנמשך מחלוקת הולכת וגוברת בין הנשיא וולודימיר זלנסקי מאוקראינה לבין מר טראמפ. הנשיא האמריקני האשים את מר זלנסקי בהיותו "דיקטטור ללא בחירות", מהדהד נקודת דיבור בקרמלין. המנהיג האוקראיני אמר גם כי מר טראמפ חי ב"אינטרנט של דיסאינפורמציה ".
מר זלנסקי אמור היה לקיים ועידת עיתונאים ביום ראשון, יום לפני יום השנה השלישי של המלחמה, שם הוא צפוי להתייחס לפיאוד ההולך וגובר שלו עם מר טראמפ.
ביום שישי הציעה ארצות הברית הסכם טיוטה חדש, הושג על ידי הניו יורק טיימסשעדיין לא היו חסרות ערבויות ביטחוניות לאוקראינה וכלל תנאים כספיים קשים עוד יותר. שני הפקידים האוקראינים, שדיברו בתנאי אנונימיות לדיון במשא ומתן, אמרו כי אוקראינה שלחה תיקונים בחזרה במוצאי שבת.
הסכם הטיוטה החדש חזר על דרישה של ארה"ב כי אוקראינה תוותר על מחצית מהכנסותיה מחילוץ משאבים טבעיים, כולל מינרלים, גז ונפט, כמו גם רווחים מנמלים ותשתיות אחרות.
במסגרת העסקה המוצעת, הכנסות אלה יופנו לקרן בה ארצות הברית תחזיק במאה אחוז אינטרס פיננסי, ואוקראינה צריכה לתרום לקרן עד שתגיע ל -500 מיליארד דולר. הסכום הזה הוא יותר מארבעה פעמים מערך הסיוע האמריקני המחויב לאוקראינה עד כה.
ההסכם אינו מחייב את ארצות הברית לערבות ביטחונית לאוקראינה, או מבטיח תמיכה צבאית נוספת ב- KYIV. המילה "אבטחה" אפילו נמחקה מפורמולה הכלולה בגרסה קודמת של העסקה, מיום 14 בפברואר ונבדקה על ידי הטיימס, בו נאמר כי שתי המדינות נועדו להשיג "שלום וביטחון מתמשך באוקראינה."
במקום זאת, ההסכם אומר כי חלק מההכנסות שנאספו על ידי הקרן יושפעו מחדש לשחזור אוקראינה. היא גם קובעת כי ארצות הברית מתכוונת לספק תמיכה כספית ארוכת טווח בפיתוח הכלכלי של אוקראינה. המחויבות הפוטנציאלית הזו מתיישבת עם ויכוח בבית הלבן כי עצם נוכחותם של אינטרסים כלכליים אמריקאים באוקראינה תרתיע את התוקפנות הרוסית העתידית.
"השותפות הכלכלית הזו תניח את היסודות לשלום עמיד על ידי שליחת אות ברור לעם האמריקני, תושבי אוקראינה וממשלת רוסיה על חשיבות הריבונות וההצלחה העתידית של אוקראינה לארה"ב," מזכיר האוצר האמריקני, כתב ב חתיכת חוות דעת של יום שבת עבור The Financial Timesו
