אבל אפילו ניצחון חוקי אולי לא מספיק כדי לשחזר את מערכת הפליטים האמריקאית.
הרמג'י-נוגאלס של אוניברסיטת טמפל אמר לאל ג'זירה כי גם אם אתגרים משפטיים יגברו, ישנן מספר רב של דרכים אחרות שממשל טראמפ יכול היה להפוך את התוכנית כמעט לא יעילה.
"אם הם לא יכולים לעצור את זה לחלוטין, הם באמת יכולים להוריד את המספרים ובאמת לגרום נזק לתוכנית וביכולתה לתפקד קדימה", אמרה.
החקיקה משנת 1980 יצרה הליך שנתי לנשיא לקבוע תקרות קבלה: מספר מקסימלי של פליטים שניתן לאפשר לארצות הברית.
מאז 1990, קבלת פליטים היו בממוצע כ- 65,000 בשנה. עם זאת, חוק הפליטים משנת 1980 אינו קובע מינימום על מספר הפליטים שיש לאפשר.
הנשיא המנוח ג'ימי קרטר קבע את הרף הגבוה ביותר, עם תקרת קבלה של יותר מ -230,000.
טראמפ, בינתיים, קבלות מכוסות לשנת הכספים 2020 ב -18,000, ומציין שפל היסטורי. לשנת 2021 – השנה שהסתיים הקדנציה הראשונה שלו – הוא הציע מספר קטן עוד יותר: 15,000.
לא ברור עד כמה טראמפ יכול לחוק באופן חוקי למזער את התוכנית במהלך כהונתו השנייה, לפי אופילה, עורך הדין במועצת ההגירה האמריקאית.
אופילה אמרה כי "אין המון פסיקה על סוג הגבולות".
ממשל טראמפ מצידו הצביע על כך שיש לפחות קבוצה אחת שהיא מוכנה לתעדף באשפוז פליטים: אפריקנים לבנים מדרום אפריקה.
בהוראת מנהלים בפברואר אמר טראמפ כי ארה"ב "תקדם את היישוב מחדש של פליטי אפריקנרים הנמלטים מאפליה מבוססת גזע בחסות ממשלה, כולל החרמת רכוש מפלה גזעית".
נשיא דרום אפריקה, סיריל רמפוסה, אמר כי טענותיו של טראמפ על אפליה אנטי-לבנה הן שקריות.
לא ברור מה תהיה ההשפעה של כל השינויים הללו, על פי רמג'י-נוגאלס.
היא ציינה כי באופן מסורתי הייתה תמיכה דו -מפלגתית בתוכנית הפליטים, מכיוון שהיא חופפת לאינטרסים דתיים ומאמצים לקדם אותנו "כוח רך" בחו"ל.
זה היה נכון גם כאשר הרגש הציבורי כלפי פליטים טבל בנקודות שונות בעשורים האחרונים, אמרה.
אולם טראמפ התמודד מעט בהתנגדות מצד מפלגתו הרפובליקנית שלו עד כה במהלך כהונתו השנייה.
"מה שקורה אחר כך תלוי במה שקורה בבחירות האמצע ותלוי במה שקורה בבחירות הבאות לנשיאות", אמר רמג'י-נוגאלס.
"אבל אני חושב שההשלכות לטווח הארוך הן על ארצות הברית והן לשאר העולם יהיו מצערות, בלשון המעטה."
