כיצד החברה הישראלית התאחדה, התפצלה בין מלחמת ישראל-חמאס

הישראלים יותר פסימיים מאשר אופטימיים לגבי עתיד המערכת הפוליטית שלהם

בעוד מלחמת ישראל-חמאס מתמשכת, חלקם של הישראלים שרואים סכסוכים עמוקים בְּתוֹך החברה שלהם פחתה בשנה האחרונה:

• 28% אומרים שיש סכסוכים חזקים מאוד בין ערביי ישראל ליהודים ישראלים, ירידה מ-46% ב-2023.
• 18% אומרים שיש קונפליקטים חזקים מאוד בין אנשים דתיים לאנשים שאינם, ירידה מ-29%.
• 24% רואים קונפליקטים חזקים מאוד בין אנשי השמאל והימין הפוליטיים, ירידה מ-32% בשנה שעברה. (קרא עוד על קונפליקטים בחברה הישראלית ב פרק 1.)

באותו הזמן, דעת הקהל הישראלית הפכה למקוטבת יותר בדרכים אחרות. לדוגמה, לישראלים ערבים ולישראלים יהודים יש דעות שונות יותר ויותר לגבי מוסדות מפתח – כמו הצבא – ובנושאים מדיניות:

• ישראלים יהודים סומכים על הממשלה הלאומית שתעשה מה שנכון לישראל יותר ממה שעשו ב-2017 (61%, עלייה מ-53%). ערבים ישראלים סומכים עליה פחות (23%, ירידה מ-44%).
• 93% מהישראלים היהודים חושבים שלצבא יש השפעה חיובית על הדרך שבה הדברים מתנהלים בישראל, בעוד שרק 34% מהערבים הישראלים מסכימים. הפער הזה גדל משמעותית מאז ששאלנו את השאלה בפעם האחרונה ב-2007, אז 77% מהיהודים הישראלים ו-57% מערביי ישראל אמרו שהשפעת הצבא הייתה חיובית. (קרא עוד על אמון בממשלה ובמוסדות ב פרק 2.)
• הישראלים ככלל עדיין חלוקים בשאלה האם בניית התנחלויות יהודיות בגדה המערבית עוזרת (40%) או פוגעת (35%) בביטחון ישראל. אבל ישראלים יהודים גדלו בסבירות לראות בהתנחלויות מָנָה ביטחון, והרחבת הפער האתני בשאלה זו. (קרא עוד על תצוגות של התנחלויות ב פרק 3.)
• פחות ישראלים סבורים שניתן למצוא דרך לישראל ולמדינה פלסטינית עצמאית להתקיים בשלום בהשוואה למה שנאמר בשנה שעברה (26%, ירידה מ-35%). עיקר הירידה נובעת משינוי דעות בקרב ישראלים יהודים. (קרא עוד על דעות של פתרון שתי מדינות בעמוד שלנו דיווח קודם.)

הדעות בקרב אנשי השמאל והימין האידיאולוגיים התפצלו גם בכמה מהנושאים המרכזיים הללו מאז ששאלנו עליהם לאחרונה. כך למשל, 19% ממי שממקמים את עצמם בשמאל סומכים על הממשלה הלאומית, לעומת 75% מהימין – הפרש של 56 נקודות אחוז. ב-2017 ההפרש עמד על 43 נקודות (26% מהשמאל נתנו אמון בממשלה, לעומת 69% מהימין).

על רקע זה, הישראלים יותר פסימיים (50%) מאשר אופטימיים (35%) לגבי אופן פעולת המערכת הפוליטית שלהם. ובעוד שערבים ויהודים היו פסימיים בערך באותה מידה לגבי המערכת הפוליטית ב-2019, הערבים הפכו יותר פסימי (69%, עלייה מ-57%) בעוד יהודים הפכו פָּחוֹת כך (44%, ירידה מ-55%).

הישראלים חלוקים גם באשר לסיכוי שישראלים ערבים ויהודים יחיו יחד בשלום, עם חלקים שווים אומרים שהם אופטימיים (37%) ופסימיים (37%) לגבי זה. כרבע (23%) אמרו ששניהם, לא או שזה תלוי.

ובכל זאת, הישראלים יותר אופטימיים מאשר פסימיים לגבי הביטחון הלאומי של המדינה ויכולתם של ישראלים דתיים וחילונים לחיות יחד בשלום.

קָשׁוּר: השקפות ישראליות על מלחמת ישראל-חמאס

אלו הם בין הממצאים המרכזיים של סקר שנערך בקרב 1,001 ישראלים, שנערך באמצעות ראיונות פנים אל פנים מה-3 במרץ עד ה-4 באפריל 2024.

דעות של מנהיגים פוליטיים

במרץ ובתחילת אפריל, היחס למנהיגות הפוליטית של ישראל היה שלילי ברובו. (הסקר התקיים לפני חבר קבינט מלחמה בני גנץ התפטר מהממשלה ולפני ראש הממשלה בנימין נתניהו פיזר את קבינט מלחמת החירום.)

בזמן הסקר, רק אחד משבעת הפקידים ששאלנו עליהם – שר הביטחון יואב גלנט – קיבל דירוג חיובי מרוב ברור של הישראלים.

לישראלים יהודים וערבים היו השקפות שונות מאוד על ששת הפוליטיקאים הישראלים האחרים ששאלנו עליהם. הפערים הגדולים ביותר היו בהערכות של Gallant (היהודים היו נוחים יותר ב-65 נקודות אחוז מהערבים); מנצור עבאס, מנהיג הרשימה הערבית המאוחדת, המוכרת יותר בישראל בשם רע"ם (56-); ונתניהו (+44). רק מנהיג האופוזיציה הישראלי יאיר לפיד נראתה לטובה בערך באותה מידה בקרב יהודים וערבים (37% לעומת 41%).

גם הפערים האידיאולוגיים בין ימין לשמאל היו גדולים – במיוחד כשמדובר בנתניהו (אלה מימין היו נוחים יותר ב-61 נקודות מאלה משמאל), בן-גביר (+54) וסמוטריץ' (+54).

(קרא עוד על דעותיהם של מנהיגים ישראלים ב פרק 1ולחקור את השקפותיהם של מנהיגים פלסטינים אצלנו דיווח קודם.)

אלימות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים

כשני שליש מהישראלים אומרים שהם מודאגים מאוד או מאוד מאלימות נגד יהודים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. כשליש מודאגים באופן דומה מאלימות כלפי ערבים. אבל החששות שונים באופן דרמטי לפי מוצא אתני:

• ישראלים יהודים (70%) מודאגים יותר מהערבים הישראלים (43%) מהאלימות הגואה נגד יהודים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.
• ערבים ישראלים (73%) מודאגים הרבה יותר מהישראלים היהודים (19%) מהאלימות נגד ערבים במזרח ירושלים ובגדה המערבית.

ישנם גם הבדלים אידיאולוגיים, כאשר ישראלים הנוטים לשמאל מביעים הרבה יותר דאגה מישראלים הנוטים לימין מאלימות כלפי ערבים והרבה פחות דאגה מאלימות כלפי יהודים.

קבוצות דתיות יהודיות בישראל: חרדים, דתיים, מסורתיים וחילונים

כמעט כל יהודי ישראל מזדהים כחרדים (מתורגמים בדרך כלל ל"חרדי"), דאתי ("דתי"), מסורתי ("מסורתי") או חילוני ("חילוני"). קשת המצוות בישראל – שבה החרדים הם בדרך כלל הדתיים ביותר והחילונים הכי פחות – לא תמיד מתיישבת בצורה מושלמת עם הקשת הפוליטית של ישראל. בכמה נושאים, לרבות אלה הנוגעים לדת בחיים הציבוריים, יש חפיפה ברורה: החרדים הם הכי רחוקים מימין, והילונים הם הכי רחוקים משמאל, כשביניהם דתיים ומסורים. אבל בנושאים פוליטיים אחרים, לרבות אלה הקשורים לסכסוך הישראלי-פלסטיני ולהשקפות על ארצות הברית, ההבדלים בין קבוצות דתיות לא תמיד משקפים את ההבדלים בין אנשים בנקודות שונות על הקשת האידיאולוגית. בגלל שיקולי גודל המדגם, אנו משלבים חרדים ודתיים לניתוח בדוח זה.

למידע נוסף על הדעות השונות של קבוצות דתיות אלו, קרא את הצלילה העמוקה של המרכז לשנת 2016 בנושא, "החברה הדתית של ישראל"