בשעה 6:45 בבוקר ב-7 באוקטובר, שוחח ג'ק ביג'יו, מייסד חברת הטכנולוגיה UBQ Materials, עם קצין התפעול הראשי שלו, שאמר שמחבלים נמצאים בקיבוצו. עובדים אחרים סימסו שהם מסתתרים בחדרים בטוחים, ואחד אמר שבעלה נורה בבטנו.
"זה היה כמו יום הדין," אמר מר ביגיו.
ההתקפה של חמאס על ישראל אילצה את UBQ Materials לסגור את המפעל שלה, 20 מייל מגבול עזה, והותירה את כוח העבודה שלה בהלם. שני עובדים נרצחו. רבים איבדו את בתיהם והועברו למרחק של 100 מיילים משם.
UBQ Materials, שנוסדה ב-2012, משתמשת בטכנולוגיה שהופכת את האשפה הביתית לתחליף פלסטיק המשמש לייצור שולחנות, כיסאות, מגשי מקדונלד'ס וחלקי רכב עבור מרצדס-בנץ. החברה הצליחה להתחיל לעבוד בתוך שלושה שבועות, אך רבים אחרים מתמודדים עם בעיות מתמשכות בתפעול ובמימון.
על אודות 23,000 פלסטינים נהרגו על ידי ישראל מאז 7 באוקטובר, לפי משרד הבריאות העזתי, שאינו מבחין בין מוות של אזרחים ולוחמים. כמיליון מפונים מצפון השטח נמלטו דרומה. הרצועה ספגה הרס נרחב, עם רעב; שיבוש רשתות מים, חשמל ותקשורת; וטיפול רפואי מוגבל מכיוון שבתי חולים רבים ספגו נזק.
בישראל, בהתקפות חמאס ב-7 באוקטובר נהרגו 1,200 בני אדם והביאו למאות בני ערובה, כולל יותר מ-100 שעדיין מוחזקים בעזה, לפי הרשויות הישראליות. המלחמה העלתה את החיים, כאשר מאות אלפי חיילי מילואים זומנו, ו-200,000 בני אדם נעקרו מאזורי הגבול בצפון ובדרום.
בדרכים שלעתים קרובות פחות גלויות מחוץ למדינה, המלחמה פגעה גם בכלכלת ישראל. התיירות נעצרה וירטואלית, וההוצאות הממשלתיות קפצו. הפגיעה בחברות הטכנולוגיה ערערה את האמון במגזר שהפך למניע מרכזי של כלכלת ישראל.
הזימון של 350,000 חיילי מילואים שיבש את הפעילות בחברות רבות. הזמנות רבות של לקוחות הושהו או בוטלו על הסף, והמשקיעים קיבלו רגליים קרות, לפי סקר על ידי רשות החדשנות, סוכנות במימון ממשלתי, ומכון ה-Start Up Nation Policy.
מגזר הטכנולוגיה בישראל צמח במהירות בעשור האחרון ומהווה כמעט מחצית מכלל היצוא וחמישית מהתפוקה הכלכלית, רשות החדשנות הישראלית אמר.
כתוצאה, כך אמר הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, המלחמה תגרום להאטה זמנית אך בולטת של כלכלת ישראל. היא גדלה בכ-3% לפני התקפות ה-7 באוקטובר וכעת היא צפויה להאט ל-1.5% השנה. מכבידים על המשק מחסור בכוח אדם, אמון נמוך יותר של צרכנים ועסקים ואינפלציה גבוהה יותר.
דאגה נוספת היא השקעות זרות, שכבר היו חלשות לפני ה-7 באוקטובר בגלל אי ודאות שנגרמה על ידי את המחלוקת בין ממשלת הימין של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית המשפט העליון בישראל, אמר יונתן כץ, לשעבר חזאי כלכלי במשרד האוצר הישראלי.
"עכשיו השאלה היא אם זרים עדיין ירצו להשקיע בהיי-טק ישראלי, או שהם מעדיפים להשקיע את כספם במקום בטוח ושקט, כמו אירלנד", אמר מר כץ.
כדי להמריץ את הכלכלה הדוגלת, הוריד בנק ישראל בשבוע שעבר את הריבית ברבע נקודה, ל-4.5 אחוזים. זו הייתה הורדת הריבית הראשונה שלה מאז תחילת מגיפת קוביד, ונגיד הבנק המרכזי, אמיר ירון, אמר כי צפויות קיצוצים נוספים.
מר ירון אמר כי המשק כבר הסתגל לתנאי המלחמה ומראה סימני התאוששות, אך ההשלכות של פעולות האיבה הממושכות יהיו משמעותיות.
במיוחד הדגיש את חשיבות היציבות ואת הצורך לרסן את ההוצאות הממשלתיות הגואה, שהבנק המרכזי מצפה לתרום ליותר חוב ציבורי ולגירעונות גבוהים יותר.
"ברור לכולנו שאי הוודאות הכלכלית הנוכחית קשורה קשר הדוק מאוד למצב הביטחוני ולאופן שבו תתפתח המלחמה", אמר מר ירון.
ישראל נקטה במספר צעדים כדי לצמצם את אי הוודאות, כולל ייצוב השקל הישראלי. הממשלה מתכננת להגדיל את מספר העובדים הזרים המותרים במדינה ל-70,000, מ-50,000, כדי לטפל במחסור פתאומי בכוח אדם. עובדים מחו"ל נמלטו, ולמעלה מ-100,000 פלסטינים בגדה המערבית נאסר לעבוד בישראל.
בשבועות האחרונים גם הצבא החל להסיג כמה אלפי חיילים מרצועת עזה, לפחות באופן זמני, בין השאר בגלל האגרה הכלכלית של פריסה כה מסיבית של חיילי מילואים.
ובכל זאת, מר ירון הוציא אזהרה חמורה ב-1 בינואר למר נתניהו על סדרי עדיפויות פיסקאליים בתקופה שבה יש להפנות הוצאות נוספות להגנה ולביטחון ולצרכים ביתיים דחופים, כמו הפיכת היישובים הסמוכים לגבולות עזה ולבנון למגורים לאחר הם הותקפו מצד חמושים של חמאס וחיזבאללה. מאז המלחמה התגברה הביקורת על מימון ממשלת נתניהו להתנחלויות הגדה והחרדים.
"אי-פעולה כעת להתאמת התקציב באמצעות קיצוץ בהוצאות, הסרת משרדים מיותרים והגדלת ההכנסות לאור צורכי המלחמה צפויה לעלות למשק הרבה יותר בעתיד", אמר מר ירון.
המלחמה בעזה, אחת המלחמה הארוכות ביותר שניהלה ישראל אי פעם, כבר מהדהדת בכל הכלכלה.
הבנייה, המהווה 14% מכלכלת ישראל, הואטה בגלל המחסור בכוח אדם. למרות שמתנדבים נרשמו, עזיבתם של עובדים זרים ואובדן כוח אדם פלסטיני הביאו לכך שפירות וירקות נותרו רקובים על עצים ובשדות.
בנוסף, חלק מהיבוא נמצא במחסור בגלל התקפות על ידי המורדים החות'ים בתימן שיבשו את התחבורה דרך מיצר באב אל-מנדב.
התיירות עשתה צלילה מיידית ב-8 באוקטובר, בדיוק כשהיא התאוששה לאחר מגיפת קוביד, אמרו גורמים ממשלתיים.
"אין כלום – אין תיירים ישראלים, אין תיירים לא ישראלים, אין חתונות, אין חגיגות חינה לפני החתונות, אין חימום בתים. אף אחד לא חוגג", אמר תומר בנט, המנהל את אוצרות המלך דוד, חנות יודאיקה במתחם הרחוב הפופולרי בירושלים, שבדרך כלל שופע אנשים שאוכלים פיצה ופלאפל או שותים קפה במסעדות המדרכה.
"אבל זה ישתפר," אמר מר בנט, והוא הצביע לשמיים. "אנחנו מאמינים בו."
חנויות בבן יהודה נהגו להישאר פתוחות עד חצות בסוף דצמבר, אז ביקרו תיירים אמריקאים במהלך חופשת החורף וחופשת חג המולד, אמר משה סעודי, שאייש חנות מזכרות. עכשיו הם סוגרים מוקדם.
לרשות החדשנות יש 100 מיליון דולר בכספים ממשלתיים לתמיכה בחברות טכנולוגיה, בעיקר בסטארט-אפים שהפסידו מימון. המגזר היה מעודד מההכרזה בחודש שעבר שענקית המוליכים למחצה אינטל תמשיך השקעה מתוכננת של 25 מיליארד דולר להרחיב מפעל שבבים בדרום ישראל, לאחר קבלת מענק של 3.2 מיליארד דולר מהממשלה.
"כל היזמים שלנו מבינים שלא משנה כמה הלקוחות שלנו בחו"ל תומכים בנו ומזדהים איתנו, אם אנחנו לא יכולים לעמוד בהתחייבויות שלנו הם צריכים להמשיך הלאה", אמר דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות.
זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה פתח הארגון במסע קידום מכירות חדש להגברת האמון בחברות הטכנולוגיה הישראליות, למרות המלחמה. הסלוגן: "הטכנולוגיה הישראלית מספקת. לא משנה מה."
