כיצד פועל הכונן החדש של חיסון מלריה במערב אפריקה? | חדשות בריאות

חוף השנהב קיבל את המנות הראשונות של חיסון מלריה מיצרנית החיסונים הגדולה בעולם, מכון הסרום של הודו, בשיתוף עם אוניברסיטת אוקספורד, והחלה להפעיל מסע חיסונים חדש ברחבי המדינה בתחילת השבוע.

מלריה נותרה בעיה בריאותית משמעותית בחוף השנהב, וגורמת לעד ארבעה מקרי מוות ביום במדינה עם אוכלוסייה של 28 מיליון. על פי דו"ח משנת 2022 של ארגון הבריאות העולמי (WHO), מלריה גורמת ליותר מ-600,000 מקרי מוות ברחבי העולם בשנה, כאשר 95 אחוז מהמקרים מתרחשים באפריקה ו-80 אחוז מהמקרים הללו בילדים מתחת לגיל חמש.

סך של 656,600 מנות של החיסון החדש למלריה R21/Matrix-M נמסרו לחוף השנהב, שם רופאים יחסנו תחילה 250,000 ילדים בגילאי יילוד ועד 23 חודשים ב-16 אזורים, אמרה הממשלה.

פרופסור אדריאן היל, פרופסור לקשמי מיטאל לחיסון ומנהל מכון ג'נר באוניברסיטת אוקספורד בבריטניה, אמר ביום שני לתקשורת כי הנסיעה התאפשרה באמצעות יוזמה משותפת עם מכון הסרום של הודו בגלל "קנה המידה שלו". "ויכולת לייצר בהמוני מיליוני חיסונים בעלות נמוכה.

לאחר שחרור החיסונים בחוף השנהב, הנסיעה תעבור למדינות אפריקאיות אחרות, החל בבורקינה פאסו, אמר פרופסור היל.

לדברי Gavi, ארגון בריאות בינלאומי הפועל לצד WHO ו-UNICEF, 15 מדינות אפריקאיות צפויות להפעיל חיסוני מלריה בשנת 2024. המדינות מתכננות להגיע לכ-6.6 מיליון ילדים עם חיסון המלריה ב-2024 ו-2025.

הנה מה שאנחנו יודעים על כונן החיסון נגד מלריה עד כה:

באיזה חיסון למלריה משתמשים?

עובדי בריאות נותנים מנות של חיסון המלריה R21/Matrix-M, החיסון השני למלריה שאושר על ידי ארגון הבריאות העולמי בדצמבר אשתקד, במרכזי החיסונים של חוף השנהב.

מחקרים מראים ש-R21/Matrix-M יכול להפחית מקרי מלריה סימפטומטיים ב-75 אחוזים בקהילה ב-12 החודשים שלאחר סדרה של שלוש מנות, כשהיעילות מתקיימת במנה רביעית שניתנה שנה לאחר מכן.

"מעל 600,000 מקרי מוות בעיקר בקרב ילדים נגרמים ממלריה מדי שנה. המחלה מציבה אתגר מדעי קשה במיוחד: ההרכב המורכב של טפילי מלריה עם פתוגן משנה צורה שלמד כיצד להתחמק ממערכת החיסון שלנו, הפך את פיתוח חיסון יעיל למשימה אדירה", אמר פרופסור היל בהצהרה שעברה. דֵצֶמבֶּר.

"R21/Matrix-M מייצג את השיא של 30 שנות מחקר ופיתוח שיתופי על ידי מכון ג'נר של אוניברסיטת אוקספורד, ומאז 2017, בשיתוף עם מכון הסרום של הודו."

גם ארגון הבריאות העולמי ורשויות הבריאות המקומיות מספקים צילומים של חיסון נגד מוסקוויקסהידוע גם בשם RTS,S חיסון מלריה, ליותר מ-2.3 מיליון ילדים ברחבי אפריקה השנה.

חיסון זה הוצג בעיקר בקמרון, גאנה, קניה ומלאווי, תוך התמקדות בילדים בני חמישה חודשים ומעלה באזורים עם שכיחות משמעותית של מלריה פלסמודיום פלציפארום.

כיצד פועל החיסון R21?

החיסון R21 משתמש בטכנולוגיה אדג'ובנטית, המגבירה את התגובה החיסונית לחיסון, ומאפשרת הגנה מפני זיהומים עתידיים של מחלה.

החיסון נועד לכוון ספציפית לשלב הספורוזואיט של טפיל המלריה. זוהי הצורה הראשונית של הטפיל החודר לגוף האדם כשהוא ננשך על ידי יתוש. על ידי התמקדות בשלב זה זה עוזר להגביר את התגובה של מערכת החיסון, מה שמוביל ליעילות גבוהה יותר במניעת מלריה. בנוסף, החיסון יכול למנוע מהטפיל להדביק את הכבד ולגרום למחלות.

עד כמה החיסון זמין?

מכון הסרום של הודו, שהיה אחראי על אספקת יותר מ-2 מיליארד מנות של חיסוני COVID-19 ברחבי העולם, מסוגל לייצר 100 עד 200 מיליון מנות מדי שנה, מה שהופך אותו לחסכוני ונגיש יותר. פרופסור היל אמר ביום שני לתוכנית BBC Radio Four Today של בריטניה כי היכולת של מכון הסרום לייצר חיסונים המוני הפחיתה את העלות של כל זריקת R21/Matrix-M מכ-8 או 9 דולר לכ-4 דולר.

זה יהיה זמין גם במספר מדינות אפריקאיות אחרות. "החיסון החדש אושר על ידי גאנה, ניגריה, בורקינה פאסו והרפובליקה המרכז אפריקאית, ורבים אחרים מתכוננים לקבל משלוחים", אמרה אוניברסיטת אוקספורד בהצהרה ל-CNN.

כיצד ניתן לחסל את המלריה?

המטרה שנקבעה על ידי תוכנית המלריה העולמית של WHO (GMP) היא להפחית את מקרי המלריה ב-90 אחוז עד 2030.

האמצעים הקיימים כדי להשיג זאת הם:

• גילוי ואבחון מוקדם של מקרי מלריה למניעת הדבקה ומוות.
• הפצה המונית יעילה של חיסונים במחיר סביר במדינות עם שיעורי זיהום גבוהים.
• השימוש ברשתות מטופלות בקוטלי חרקים (ITNs) ובריסוס שיורי פנים (IRS) להפחתת אוכלוסיות היתושים והעברה באמצעות עקיצות יתושים.
• בניית מודעות לגבי המחלה וכיצד היא מתפשטת וכיצד לטפל בה בקהילות מועדות למלריה תוך הבטחת גישה נאותה למתקני הבריאות הדרושים.

עם זאת, על פי דו"ח ארגון הבריאות העולמי, נותרו כמה אתגרים. "מדינות, אזורים תת-לאומיים וקהילות ממוקמים בנקודות שונות לאורך הדרך לקראת חיסול המלריה, וקצב ההתקדמות שלהם ישתנה בהתאם לרמת ההשקעה, גורמים ביולוגיים (קשורים לאוכלוסיות הנפגעות, הטפילים והווקטורים), סביבתיים. גורמים, חוזק מערכות הבריאות ומציאות חברתית, דמוגרפית, פוליטית וכלכלית", נכתב בדו"ח.