כשזה מגיע למקלטי סטארט-אפ, עמק הסיליקון הוא בראש הדעת. שלוחה של אזור מפרץ סן פרנסיסקו ידועה ברחבי העולם בשל מקבץ חברות הטכנולוגיה העצום שלה בשווי מיליארדי דולרים.
אבל, בתחום חדשנות הבנייה, יש עוד אזור בעולם שבו חברות טכנולוגיה צומחות יכולות למצוא תמיכה ומימון: ישראל.
המדינה היא אחת מהמערכות האקולוגיות המבטיחות ביותר בעולם של סטארט-אפים – היא המדינה המדורגת במקום השלישי בעולם לפעילות סטארט-אפים, אחרי רק ארצות הברית ובריטניה, לפי חברת המחקר הישראלית StartupBlink.
יזמים מתחילים בישראל המבקשים לבנות עסקים משלהם נהנים ממערכות תמיכה חזקות, מימון ממשלתי וגישה למשקיעים, שרואים את הערך שהמדינה מביאה בסצנת הסטארט-אפים. עם זאת, נקודות החוזק של ישראל מתפוגגות כאשר עסקים אלו מבקשים להתרחב אל מעבר לגבולות המדינה, ומשאירים אותם ללכת למקום אחר כדי לצמוח עוד יותר.
Construction Dive שוחח עם כמה מנהלי סטארט-אפ ומומחים, שכולם שיבחו את מערכת הפיתוח של המדינה ואת תשומת הלב שמקבלים יזמים בתחילת דרכם. הם גם פירטו את האתגרים הייחודיים שעסקים מתמודדים שם.
קישוריות היא המפתח
יצירת סטארטאפים מאפס ובניית עסק יש מאין זה ב"DNA של הישראלים", אמרה מירב אורן, מנכ"לית ומייסדת שותפה של חברת טכנולוגיות הבנייה Versatile, שהחלה את דרכה בתל אביב.
"זו כר פורה לתעשייה שצריכה להיווצר פתרונות גדולים וחברות גדולות", אמר אורן, שהוא גם יו"ר סניף תל אביב של החברה לפתרונות בניה, ארגון המתמקד בעתיד הענף. .
CraneView, אחד מהמוצרים של Versatile.
הרשאה ניתנה על ידי Versatile
אביב ליבוביץ', מייסד שותף ומנהל מוצר ראשי של חברת תוכנת הבנייה Buildots התל אביבית, זיכה את הצבא הישראלי על תפקידו לתת לאנשי עסקים את הכישורים הדרושים להם כדי להצליח בסביבת סטארטאפ.
ישראלים רבים – למעט חריגים על בסיס גזע, דת או בריאות – מחויבים על פי חוק לשרת בצבא המדינה: גברים נדרשים לשרת 32 חודשים, בעוד שנשים מחויבות לשרת 24 חודשים. בין המפורסמות מבין התוכניות הללו היא יחידה 8200, מדור אבטחת סייבר מובחר בצבא ההגנה הישראלי שפורבס כינה "מכונת הסטארט-אפ הסודית של ישראל."
עבור ליבוביץ', יצירת קשרים בתעשיית הבנייה הייתה משימה גדולה, אך ניתנת לביצוע. הוא מאמין שהיה קל יותר להשיג את זה בישראל, בניגוד לבריטניה, שבה נמצא ליבוביץ' כיום, הרחק מהמטה תל אביב שבו נוסדה Buildots ב-2018.
"ישראל היא קהילה כל כך סגורה וקטנה במובנים רבים שאפשר בקלות להגיע אליה, לחקור", אמר ליבוביץ'. "אנשים אומרים לך, 'אה, אתה מנסה להקים חברת טכנולוגיה במרחב הזה? זה פנטסטי, זה מדהים, כנסו'".
ליבוביץ' אמר שבגלל הקשרים הללו, הוא הצליח להגיע להבנה חזקה של השוק מהר מאוד, באמצעות פגישות עם מנכ"לים וימי עבודה באתר עם צוותי פרויקטים, מציאת נבכי התעשייה.
צ'לי וסרמן, מנכ"לית Bimmatch, חברת תוכנת בנייה שבסיסה בתל אביב, הידהדה לרגשותיו של ליבוביץ'.
"ישראל נהנית מתמיכת סטארט-אפים אקולוגית משגשגת, עם ריכוז גבוה של חברות טכנולוגיה ותרבות של חדשנות המספקת הזדמנויות נטוורקינג ערכיות ותומכות לפניות משפטיות, עסקיות ופיתוח", אמר וסרמן.
הכל עניין של הכסף
העוסקים בעסקים בישראל אומרים שהם קוטפים יתרונות מתפקידה של הממשלה ביצירת הזדמנויות ומעורבות של אחרים בזירה הטכנולוגית התומכת ביזמים.
"מישהו מכיר מישהו כל הזמן, והוא יכול לתת לך את המבוא הזה הרבה יותר ממה שאתה הולך למצוא במקומות אחרים", אמרה מולי ליווינגסטון, מנהלת הקשרים ומנהלת הסביבה של MassChallenge Israel. , שלוחה של מאיץ הסטארט-אפ האמריקאי MassChallenge, הבסיסי בבוסטון.
ליווינגסטון הצביע על תוכניות ספציפיות שממשלת ישראל הנדסה כדי להצמיח סטארטאפים, כמו רשות החדשנות הישראלית. ה-IIA, על ידי פעולה לבד או שותפות עם מדינות אחרות כמו יפן, ארה"ב והודו, כפי שניתן לראות על דף בקשה להצעותיכולים לספק מימון ותמיכה לחברות מישראל המעוניינות לפרוץ לתחומים לפי בחירתן.
ל-IIA יש תקציב שנתי של כ-500 מיליון דולר, לדברי חגית סלע-לידור, ראש השיווק הבינלאומי של ה-IIA. לאחר מה שסלע-לידור כינתה תהליך מיון קפדני, סטארטאפים יכולים לקבל אחוז גדול מהמימון שהם מבקשים. על פי הדיווח השנתי של הסוכנות לשנת 2023 דו"ח על מצב ההייטק בישראלהסוכנות הוציאה כ-1.7 מיליארד שקל ישראלים, או כ-449 מיליון דולר, במימון ישיר על שלל תוכניות המענקים שלה לסטארט-אפים ועסקים.
עם זאת, הממשלה לא תפתור את כל בעיות המימון.
"אם אתה מבקש 100,000 דולר, לעולם לא תקבל את מלוא הסכום. תקבל, לכל היותר, עד 85%. והשאר צריך להגיע ממימון פרטי. בדרך זו אנו מזמינים את המגזר הפרטי לקפוץ איתנו על הספינה", אמרה סלע-לידור.
למרות הסיוע הממשלתי, נתון זה מחוויר בהשוואה למגזר הפרטי, שהוא חלק גדול מהמשוואה – רק בששת החודשים הראשונים של 2023, כך דיווח טיימס אוף ישראל שסטארט-אפים גייסו 3.9 מיליארד דולר מסבבי מימון פרטיים. נתון גדול זה הוא גם ירידה של 29% מהמחצית השנייה של 2022, לפי הטיימס.
נטוורקינג מתרחש לפעמים עוד לפני הקמת עסק. מקורות הצביעו על המכון הטכנולוגי הישראלי, או הטכניון, אוניברסיטה בעלת מוניטין המתחרה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, כקרן גדולה ליזמים.
"ישראל היא מערכת אקולוגית מאוד פעילה", אמר גונזלו גלינדו, נשיא Cemex Ventures, זרוע ההון סיכון של הקבלן המקסיקני Cemex. "באופן מסורתי ראינו לא מעט חברות מישראל בתחרות הסטארט-אפים שלנו שאנו מפעילים מדי שנה".
"אני חושב שהם באמת מושכים כסף בתוך הגבולות של מה שהם יכולים לעשות ולגודל מה שהם יכולים להשיג", אמר גלינדו.
מקום לגדול?
למרות כל מה שיש למדינה לעשות על זה, לישראל יש חלק משלה בנושאים עבור סטארטאפים, ולעוסקים בתחום הקונטק, תעשיית הבנייה המקומית לא פורצת גבולות, לפי רפאל סאקס, פרופסור בטכניון לאזרחי הנדסה סביבתית.
הטכניון בחיפה, ישראל.
"יש מעט מאוד מהחברות שבאמת מנהלות כאן ניסויים גדולים מכל סוג עם התעשייה המקומית שהביאו אותן קדימה", אמר.
סאקס אמר כי כל עסק שרוצה לצמוח חייב לעשות זאת בחו"ל, ורבים עוזבים את ישראל להזדמנויות נוספות בארה"ב ובבריטניה. בנוסף, המתיחות הגוברת כתוצאה מהשיפוץ השיפוטי של ראש הממשלה בנימין נתניהו הובילה כמה סטארט-אפים בכל התעשיות לשקול שילוב בארצות הברית, לפי רויטרסויצרה אווירה של אי ודאות במגזר.
"נתח השוק קטן מאוד, לא מאוד מתוחכם בבנייה, ולא מוכן לקחת סיכונים. יכולתי לספור על יד אחת את מספר הקבלנים הכלליים שמוכנים לתקשר עם החברות הללו ולהשתמש במוצרים שלהם", המשיך סאקס. "קל להתניע. לא קל לעשות כסף".
בנוסף, חברות שיש להן פעילות מחוץ למדינה דיווחו על בעיות שקיבלו את המימון שלהן מה-IIA.
לדוגמה, אם צוות המחקר והפיתוח של חברה ממוקם מחוץ למדינה, זה עלול להוות מכשול לקבלת מימון מה-IIA, אמר מקור אחד, שביקש אנונימיות מחשש לסכן בקשת מימון, ל-Construction Dive.
ענבר בלום, ראש חטיבת הצמיחה ב-IIA, אמרה שאמנם היא מבינה שחברות רוצות לגדול ולהסתעף, אבל חשוב ל-IIA שהרעיונות והטכנולוגיה יישארו ישראליים.
"יש לנו כישרון טוב מאוד כאן בישראל. אנחנו רוצים להשתמש בו מסיבות טובות – לשנות את העולם, להתמודד עם כל האתגרים ולקבל פתרונות לאתגרים בעולם דרך ישראל", אמר בלום ל-Construction Dive.
חגית סלע-לידור, ראש תחום השיווק הבינלאומי של ה-IIA, אמרה כי היא נטועה גם בשירות לקבוצה מכוננת אחת – משלמי המסים. סלע-לידור הוסיפה כי חברות חופשיות להתרחב בחו"ל ובחו"ל, אך הן יצטרכו לשלם קנס, מה שסלע-לידור אמרה שסטארט-אפים יודעים עליו מראש.
"האינטרס שלנו הוא, כמובן, לממן חברות שמחזיקות את הקניין הרוחני שלהן באופן מקומי", אמרה סלע-לידור.
דרך רוח החדשנות, רבים שנכנסים לקונטק עושים זאת כתוצאה מפיבוט, ולא כבחירה ראשונה. סאקס אמר שרבים שנכנסים לתחום הבנייה מסתכלים על תחומים אחרים שעמיתיהם נכנסים אליהם, כמו אבטחת סייבר, ביוטכנולוגיה ואחרים, ורואים שהבנייה היא "גריןפילד".
"הם מגלים שהמגרש צפוף מאוד. בתוך יחידת התרופות והביוטק, ואז פתאום מסתכלים על הבנייה", אמר סאקס.
