Zendaya בגאלה Met 2024 בניו יורק. השחקנית היא אחת מני ידועניות רבות ששמה הופיע השבוע ברשימות "חסימות" של הרשתות החברתיות בגלל שלא התבטאו בפומבי על הסכסוך בעזה.
ג'יימי מקארתי/Getty Images
הסתר כיתוב
החלף כיתוב
ג'יימי מקארתי/Getty Images
Zendaya בגאלה Met 2024 בניו יורק. השחקנית היא אחת מני ידועניות רבות ששמה הופיע השבוע ברשימות "חסימות" של הרשתות החברתיות בגלל שלא התבטאו בפומבי על הסכסוך בעזה.
ג'יימי מקארתי/Getty Images
מאמץ קולקטיבי ב-TikTok ובפלטפורמות אחרות של מדיה חברתית כדי לדחוף ידוענים לדבר בפומבי על הסכסוך בעזה, נכנס השבוע לדחף יתר לאחר The Met Gala.
יוצרים ב-TikTok זכו למיליוני צפיות עבור סרטונים שהם יצרו המקושרים להאשטאג כמו #רשימת חסימת סלבריטאים, #שיאכלו עוגות ו #לחסום את.
רבים מהפוסטים הללו מפרטים את שמותיהם של שחקנים, מוזיקאים ודמויות בעלות פרופיל גבוה אחרים שלדברי יוצרי הסרטון עדיין לא התבטאו נגד ההתקפות של ישראל על האזור – או שלא התבטאו מספיק בעיני היוצרים – ולכן צריך להיות חסום.
ובימים האחרונים הייתה דחיפה מיוחדת לנקוב בשמות של מי שהשתתפו ב-Met Gala השנתי המפואר, עטור הכוכבים, ביום שני.
"עשיתי מסמך בגוגל של כל סלבריטי שהשתתף בגאלה של מט, ועכשיו אני עובר וכותב אם הם שתקו, או אם הם השתמשו במצע שלהם כדי לדבר על רצח העם בעזה", אמר משתמש TikTok silentcelebs8 in וידאו מציג רשימה ארוכה של שמות מפורסמים על רקע שחור עם המילה "SILENT" באדום לצד חלקם, כולל זנדאיה, ניקי מינאז', קית' אורבן ואנדרו סקוט. "חלק מהסלבריטאים האלה לא שתקו לגמרי", המשיך הטיקטוקר. "זנדאיה אמנם פרסמה פוסט באוקטובר על הסיפור שלה שתומכת בפלסטין, אבל מאז היא שותקת. אז המשכתי ושמתי 'שתיקה'." (רצח עם הוא מונח משפטי; ישראל לא נמצאה מפרה את ועידת רצח עם וישראל מכחישה בתוקף את ההאשמה.)
The Met Gala מעריץ את הלהבות
שיחות ברשתות החברתיות כדי להחרים שתיקות של מפורסמים נשרפים איטית כבר חודשים.
אבל העובדה שהאירוע בניו יורק, עם הצגת הפריבילגיות והעושר הבלתי מבוקרת שלו, התרחש בערך באותו זמן שבו אלפי פלסטינים נאלצו לברוח מרפיח בהתראה של פחות מ-24 שעות. כוחות ישראליים השתלטו של מעבר הגבול של שטח עזה עם מצרים, הציף את הגחלים הזוהרות ללהבות מלאות.
"ה-Met Gala היה רגע קצת היפרבולי שמשך תשומת לב רבה של אנשים", אמר מרקוס קולינס, עוזר פרופסור לשיווק באוניברסיטת מישיגן. "החרמות של הסלבריטאים היו קיימים, אבל הם לא ממש היו בפסגה של רוח הזמן החברתית. אבל אז יש לך רגע כמו Met Gala שלא ממש היה קשור לסכסוך, אבל הקטעים היו כולם במשחק. כאשר הפיגועים (בעזה) התרחשו באותו יום, השילוב רק גרמה לאנשים לדבר ולזוז".
אפילו סלבריטאים קטנים יחסית כמו משפיע מדיה חברתית היילי ביילי – שאפילו לא היה אורח באירוע, אבל נשכר כמארח לפני הגאלה לראיין את המוזמנים לקראת המסיבה – נקלע לתגובת הנגד ב-TikTok.
יוצרים רבים פרסמו תגובות שליליות לסרטון שביילי פרסמה את עצמה באותו לילה (שמאז הוסר), ואמרו, "תנו להם לאכול עוגה!" זה היה הנהון, כפי שהיא הודתה מאוחר יותר בא וִידֵאוֹ מתנצלת על מעשיה, לטרנד עדכני ברשתות החברתיות למראה בהשראת מארי אנטואנט, ושורה מהסרט מ-2006 בכיכובה של קירסטן דאנסט, על המלכה הצרפתית הרעה.
"העולם פשוט לא מספיק שליו או יציב כדי שהאדם הממוצע יוכל לקבל וליהנות מסלבריטאים שמתהדרים בעושר שלהם ברשתות החברתיות", אמר מִשׁתַמֵשׁ כריסטופר קלפלין ב-TikTok בתגובה לשניהם של ביילי צעד מוטעה וההתהדרות הכללית של עושר בניו יורק באותו לילה. "התגמשות על האיכרים עובדת רק כאשר האיכרים לא צופים באיכרים אחרים נמחקים מעל פני כדור הארץ."
ההשפעה של חסימת ידוענים על תושבי עזה
הרציונל מאחורי הקריאות ברשתות החברתיות לחסום ידוענים, ובכך להשפיע לרעה על הכנסות הפרסום שלהם, הוא להפעיל עליהם לחץ להשתמש בהשפעתם המסיבית כדי לנסות לעצור את האלימות בעזה.
"התקווה היא שזה יביא יותר נראות לעניין ותשנה את האיזון בהשגת כוחות פוליטיים כמו ממשלת ארה"ב לעשות משהו כדי למתן את האלימות שמתרחשת במזרח התיכון", אמר קולינס. "אבל עד כמה שההיגיון הזה נראה רציונלי, אני לא חושב שיש הרבה דוגמאות שבהן זה באמת עבד."
קולינס הביא את הדוגמה של מאמציו של ג'ורג' קלוני, אם כי בעידן שלפני עליית המדיה החברתית, לסיים את המלחמה בסודן. א מאמר 2014 ב האפוטרופוס מאת העיתונאית מסודאן מייב שרלואו העריכה את השפעת המאמצים המסורים של הידוענית לאורך השנים לחולל שינוי: "אני לא רואה שזה עצר, או אפילו צמצם, את רצח העם. ההרג, העקירה, התקיפות המיניות וה האונס מעולם לא הפסיק."
מצד שני, לחץ על המדיה החברתית השפיע מדי פעם על הדרכים שבהן מפורסמים מדברים על אירועים בעולם. לדוגמה, ה תְגוּבָה חֲרִיפָה נגד אופרה ווינפרי ודוויין "דה רוק" ג'ונסון על כך שביקשו מהציבור לתרום לקרן להחלמת שריפות במאווי בסתיו שעבר, גרמה לזוג להשקיע יותר משאבים משמעותיים משלהם במאמץ. עם זאת, הסכום שהם תרמו לא נמסר.
ההשפעה על כל השאר
הקמפיין האחרון של המדיה החברתית נועד אולי לעזור לאנשים בעזה, אבל כמה מומחים אומרים שהוא לא מכוון ישירות לנושא; במקום זאת, הוא ממקד את תשומת הלב בסלבריטאים ומטשטש את המטרה הרצויה.
"זה לא מה שאנחנו מתלבטים עליו ומגמות עליו, מדברים עליו ומתווכחים עליו", אמר כריס מורס, פרופסור לתקשורת באוניברסיטת בריאנט. "זו העובדה שסלבריטי א' לא יגיד לנו את העמדה שלהם. זה לא מוזר שהם לא יעשו את זה? בואו נחרים אותם עד שהם יעשו את זה".
ואכן – בעוד שמספר החסימות לחשבון אינו נראה לעין – חלק מהכוכבים ראו ירידה בעוקבים במהלך השבוע האחרון. לדוגמה, טיילור סוויפט, שנמצאת בראש רבות מרשימות החסימה, איבדה כ-300,000 עוקבים ב-TikTok במהלך השבוע האחרון, על פי השוואה בינה מספר עוקב של TikTok בזמן הכתיבה והמספר שהתקבל משבוע שעבר דרך מכונת Waybackובערך 50,000 הלאה אינסטגרם. אבל זה כלום עבור כוכב בסדר גודל של סוויפט.
"סלבריטאי גדול עושה סיבוב הופעות, יש לו מספר ערוצים חברתיים גדולים, מוצג בטלוויזיה, מוצג בעיתונות", אמר אריק דהן, מנכ"ל חברת השיווק של המדיה החברתית מייטי ג'וי. "אם יש לך צפון של 100 מיליון עוקבים ואתה מפסיד שלושה או חמישה מיליון, זה מבאס. אבל זה סוף העולם בשבילך? לא".
דהן הוסיף כי חסימת ידוענים לא מונעת מהם להופיע בקמפיינים ממוקדים של מדיה חברתית.
"חסימת חשבון לא מונעת ממך לקבל מודעה, כי המודעה אינה מופעלת דרך החשבון של הידוען כשלעצמו", אמר דהן. "וכך, למשל, אתה יכול לחסום את קים קרדשיאן, אבל הולו יכולה להריץ מודעה שממקדת את הקרדשיאנס אליך".
בינתיים, מחלוקות הקשורות לסלבריטאים לעתים קרובות מאוד מעוררות תשומת לב לפלטפורמות המדיה החברתית.
"TikTok בהחלט מרוויח, נכון? כי המגמה מתרחשת בפורמט שלהם", אמר מורס מאוניברסיטת בריאנט. "אנחנו כל הזמן מזכירים את TikTok בכל הסיפורים, וזה גורם לאנשים להיות סקרנים כדי לראות את המגמה ולראות מה אנשים עושים. אז אתה חייב ללכת ל-TikTok, ובאמת צריך להיות חבר כי אתה יכול' אני באמת לא רואה יותר מדי דברים מבלי לעסוק בפלטפורמה".
TikTok לא הגיב מיד לבקשת NPR להגיב.
וגם אם הסרטונים הרבים והנצפים שמטרתם לבטל מפורסמים לא עוזרים לחולל שינוי עבור תושבי עזה, יש לפחות פרס רגשי למי שמבטל.
"זה אכן מספק תחושת סוכנות", אמר קולינס מאוניברסיטת מישיגן. "תחושה שעשיתי משהו כדי להשפיע על אנשים אחרים לעשות משהו שאולי עשוי לעשות את ההבדל. כי במוחם של האנשים האלה, זה עדיף מאשר לא לעשות כלום."
