בדרום ישראל ממתינים עתה היבולים בשמש, נובלים עוד בכל דקה שחולפת ומצטמררים מעט כשרכבי צבא חולפים על פניהם. חוות האזור הפכו לאזור היערכות צבאי עצום, מלא אוהלים וטנקים ירוקי זית. עובדי חווה אינם באופק.
ב-7 באוקטובר, חמאס השתולל באזור זה והרג יותר מאלף בני אדם, כולל זרים. כמה ש 7,000 אזרחים תאילנדים, המהווים את החלק הגדול ביותר בכוח העבודה החקלאי, ברחו מישראל לאחר שכמעט שני תריסר נחטפו ושלושה תריסר נטבחו.
החממה האמיתית של האומה תלויה כעת במתנדבי האוניברסיטה. הם ניסו להציל את המצב ולקטוף את הפירות לפני שיירקב, אך מאמציהם כשלו וממשלת ישראל כבר החלה יְבוּא כמה פריטים.
הישראלים גאים בחידושים הטכנולוגיים שלהם בחקלאות וביכולתם לגדול באזור צחיח ברובו ולהאכיל את האנשים שלהם. כעת הוא נמצא בראש רשימת המגזרים שיישאו בנטל של מלחמה ארוכה עם חמאס. נפט וגז, תיירות, בריאות, קמעונאות וטכנולוגיה הם חלק מהאחרים.
"רבים מהקולגות שלי עזבו", אמרה סינדי, מטפלת מהפיליפינים שביקשה להזדהות רק בשמה הפרטי מטעמי בטיחות. "גם אנחנו הולכים, אם זה יחמיר", היא אמרה לי בשוק בירושלים.
חברות תעופה רבות הפסיקו לטוס לישראל בזמן שהממשלה ביקשה להפסיק את הפעילות בשדה גז כדי למזער את הסיכון להתקפה ממוקדת. השקל הישראלי כבר צנח ל-א שפל של 14 שנים, הבנק המרכזי קיצץ את תחזית הצמיחה הכלכלית השנה מ-3% ל-2.3%, ותעשיות בולטות מתמודדות עם שיבושים.
ישראל נכנסה למלחמה עם רזרבות של 200 מיליארד דולר וסיוע של 14 מיליארד דולר, בעיקר למימון צבאי, מארה"ב. ובכל זאת, מומחים אומרים שהסכסוך המתמשך יעלה לכלכלה הישראלית מיליארדים יותר וייקח הרבה יותר זמן להתאושש מאשר בעבר. מתנדבים ישראלים בארץ ובחו"ל משתפים בתוספת עבודה וסיוע כלכלי – מחווה ראויה להערצה אך לא מספיקה כדי להשלים את המחסור הכלכלי.
מישל סטרבצ'ינסקי, כלכלן באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר מנהל מחלקת המחקר בבנק המרכזי הישראלי, אמר כי העלות של שני העימותים הקודמים – מלחמת לבנון בקיץ 2006 ונגד חמאס ב-2014 – עלתה עד 0.5 אחוז מהתמ"ג והשפיע בעיקר על מגזר התיירות. אבל הפעם, "ההערכות הן לירידה של 3.5% עד 15% במונחים שנתיים" ברבעון האחרון של השנה.
ערים שלמות ננטשו ועסקים נסגרו מכיוון ש-250,000 אנשים פונו ונאלצו לחפש מקלט ברחבי בתי מלון במדינה או עם קרובי משפחה המתגוררים במקומות אחרים. יתרה מכך, הקריאה ל-360,000 חיילי מילואים, שהועסקו בעבודות שונות בימי שלום, מתחה חברות והפכה את המשך פעילותן כעסקים רווחיים למעורער.
"מלחמה זו תגרום לעלויות נוספות בהשוואה לשני העימותים (הקודמים) הללו גם בגלל השתתפות מאסיבית של חיילי מילואים, המוכנסים לשוק העבודה בזמנים רגילים אך ייעדרו מעבודתם במהלך המלחמה", אמר סטרבצ'ינסקי. "אם המלחמה תהיה ארוכה, ההשפעה של מחסור במשאבי אנוש תגרום לעלות גבוהה למשק הישראלי".
התיירות, מגזר המהווה 3 אחוזים מהתמ"ג של ישראל ומספק בעקיפין 6 אחוזים מכלל המשרות, ספגה גם מכה אנושה. חוף הים בתל אביב והנתיבים המרוצפים של העיר העתיקה בירושלים, מוקדי התיירות המרכזיים, שניהם פנויים.
זו שיא עונת התיירות, אבל מסעדות וברים ברובעים ההיסטוריים של שער יפו שירתו מעט מבקרים, בעיקר עיתונאים. התיירים שדוחפים את החלק הזה של העולם כדי לטבול בשמש ולרחוץ בתערובת של אווירה מזרח תיכונית ומערבית – נהנים מחומוס וקוקטיילים בנובמבר רגוע ובריא – נעדרו.
המלונות אירחו את העקורים הפנימיים, עם סבסוד מסוים מהממשלה אך עדיין בהפסד עצום.
"זו עונת השיא, אבל אין תיירים", אמר מוחמד, ערבי ישראלי ובעל חנות ממתקים בתל אביב, שביקש גם להשתמש רק בשמו הפרטי מטעמי בטיחות. "אין משפחות, אין ילדים שמסתכלים על ממתקים." חברו אחמד חסונה הרים את ידיו באוויר והרים את מבטי לשמיים כששאלתי על עסקיו. "אין שם כלום. זה מאוד קשה”, אמר והצביע על כמה חנויות שלא נפתחו מאז פרוץ המלחמה בדרום.
גם יהודים ישראלים וגם יזמים ערבים כאן היו מאוחדים בייאושם, לוגמים מקפה ומביטים חסרי תקווה ברחובות הריקים. במלון מרקט האוס הסמוך, ישב עלא מרשגי, ערבי ישראלי, בקבלת הפנים ואמר שיש רק 10 אחוזי תפוסה בהשוואה לשנים קודמות, "כולם עיתונאים". עמיתו אבי כהן, יהודי ישראלי, אמר כי רוב החדרים היו תפוסים על ידי אנשים שפונו מהדרום בהנחה כבדה. "אנחנו מארחים אותם בהפסד של 50 אחוז, בתוספת ארוחות חינם", אמר מדיניות חוץ. "כרגע, הממשלה עוזרת, אבל זה רק עד 22 בנובמבר".
תעשיית הסטארט-אפים בישראל זכתה להצלחה גדולה, ולמרות שהיא צפויה לסבול פחות בהשוואה, היא כבר הייתה בלחץ כשהמשקיעים נסוגו ממדינה שקועה בהפגנות המוניות על רפורמות משפטיות. ההשקעות במגזר הצטמצמו בחצי בשנה שעברה וחשו בחוסר יציבות, כאשר אלפים התאספו נגד הרפורמות השיפוטיות של הממשלה, שלכאורה יחלישו את בתי המשפט ויעצימו את הפוליטיקאים השולטים.
קבוצה של משקיעי הון סיכון עולמיים נחלצה לעזרתם של סטארטאפים ישראלים מתחילים ומנסה לגייס מיליוני דולרים כדי להציל אותם מפשיטת רגל. הם פתחו יוזמה בשם אומת הברזל להגן על החברות, ועל כלכלת המדינה, מפני קריסה תחת לחץ. (עד 20 אחוז מהמילואימניקים הוכפלו כשכירים בתעשיית הטכנולוגיה.) מייסדי היוזמה טענו כי 150 חברות כבר ביקשו עזרה כדי לקבל הזדמנות לקבל בין 500,000 ל-1.5 מיליון דולר כדי לשמור על העסקים שלהן.
על פי מחקר של האוניברסיטה העברית שכותרתו "מעורבות החברה האזרחית בישראל במהלך מלחמת חרבות הברזל"כמעט מחצית מאוכלוסיית ישראל התנדבה בדרך כלשהי לסייע לבני ארצם שנקלעו ישירות או בעקיפין תחת השפעות המתקפה של חמאס והמלחמה הנלווית לכך. פרופסור מיכל אלמוג-בר, מחברת המחקר, סיפר תקשורת ישראלית שארגונים פילנתרופיים מקומיים וארגונים לא ממשלתיים תרמו "עשרות מיליוני דולרים", בעוד שתרומות מיהודים בצפון אמריקה נאמדו במאות מיליוני דולרים.
בינתיים, כדי לעמוד בעלויות המאמץ המלחמתי – הצפוי לעלות למיליארדי שקלים – דוחפים הכלכלנים את הממשלה לתעדף מחדש את התקציב. שלוש-מאות כלכלנים ישראלים כתבו מכתב גלוי לממשלה וקראו לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ', שמקורו במפלגת ימין קיצוני, ליישם בדחיפות שורה של צעדים, ככל שיהיו בלתי טעימים לחלק מבוחריהם. הם ביקשו להפנות את הכסף שהופרש לתוכניות חינוכיות לקהילות החרדיות להוצאות צבאיות.
סטרבצ'ינסקי אמר כי סדר העדיפויות הוא להקצות מחדש מיליארדי שקלים ל"הוצאות ביטחוניות" ול"שיפוי של אנשים וחברות שנפגעו" במיוחד בדרום ובצפון. "אנו ממליצים להפנות מחדש את מה שנקרא כספים קואליציוניים", כסף שהוקצה לתוכניות מפתח של מפלגות שונות במסגרת ההסכם הקואליציוני. "הנושאים האלה קשורים לקבוצות המצביעים של אותן מפלגות, ולא לאינטרס משותף", אמר.
ממשלת ישראל הציגה תוכנית סיוע כלכלית שמציעה מיליארד דולר לסיוע לעסקים, ושר האוצר סמוטריץ' מוּבטָח כי "כל מה שלא כרוך במאמץ בזמן המלחמה ובחוסנה של המדינה ייעצר". הימין הקיצוני, לעומת זאת, עדיין נחוש בדעתו שלא לתת לפלסטינים להיות חלק מהפתרון. השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, מנהיג הימין הקיצוני הקולני ביותר, חסם הצעה להעסיק פלסטינים נוספים כדי לעמוד במחסור בעובדים בחוות בישראל.
ענף החקלאות מתמודד עם מחסור של 10,000 חקלאים ומשרד החקלאות הישראלי הציע תוכנית להעסיק 8,000 מאלה מהגדה המערבית – נשים פלסטיניות בכל הגילאים וגברים בגיל 60 ומעלה. עם זאת, גביר מזהיר מפני סיכון ביטחוני, טענה שחלק מהתמיכה כחוסר אמון בין ישראלים לפלסטינים מעמיקה, אך אחרים מוצאים דעות קדומות, במיוחד מכיוון ש-2 אחוזים מהאוכלוסייה הישראלית כבר מורכבים מערבים ישראלים שלכאורה יש להם אהדה מסוימת לעניין הפלסטיני אך הם לא בשיתוף פעולה עם חמאס.
גם כשהשקל ירד, ועדה בת חמישה חברים של בנק ישראל המפקחת על המדיניות המוניטרית החליטה לשמור על הריבית על 4.75 אחוזים ונגיד הבנק המרכזי הדגיש את חוסנה של המשק. נגיד בנק ישראל, אמיר ירון, "לא אמורים להיות שינויים גדולים בעמדה הפיסקלית הבסיסית שלנו אמר.
ישראל אינה חדשה בסכסוך ובעבר הפליגה, אך הפעם צפויה המלחמה להיות עניין ארוך יותר ועשויה להפוך לעימות אזורי. סטרבצ'ינסקי הציע שהגורם המרכזי יהיה בסופו של דבר משך הסכסוך.
