אישה צופה איך כוחות צה"ל מגיעים לאזור היערכות בעוטף עזה לראשונה מאז התקיפה של חמאס ב-17 בדצמבר בדרום ישראל. צילום: אלקסי ג'יי רוזנפלד
בעל טור תורם
דני בהאר
8 בפברואר 2024
בית הנבחרים האמריקאי לא הצליח להעביר מימון של 17.6 מיליארד דולר בהצעת חוק שמרכזה השבוע באופן בלעדי את ישראל. זהו הפסד גדול עבור הרפובליקה הדמוקרטית, שניסתה להעביר את החבילה הזו כחלופה להצעת חוק שהיתה כוללת סיוע לאוקראינה, סיוע הומניטרי לעזה ורפורמת הגירה. אם שום סיוע לישראל לא יעבור בכלל בזמן הקרוב – לא סביר, אבל מי יודע בימים אלה עם פוליטיקה אמריקאית לא מתפקדת – זה יהווה אתגר חשוב לכלכלה הישראלית.
בעבר טענתי את זהלמרות נדיבה, חבילת הסיוע השנתית של ארה"ב בסך 3.8 מיליארד דולר מועילה אך אינה קריטית לביטחון ישראל, שכן היא מהווה רק 1% מהתמ"ג שלה. הפעם, לעומת זאת, שונה.
בעוד שכלכלת ישראל הייתה היסטורית עמידה מאוד בפני סכסוכים, במיוחד בסבבים קודמים של פעולות צבאיות בעזה בעשור האחרון, מלחמה זו עלולה להשאיר חותם חשוב.
הסכסוך הנוכחי עם חמאס בעזה הוא הארוך ביותר בתולדות ישראל, והוא כרוך במחיר מדהים. על פי הערכות, המלחמה תעלה לישראל עד 200 מיליארד שקל (מעל 50 מיליארד דולר), כ-10% מהתמ"ג של המדינה. הערכות עצמאיות מגיע הן ממשרד האוצר והן מבנק ישראל. חבילת הסיוע החד-פעמית שהוצאו על ידי הרפובליקנים בארה"ב שהופלו תייצג כשליש מהעלויות הללו. בלעדיה, ישראל תצטרך לעשות איזשהו שילוב של העלאת מסים, גיוס הלוואות וקיצוץ משמעותי בהוצאות הציבוריות, תוך סיכון להיכנס לשפל כלכלי שלא נראה מזה עשרות שנים.
המלחמה הספציפית הזו היא כל כך יקרה לישראל מכיוון שהמחיר הכלכלי שלה הוא רב-צדדי, מונע לא רק על ידי הוצאות צבאיות אלא על ידי העיוותים הכלכליים הרחבים יותר שהיא גרמה. עם 300,000 חיילי מילואים שזומנו לכמעט ארבעה חודשים, כוח עבודה משמעותי נפרץ מהמשק, מה שמפריע ליכולות הייצור והוביל לאובדן הכנסה במגזרים רבים (בתורם, מה שגרם לרווחים נמוכים יותר ובכך לירידה בהכנסות ממסים). גם ההאטה בתיירות השפיעה על רבים במשק.
במקביל, יש צורך בהקצאה מחדש משמעותית ואף בהגדלת ההוצאה הציבורית כדי לתמוך בנפגעי הסכסוך באופן ישיר, כולל קורבנות 7 באוקטובר, משפחות עקורים מאזורים מותקפים בצפון ובדרום (מספר מוערך). בנובמבר להיות א רבע מיליון ישראלים), ועסקים מתקשים, הוספת שכבה נוספת של עומס פיננסי. תרחיש זה מזכיר את ההשלכות הכלכליות של מלחמת יום הכיפורים, שזירזה לישראל מיתון קשה ו"עשור אבוד" שהוביל בסופו של דבר להיפר-אינפלציה ונפתר רק בתחילת שנות ה-80.
משהו אחר ששונה הפעם הוא שישראל נכנסה למלחמה הזו אחרי תשעה חודשים של תסיסה חברתית חסרת תקדים בגלל שממשלתה דוחפת למדינה מאוד לא פופולרית שיפוץ שיפוטי. כמעט שנה של מחאות הותירה צלקת חשובה במשק, עם ירידה משמעותית בהשקעות ומעמדה של ישראל מושפע עמוקות בשווקים הבינלאומיים.
השילוב של הורדות אשראי פוטנציאליות עקב השיפוץ השיפוטי (כעת מושהה, אבל הנזק כבר נעשה), והעלאת הריבית העולמית כתוצאה מהמאבק של בנקים מרכזיים באינפלציה, מסבכת את יכולתה של ישראל ללוות בשווקים בינלאומיים. עם העלאת מסים בלתי טעימה מבחינה פוליטית, אפילו בימי שלום, ועלולות להזיק לכלכלה שכבר מתקשה, הגמישות הפיסקלית של ישראל מוגבלת מאוד כרגע.
אם לא די בכך, גם פוליטיקאים ישראלים בממשלת בנימין נתניהו אינם נוהגים באחריות מיוחדת בכל הנוגע לתקציב. אם גם הלוואות וגם העלאת מסים אינם אופציות אמיתיות, אפשר היה לחשוב שהן יפחיתו הוצאות לא חיוניות. אבל במערכת הפוליטית הישראלית, הקצאת כספי "חבית חזיר" לפרויקטים – רבים מהם ממש הוצאות לא חיוניות – המועדפות על ידי מפלגות השלטון הפכה קריטית לשמירה על היציבות הקואליציונית.
אפילו בעיצומה של המלחמה, הממשלה הנוכחית המשיכה בנוהג זה למרות ה סערה ציבורית. תקציב 2024 – אושר לאחרונה על ידי הקבינט ובקרוב יועלה להצבעה בכנסת – עדיין כולל 5.7 מיליארד שקל (כ-1.5 מיליארד דולר) מזה, מתוך 8 מיליארד השקלים שתוכננו מלכתחילה לפני המלחמה, בשל "הסכמים קואליציוניים" קיימים. תקציב זה כולללמשל, כ-750 מיליון שקל לישיבות חרדיות ו-280 מיליון שקל להתנחלויות בגדה.
מכיוון שהפוליטיקה הישראלית הפכה יותר ויותר שבטית, והקרנות הללו פועלות כדבק שמחזיק את הקואליציות הפוליטיות יחד, צפויה הקצאה מיותרת מתמשכת של מה שלא מכסה את עלויות המלחמה.
ככזה, הפעם, לא ניתן להפריז בחשיבותה של חבילת סיוע חדשה בארה"ב. זה יכול לייצג גלגל הצלה פוטנציאלי לכלכלה ישראלית בצומת דרכים. בלעדיה, ישראל מסתכנת לא רק במצוקה כלכלית מיידית אלא בתקופה ממושכת של חוסר יציבות פיננסית שעלולה להדהד את העשור האבוד של שנות ה-70.
הדיון המתמשך בשאלה האם על ארה"ב להושיט סיוע לישראל, והתנאים שבהם עליה לעשות זאת, יישאר נושא בולט בכותרות ובדיונים בקונגרס בעתיד הנראה לעין. ואמנם בטווח הארוך צורכי ההגנה של ישראל כן לא תלוי בסיוע זה – בניגוד לתפיסות של כמה ממבקרי ישראל – הנסיבות הנוכחיות מדגישות את חשיבותה של חבילת סיוע משלימה חד פעמית זו.
אני לא בטוח אם לפוליטיקאים שיושבים בממשלה מגיע גלגל ההצלה הכלכלי הזה, אבל אחרי הזוועות של 7 באוקטובר, עם ישראל בהחלט כן.
ליצירת קשר עם המחבר, שלח דוא"ל (מוגן באימייל).
אנו בונים על 127 שנים של עיתונות עצמאית כדי לעזור לך לפתח קשרים עמוקים יותר למה שזה אומר להיות יהודי היום.
עם כל כך הרבה על כף המאזניים עבור העם היהודי כרגע – מלחמה, אנטישמיות גואה, בחירות לנשיאות ארה"ב בעלות סיכון – יהודי ארצות הברית תלויים בפרספקטיבה, ביושרה ובאומץ של הפורד.
– ג'ודי רודורן עורך ראשי
