ירושלים (AP) – רק בחודש שעבר חזה ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עידן חדש של שלום ושגשוג במזרח התיכון, המבוסס על הסכמה גוברת של ישראל באזור.
היום, עם ה מלחמת ישראל-חמאס בשבוע הרביעי שלו, החזון הזה מתפורר.
גיוסם של 360,000 חיילי מילואים ופינוי של 250,000 ישראלים מבתיהם, לפי מספרים שמסר הצבא הישראלי, העלו עסקים רבים. מסעדות וחנויות התרוקנו. חברות התעופה ביטלו את רוב הטיסות לישראל, ותיירים ביטלו נסיעות. שדה גז טבעי ראשי נסגר, חוות נהרסו מחוסר עובדים ועסקים פיטרו עשרות אלפי עובדים.
ישראל נשבעה לרסק את קבוצת החמאס השלטת ברצועת עזה, שהרג 1,400 איש ולקח יותר מ-240 אחרים כבני ערובה בהשתוללות ב-7 באוקטובר בדרום ישראל. תקיפות אוויריות ישראליות שטחו שכונות שלמות בעזה והרגו יותר מ-8,000 בני אדם, לפי משרד הבריאות בעזה.
כלכלת ישראל התאוששה לאחר מלחמות קודמות עם חמאס, אך סבב זה עשוי להימשך זמן רב יותר, אולי חודשים, מכיוון שהמשימה המוצהרת של הצבא היא לסיים את שלטון חמאס, לא רק להכיל את החמושים.
הסלמה של הסכסוך היא איום מוחשי. ישראל כבר עוסקת בלחימה בדרג נמוך בשלוש חזיתות נוספות – לבנון, הגדה המערבית וסוריה. סכסוך ארוך ואולי רב-חזיתי עלול להקשות על התאוששות הכלכלה מאשר בעבר. ועוד לפני המלחמה, כלכלת ישראל התחכמה מזו של נתניהו הצעה שנויה במחלוקת להחליש את מערכת המשפט.
משרד האוצר הישראלי הציג תוכנית סיוע כלכלית הכוללת מענקים של מיליארד דולר לעסקים שנפגעו מהמלחמה. המבקרים אומרים שזה לא מרחיק לכת ודרשו להפנות חלק ממיליארדי הדולרים שהוקצו לפרויקטים מחמד של מפלגות חרדיות ופרו-מתנחלים במסגרת הסכמים קואליציוניים.
קבוצה של 300 כלכלנים מובילים קראה השבוע לנתניהו ולשר האוצר בצלאל סמוטריץ' "להתעשת!
"המכה הקשה שספגה ישראל מחייבת שינוי מהותי בסדרי העדיפויות הלאומיים ותיעוב מסיבי של כספים לטיפול בנזקי מלחמה, סיוע לקורבנות ושיקום הכלכלה", אמרו במכתב, תוך שהם צופים כי הוצאות המלחמה יזנקו. למיליארדי דולרים.
הם קראו לנתניהו וסמוטריץ' "להשעות לאלתר את המימון לכל פעילות שאינה חיונית למאמץ המלחמתי ולשיקום המשק – ובראש ובראשונה, כספים שתוקצבו להסכמים קואליציוניים".
סמוטריץ', מנהיג מפלגה בעד מתנחלים, אמר בשבוע שעבר לרדיו של צבא ישראל כי "כל מה שלא כרוך במאמץ בזמן המלחמה ובחוסנה של המדינה ייעצר". אבל הספקנות נשארת.
ברומטרים פיננסיים מציירים תמונה עגומה. המטבע המקומי, השקל, הגיע לשפל של 14 שנים, בעוד שמדד המניות בנצ'מרק ירד השנה בכ-10%. תעשיית הטכנולוגיה, מנוע הצמיחה הכלכלית של ישראל, החלה לדמם עוד לפני תחילת המלחמה.
דירוגי פיץ', Moody's Investors Service ו-S&P הזהירו כולם בימים האחרונים כי הסלמה של הסכסוך עלולה לגרום להורדת דירוג החוב הריבוני של ישראל.
הבנק המרכזי של ישראל קיצץ את תחזית הצמיחה הכלכלית שלו לשנת 2023 ל-2.3% מ-3% – בהנחה שהלחימה מוכלת בדרום המדינה.
הבנק המרכזי ייעד 30 מיליארד דולר לחיזוק השקל. בתדרוך חדשותי השבוע, הדגיש נגיד הבנק המרכזי אמיר ירון את חוסנה של כלכלה שאותה אפיין כ"איתנה ויציבה".
"המשק הישראלי ידע להתאושש מתקופות קשות בעבר ולחזור במהירות לשגשוג, ואין לי ספק שהיא תעשה זאת גם הפעם", אמר ירון.
המדינה נכנסה למלחמה עם יתרות מטבע חוץ של כ-200 מיליארד דולר. בנוסף, ממשל ביידן רוצה שהקונגרס יאשר 14 מיליארד דולר בסיוע חירום לישראל, רובו מימון צבאי, בנוסף ל-3.8 מיליארד דולר שהוא מקבל מדי שנה.
עם תחילת המלחמה הורתה ישראל לשברון להפסיק את הייצור בשדה הגז הטבעי תמר כדי להפחית את הפגיעות לטילים עתידיים. מומחה האנרגיה עמית מור העריך שההשבתה עלולה לעלות לישראל 200 מיליון דולר בחודש אובדן הכנסות.
אם מיליציית חיזבאללה בעלת ברית חמאס בלבנון תצטרף למלחמה במלוא עוצמתה, הדבר עלול להשפיע על הייצור בשני שדות נוספים, כולל הגדול בישראל, אמר מור. אבל הוא לא חושב שלמלחמה תהיה השפעה מצמררת על חקר אנרגיה נוסף.
"השחקנים מודעים לסיכון הפוליטי. זה קיים הרבה זמן", אמר.
עוד לפני פרוץ המלחמה, ישראל – דינמו יזמי עם כלכלה המתחרה במדינות מערב אירופה – נאבקה. הקופה שלו, פעם התנפחה השקעות בטכנולוגיה, נפלטו על ידי התיקון השיפוטי המוצע, המבקש לדלל את סמכויות בתי המשפט במדינה. הממשלה טוענת שלמערכת המשפט הבלתי נבחרת יש יותר מדי כוח, אך התומכים רואים בה את הבדיקה הרצינית ביותר של סמכויות הפוליטיקאים. החששות לגבי הממשל של ישראל, האינפלציה הגוברת וההאטה העולמית בהשקעות הטכנולוגיה בשנה שעברה הכבידו גם הם על הכלכלה.
ההשקעות בסטארט-אפים ישראלים, שמשכו שיא של 27 מיליארד דולר ב-2021, צנחו בכמעט מחצית בשנה שעברה. עם המשקיעים שנבהלו מההצעה השיפוטית ומהמחאות ההמוניות שהיא עוררה, ההשקעות צנחו ב-68% נוספים במחצית הראשונה של השנה, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, על פי נתוני המכון הישראלי למדיניות הסטארט-אפ ניישן.
כאשר הטכנולוגיה מהווה 48% מהיצוא של ישראל, שגשוגה חיוני לכלכלה.
רשות החדשנות הממשלתית ערכה בדיקת דופק של סטארט-אפים במהלך המלחמה ומצאה כי ההאטה בגיוס ההון, יחד עם זימון העובדים למילואים, "מהווים אתגר למספר לא מבוטל של חברות היי-טק". כך אמר המנכ"ל דרור בין.
"יש חברות שנמצאות בסכנת סגירה במהלך החודשים הקרובים", אמר בין.
ובכל זאת, לדגש של ירון על חוסנו של המשק הישראלי יש בסיס היסטורי. בנק ישראל חישב שמלחמת 2014 בעזה עלתה למשק 0.4% מהתוצר המקומי הגולמי, ומלחמת 2006 בלבנון הגיעה ל-0.5%, אמר פרופסור מישל סטרבצ'ינסקי, כלכלן באוניברסיטה העברית בירושלים ולשעבר מנהל המחקר. מחלקה בבנק המרכזי.
"אני מצפה למכה גדולה ברבעון האחרון של 2023. קשה לומר עד כמה גרוע, אבל אני לא אתפלא אם היא תתכווץ ב-15% במונחים שנתיים", אמר סטרבצ'ינסקי. "אבל לאט לאט, הפעילות תתחדש" עם שחרור הפעילות הכלכלית שנעצרה בזמן מלחמה, אמר.
אם המלחמה תשיג את מטרותיה, "אז נראה התאוששות בפעילות, אם כי איננו יודעים מתי היא תהיה", אמר סטרבצ'ינסקי. "הדברים יהיו תלויים גם בכמה חזיתות יש. אבל הדבר החשוב הוא האורך".
___
מצא סיקור נוסף של AP ב https://apnews.com/hub/israel-hamas-war
