איסטנבול
טורקיהההחלטה האחרונה של לַעֲצוֹר כל שלה סַחַר יחסים עם ישראל צפויה להשפיע על צרכנים ישראלים בעליית מחירים פתאומית בפרק זמן קצר, שכן תל אביב, שנלקחה ב"הפתעה גמורה", לא הצליחה לתכנן אמצעי ייבוא חלופיים, כך נכתב בדיווח בתקשורת הישראלית.
בתחילה הגבלת היצוא לישראל עבור קטגוריות מוצרים מסוימות ב-9 באפריל, אנקרה הסלימה לעצירה מוחלטת של הסחר בין שתי המדינות עד ה-2 במאי, כשהיא נשבעה להמשיך לכפות את הצעדים עד שממשלת ישראל תאפשר הזרמת סיוע הומניטרי למלחמה. רצועת עזה הקרועה.
יִשׂרְאֵלִי חֲדָשׁוֹת באתר "כלכליסט" נמסר כי בקרוב תורגש בישראל הנפילה הכספית בעקבות האיסור הטורקי, עם הפסקת חומרי הגלם הבסיסיים, שתוביל לעליית מחירי מוצרים חיוניים ומזון, וכן לעלייה במחירי הדיור.
הדיווח של כלכליסט ציין כי החלטתה של טורקיה לנתק את קשרי הסחר עם ישראל הפתיעה את המדינה, שכן ישראל ביטלה את האיומים הקודמים של אנקרה לאסור סחורות כ"ריקות" במהלך הסכסוך בעזה.
בהצהרה כי הבטחת מקורות יבוא חלופיים דורשת זמן, הצביע הדו"ח כי עם המשא ומתן על הסכמים חדשים, וגם כאשר יושגו, המחירים צפויים להיות גבוהים משמעותית מאלה שמציעים ספקים טורקיים.
"צרכנים ישראלים, שכבר מתמודדים עם עלייה ביוקר המחיה, יישאו בנטל של גישור על פערי המחירים הללו".
הדו"ח של "כלכליסט" הדגיש את תעשיות הבנייה והרכב כפגיעות במיוחד לחרם, כאשר יצרניות רכב גדולות מסתמכות על טורקיה לייצא דגמי רכב פופולריים לישראל.
בינתיים, אדם פרידלר, הבעלים והמנכ"ל של גוד פארם, אחת מרשתות הסופרמרקטים הגדולות בישראל, אפיין את החלטת אנקרה כ"מכה המכריחה את הישראלי. כַּלְכָּלָה לחפש חלופות הרבה יותר יקרות".
במטרה להגיב למהלך של אנקרה, ממשלת ישראל הכינה תוכנית ארבעה שלבים.
זה כולל נקיטת צעדים לצמצום כל הקשרים הכלכליים בין טורקיה, הרשות הפלסטינית ועזה, מבלי לציין את אופי הפעולות הללו. טורקיה היא היבואנית הגדולה ביותר, עם 18 אחוז מהיבוא של פלסטין.
בין הצעדים הללו היא הפנייה לרשויות הכלכליות הבינלאומיות להטיל סנקציות על טורקיה בגין הפרת הסכמי סחר.
בנוסף, השלב האחרון של הצעדים כרוך במתן חבילת סיוע פיננסי למגזרים הצפויים להיות מושפעים ביותר, מותנה בזיהוי מהיר והשגת הסכמים עם ספקים חלופיים למוצרים שמקורם בטורקיה.
בעקבות הודעתה של אנקרה, האשים שר החוץ הישראלי ישראל כץ את אנקרה בחסימת היבוא והיצוא הישראלי מנמלי טורקיה וב"הפרת הסכמים".
ההודעה של טורקיה זכתה לתשומת לב משמעותית בעיתונות הבינלאומית, מה שגרם למספר רב של ניתוחים.
ה"ניו יורק טיימס" ציין כי החלטתה של אנקרה מעמיקה את הבידוד של ישראל, שהחל בעקבות מלחמת עזה.
לפי נתוני המכון הסטטיסטי הטורקי, טורקיה ייצאה לישראל סחורות בשווי 5.43 מיליארד דולר ב-2023, ירידה מ-7.03 מיליארד דולר ב-2022 ו-6.36 מיליארד דולר ב-2021.
"היה לנו נפח סחר של 9.5 מיליארד דולר בינינו. בהתעלמות מנפח הסחר הזה, סגרנו את הדלת הזו", אמר נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן ב-3 במאי.
בעקבות הצהרת ישראל בנוגע לסחר פלסטיני-טורקי, משרד הכלכלה של הרשות הפלסטינית יזם קשר ודיונים עם המשרד הטורקי, כששני השרים אמורים להיפגש באנקרה בקרוב.
