ראש אונר"א מזהיר חוק ישראלי חדש מאיים על חינוך ל-660,000 תלמידי עזה ומסתכן בהקצנה ובשוליים.
דור שלם של פלסטינים ברצועת עזה "יישלל הזכות לחינוך" אם סוכנות הסעד והעבודות של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) תקרוס במובלעת במסגרת חקיקה ישראלית חדשה, הזהיר ראש הסוכנות.
הפרלמנט הישראלי בשבוע שעבר אימצה שתי הצעות חוק שנויות במחלוקת איסור על אונר"א לפעול בשטח ישראל, סגירת משרדיה בגדה המערבית הכבושה, כולל מזרח ירושלים ועזה.
ראש אונר"א פיליפ לזאריני אמר כי ליישום החקיקה, שאמורה להיכנס לתוקף בסוף ינואר, "יהיו השלכות קטסטרופליות".
"נעדר בעליל מהדיונים על עזה ללא אונר"א, הוא חינוך", אמר לצריני לוועדת העצרת הכללית של האו"ם ביום רביעי.
"בהיעדר מינהל ציבורי או מדינה מסוגלים, רק אונר"א יכולה לספק חינוך ליותר מ-660,000 נערות ונערים ברחבי עזה. בהיעדר אונר"א, תישלל מדור שלם הזכות לחינוך", אמר, והזהיר כי הדבר יזרע את "הזרעים לשוליים ולהקצנה".
הוא שוב דחף את המדינות החברות באו"ם לפעול למניעת יישום החקיקה הישראלית.
סוכנות האו"ם מספקת חינוך, שירותי בריאות ושירותים בסיסיים אחרים לפליטים פלסטינים ממלחמת 1948 סביב הקמתה של ישראל ולצאצאיהם, המונים כיום כמעט שישה מיליון איש. משפחות פליטים מהוות את רוב תושבי עזה, המונה 2.3 מיליון תושבים.
ארגוני סיוע הזהירו כי האיסור של ישראל על אונר"א עלול ליצור מכשולים נוספים לטיפול במשבר הומניטרי חמור בעזה. ישראל אמרה שסוכנויות וקבוצות סיוע אחרות של האו"ם יכולות למלא את הפער, אך ארגונים אלה התעקשו שאונר"א חיונית.
בעלת בריתה של ישראל, ארה"ב, תיארה את תפקידה של אונר"א בעזה כ"חיוני". שגרירת ארה"ב באו"ם לינדה תומס-גרינפילד אמרה ביום שלישי כי יש חשיבות דחופה שישראל תשהה את יישום החוק.
החקיקה אמורה להיכנס לתוקף ימים ספורים לאחר שנשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ נכנס לתפקידו לכהונה שנייה של ארבע שנים. חלק מהמשקיפים מצפים מטראמפ לנקוט בגישה פרו-ישראלית בתוקף לאזור המזרח התיכון, אפילו מעבר לתמיכה האיתנה שנתן הנשיא ג'ו ביידן.
מועצת הביטחון של האו"ם תמכה באונר"א ו"הזהירה בתוקף מפני כל ניסיונות לפרק או לצמצם" אותה.
מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש אמר לישראל כי החלפת אונר"א בעזה ובגדה המערבית תהיה באחריות ישראל ככוח הכובש. האו"ם רואה בעזה ובגדה המערבית שטח כבוש ישראלי.
"עזבנו את עזה לחלוטין ב-2005. התנתקנו, נתנו את המפתחות לרשות הפלסטינית", אמר שגריר ישראל באו"ם דני דנון לכתבים לאחר התדרוך של לצריני.
"עכשיו, אנחנו במלחמה אחרי שהותקפנו ואנחנו פועלים לפי החוק הבינלאומי; זו הסיבה שאנו מספקים תמיכה הומניטארית ואנחנו משתפים פעולה עם סוכנויות רבות של האו"ם", אמר. "אנחנו מוכנים לשתף פעולה, אבל לא עם טרוריסטים".
בינואר האשימה ישראל עשרות מעובדי אונר"א בהשתתפות במתקפת חמאס ב-7 באוקטובר בה נהרגו יותר מ-1,100 בני אדם וכ-250 נלקחו בשבי על ידי קבוצות חמושים פלסטיניים.
ישראל הגיבה למתקפה על ידי פתיחת המתקפה המתמשכת שלה על עזה, הרג לפחות 43,712 בני אדם ופצע עוד 103,258, לפי הרשויות הפלסטיניות.
האו"ם פתח בחקירה על ההאשמות של ישראל אשר התוצאה בסיום חוזים של תשעה אנשי צוות שכנגדם "הראיות – אם מאומתות ומאוששות – יכולות להצביע על כך שייתכן ואנשי הצוות של אונר"א היו מעורבים" בתקיפה.
ביולי טענה ישראל כי עוד 100 עובדי אונר"א היו חברים בחמאס ובארגונים פלסטיניים חמושים אחרים. הסוכנות ביקשה מישראל לספק מידע נוסף כדי לנקוט בפעולה. אונר"א אמרה בשבוע שעבר לאל-ג'זירה כי טרם קיבלה תגובה.
