ב-21 באוגוסט הוצא חוק מוסר ציבורי נוקשה באפגניסטן. המסמך בן 114 העמודים המתאר את החקיקה מכיל הוראות המכסות תחבורה, תקשורת, מוזיקה, מרחבים ציבוריים והתנהלות אישית. בין ההוראות המגבילות ביותר שלה ניתן למצוא איסור על מוזיקה ועל נשים לשיר או לקרוא בקול בציבור.
ההכרזה על החוק עוררה גינוי נרחב בעולם והעלתה שאלות לגבי הכיוון שאליו נוקטת ממשלת הטליבאן באפגניסטן בהינתן הבטחות העבר להקל על ההגבלות על נשים.
החוק גם גרם לאי נוחות רבה באפגניסטן, גם אם ההתנגדות לא הושמעה בפומבי. זה גרם למנהיג העליון של הטליבאן, מולה חיבאטוללה אחונדזאדה, לקרוא לחברי הקבוצה להימנע מפילוג ולאמץ אחדות.
בעוד שחקיקת המוסר הציבורי מבהירה שהטליבאן לוחץ קדימה עם מדיניות אולטרה-שמרנית לנוכח הביקורת הבינלאומית, היא גם משקפת מתחים גוברים בהנהגתו.
קנדהאר נגד קאבול
לקראת נסיגת ארה"ב מאפגניסטן והשתלטות הטליבאן על קאבול ב-2021, כמה פקידי טליבאן ביקשו לשכנע את הקהילה הבינלאומית שצמח טליבאן 2.0, שהחזיק בדעות מתונות יותר על ממשל בהשוואה לשמרן הישן של המשמר הישן. וגישה מחמירה.
המשמר החדש הזה דיבר בשפת הדיפלומטיה הבינלאומית והבהיר את רצונו לבטל מדיניות שמרנית יותר כדי למשוך תמיכה בינלאומית ולהבטיח לגיטימציה לממשלת הטאליבן החדשה.
אולם הקמת הקבינט הזמני הראתה את הסימנים הראשונים לכך שהשומר הישן אינו מוותר על כוחו. הבטחות לממשלה מכילה לא קוימו, וכמה מחברי המשמר הוותיק קיבלו תפקידי מפתח, ביניהם מולה מוחמד חסן אכונד, ממייסדי הטליבאן שמונה לראש ממשלה; מייסד הטליבאן מולה עבדול גאני ברדר, שמונה לסגנו; ומולה מוחמד יעקב, בנו של מייסד אחר של הטליבאן, מולה עומר, שמונה לשר הביטחון.
בזמן שממשלת הזמנית לקחה על עצמה את המשימה הלא פשוטה של להרחיק את המדינה מקריסה, קבע אקהונדזאדה את מקום מגוריו בקנדהאר כמושב כוח נוסף, והכריז על עצמו כאחראי לעניינים פוליטיים, צבאיים ודתיים.
במהלך השנתיים האחרונות הבהיר אחונדזאדה שהוא לא מתכוון לסגת מעמדותיו הקשוחות. במרץ 2022, בהוראתו, נאסר על ילדות ונשים ללמוד בבית ספר תיכון ובאוניברסיטה.
הוא גם ביקש לרכז את הכוח בידיו ולהדק עוד יותר את אחיזתו של השומר הישן בממשלה. הוא הורה על מספר עירובים בקבינט שבהם מונו נאמניו.
בספטמבר 2022 הוחלף שרת החינוך נוורולה מוניר במאולבי חביבאללה אגה, אחת הדמויות. הכי קרוב למנהיג העליון. במאי השנה הוחלף שר הבריאות קלנדר עבאד, רופא מיומן והטכנוקרט היחיד בממשלת הטליבאן, בנור ג'לאל, איש דת קשוח וסגן שר הפנים לשעבר.
בעוד שאהונדזאדה מופיעה בשליטה, הופיעו סימנים לחלוקות פנימיות גוברת. בפברואר 2023, שר הפנים סיראג'ודין חקאני מתח עליו ביקורת מרומזת ואמר: "מונופולין כוח ופגיעה במוניטין של המערכת כולה אינם לטובתנו. … לא ניתן לסבול את המצב."
בהודעתו של עיד אל-פיטר השנה, שר הפנים רמז שוב על צרות פנימיות. הוא קרא לטליבאן להימנע מיצירת פילוגים עם העם האפגני.
אחונדזאדה, מצדו, דחק בבכירי הטליבאן במהלך חג העיד לשים בצד את המחלוקות ביניהם ולשרת את המדינה כראוי. הוא חזר על קריאה זו לאחדות לעתים קרובות, לאחרונה במהלך טיול נדיר בצפון אפגניסטן, בו נפגש עם מנהיגים מקומיים.
מחלוקת והשתקה
חוק המוסר הציבורי מגבש כללים שהטליבאן קידם בעבר אך לא אכפו במלואם. כעת, החוק מסמיך את המשרד לקידום מידות טובות ומניעת רשעות לפקח, להטיל ביקורת ולהעניש כל אזרח אפגני שנמצא מפר אותו.
ההכרזה על חקיקה זו מוכיחה כי לשומר הוותיק של הטליבאן בראשות המנהיג העליון יש יד על העליונה בהכוונת המדיניות. זהו סימן נוסף לכך שהטליבאן 2.0 אינו גרסה "מתונה" יותר של הקבוצה ששלטה באפגניסטן בשנות ה-90.
בעבר, נציגי הטליבאן שהעלו את רעיון הטאליבן 2.0 רמזו מאחורי דלתיים סגורות בפורומים בינלאומיים שניתן להחליף פקידים קשוחים מסוימים כדי לפייס את הקהילה הבינלאומית.
אבל ההתפתחויות בשנה האחרונה, כולל חוק המשנה והסגולה, מראות שהשומר הוותיק, שמאמין בצורך בעמידה נוקשה כדי לשמור על אחדות בתוך הקבוצה, מדכא את קולו של השומר החדש, ויוצר תרבות של קונפורמיות. דרך פחד, החלפה והסתייגות.
בראיונות שערכתי עם נציגי טליבאן בהווה ובעבר שאינם תומכים בחלק מהמדיניות השמרנית של ממשלת הטליבאן, חלקם שיתפו שהם העבירו את משפחותיהם למדינות אחרות. אחד מהם אמר: "למשפחה יותר נוח בחו"ל וחינוך הילדים יכול להמשיך בצורה חלקה".
היעדר תגובה ציבורית לחוק המשנה והסגולה עשוי לאותת שחברי טליבאן ממורמרים שלא מסתייגים ממנו לא יסתכנו בשבירת האחדות של הקבוצה על רקע חילוקי דעות במדיניות.
השתקת התנגדות, לעומת זאת, אינה עוזרת לשתי הבעיות העיקריות איתם מתמודד הטליבאן: חוסר שביעות רצון גוברת בקרב האוכלוסייה האפגנית והמשך הבידוד הבינלאומי.
הממשלה בקאבול חשה בלחץ של העם האפגני, המבקש שירותים ועבודות על רקע כלכלה קורסת וסיוע בינלאומי מוגבל. ניתן להקל על כך רק על ידי השגת הכרה בינלאומית של ממשלת הטליבאן.
עם זאת, המאמצים של חלק מחברי הטליבאן, כולל האקאני, להגיע לקהילה הבינלאומית ולחפש מעורבות, סיוע והשקעה נוספים מתערערים על ידי הכפלת מדיניות קנדהאר כמו איסורי חינוך לנערות ולנשים וחוק המוסר.
בסופו של דבר, האסטרטגיה של אקהונדזאדה לגיבוש כוח עשויה להיות הפוכה מהאפקט המיועד: היא עלולה לזרוע חלוקה פנימית יותר שעלולה להוביל לפיצול או אפילו למרד.
הדעות המובעות במאמר זה הן של המחבר ואינן משקפות בהכרח את עמדת העריכה של אל-ג'זירה.
