האיום בהתערבות צבאית אמריקאית סייע להחזיר את איראן לשיחות הגרעין, אך המומחים מסכימים: הכלכלה הכושלת שלה היא שתבטיח כי תישאר שם, כך דווח אתמול (ראשון) בוול סטריט ג'ורנל.
המטבע האיראני נחשב כיום לאחד החלשים בעולם, כאשר האינפלציה נותרת גבוהה מ-30%. הצעירים במדינה נאבקים למצוא תעסוקה, ומעמד הביניים המתוסכל אינו מסוגל עוד לרכוש מוצרים מיובאים – סמל סטטוס משמעותי בחברה האיראנית.
מצוקות אלו צפויות להחריף תחת ממשלו של דונלד טראמפ, שחידש את אסטרטגיית "הלחץ המקסימלי" במטרה לאלץ את איראן לרסן את תוכנית הגרעין שלה. אנליסטים מזהירים כי הידרדרות נוספת בכלכלה האיראנית, שכבר סובלת מסנקציות ושחיתות מערכתית, עלולה לדחוק את העם האיראני לקצה הסבולת.
"זוהי מדינה שקורסת תחת לחץ הסנקציות הכלכליות, ניהול כושל מתמשך ושחיתות", הסבירה סנאם ואקיל, מנהלת תוכנית המזרח התיכון וצפון אפריקה במכון צ'טהאם האוס בלונדון, "בסופו של דבר, מה שהם מחפשים הוא הקלה משמעותית בסנקציות, והם מאמינים שטראמפ עשוי לספק זאת באופן שממשל ביידן לא הצליח".
נציגים אמריקאים ואיראנים נפגשו בשבת בבירת עומאן לשיחות בדרג הגבוה ביותר מזה שנים, והתחייבו להמשיך בדיאלוג. וושינגטון מעוניינת בהסכם חדש שיגביל את העשרת האורניום האיראנית בתמורה להסרת סנקציות, לאחר שטראמפ נטש את ההסכם הקודם במהלך כהונתו הראשונה.
הפרישה האמריקאית ב-2018 מהסכם הגרעין המקורי לוותה בגל סנקציות משתק שכוון למגזרים חיוניים כמו נפט ופיננסים. מאז שובו לבית הלבן, טראמפ הגביר את הלחץ באמצעות סנקציות נוספות נגד גורמים סיניים המקיימים קשרים עסקיים עם טהרן.
אף שרמת החשדנות גבוהה בין הצדדים, לכל אחד מהם סיבות משלו לרצות בהצלחת השיחות. עבור טראמפ, הסכם עם איראן יחזק את תדמיתו כמשכין שלום, בפרט לאחר שממשלו לא הצליח לסיים את המלחמות באוקראינה ובעזה כפי שהבטיח. עבור טהרן, הקלה בסנקציות עשויה לבלום את ההידרדרות הכלכלית המתמשכת שמאיימת על יציבות המשטר בראשות המנהיג העליון עלי חמינאי.
קיימים סימנים כי טהרן מודאגת מאפשרות של מהומות בתקופה פוליטית רגישה. המשטר נערך בשקט לקראת חילופי הנהגה אפשריים – חמינאי בן 85 וסובל מבעיות בריאות. במקביל, השפעתה הצבאית של איראן באזור הצטמצמה. התקפות ישראליות פגעו קשות במיליציות הנתמכות על ידה בעזה ובלבנון, והמהפכה בסוריה עלתה לטהרן באובדן בעל ברית חשוב.
"זהו הימור של הנשיא פזשכיאן ושל אלה שאפשרו את בחירתו – אם לא יתאפשרו רפורמות, התוצאה תהיה מהפכה", הסביר ג'ון אלטרמן, מנהל תוכנית המזרח התיכון במרכז ללימודים אסטרטגיים בוושינגטון. לדבריו, הקשיים הכלכליים באיראן מתקרבים לנקודת שבירה: "ישנו מעמד נראה לעין של איראנים הקשורים למוקדי הכוח שנוהגים ברכבי ספורט יקרים והם מיליארדרים. בה בעת, רוב האוכלוסייה הופכת עניה יותר, תוך שהיא עדה לחיי המותרות של בני משפחות בכירי המשטר".
הנתונים הכלכליים מציגים תמונה מדאיגה, במיוחד עבור השכבות החלשות ומעמד הביניים המצטמק. מחירי המזון, למשל, עלו ב-41% במרץ בהשוואה לשנה שעברה, לפי נתוני הבנק המרכזי האיראני. הכלכלה אמנם ממשיכה לצמוח, אך בקצב מואט ותחת איום של מחסור בחשמל.
"האינפלציה היא כיום הדאגה המרכזית של האזרחים", אמר פרופ' ג'וואד סאלחי-איספהאני מאוניברסיטת וירג'יניה טק, מומחה לכלכלת איראן, "זה גורם לסבל רב כיוון שיש אלמנט פסיכולוגי של עבודה קשה, קבלת משכורת, והליכה לחנות רק כדי לראות כיצד ערכה נשחק". למרות הלחץ המתגבר, סאלחי-איספהאני מטיל ספק בנכונות טהרן להתחייב לשינויים מרחיקי לכת. לדעתו, סביר יותר שהמשטר ייתן מספיק כדי להמשיך בשיחות ולהשיג הקלות כלכליות מינוריות מארה"ב, תוך כרסום הדרגתי בדרישותיה.
