"התרבות אינה יודעת גבולות, היא חורגת מהם" – מילים אלו לוכדות את המהות האמיתית של 'יחד', יוזמה שיתופית בין הודו לישראל החוגגת אופנה, אמנות ותרבות. לאחרונה, כמו הודו ו ישראל השלימה 30 שנות יחסים דיפלומטיים, שגרירות ישראל בהודו שילבה ידיים עם המעצב ההודי Sahil Kochhar כדי להציג קולקציית קוטור מיוחדת לגברים ולנשים, בהשראת הנופים היפים של ישראל.
שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון, סיפר על מערכת היחסים המשותפת לשני העמים indianexpress.com שהחל מההגנה ועד החזית החקלאית, שתי המדינות יצרו קשרי שיתוף פעולה בתחומים מגוונים.
כינה יוזמה זו "ראשונה מסוגה", הוא הוסיף, "אנו מקווים שהפרויקט הזה יפתח דלתות לאפשרויות עתידיות ושיתופי פעולה בין עם ישראל והודו בתחומים המגוונים של תַרְבּוּת, אופנה וסגנון חיים. הצגת עיצובים הודיים בהשראת נופים ישראלים הובילה לפרויקט היפהפה הזה, שחיזק עוד יותר את הידידות הקרובה והשותפות הגוברת בין שתי האומות שלנו".
מביצוע תצוגת אופנה – 'עמידי' – לילדים חסרי זכויות, ועד יצירת ציורי קיר של שלושה שחקנים הודים-יהודים כדי לחלוק כבוד להם ולהעצמת נשים, שתי המדינות עשו רבות בפן התרבותי. עם עוד הרבה אירועי תרבות ותערוכות בצנרת, האומות שואפות לחזק עוד יותר את קשרי התרבות.
בראיון עם indianexpress.comהמעצבת סחיל קוכר (SK) ואורלי גולדשמידט (OG), ראש הדיפלומטיה הציבורית, שגרירות ישראל בהודו, דיברו על הקמפיין, קוטור אוסף, והתרבות העשירה של הודו וישראל.
קטעים:
איך היית מגדיר 'אינדיאניות' כשזה מגיע לאופנה? האם אתה חושב שהוא התבסס בעולם?
SK: אני לא חושב שיש הגדרה ספציפית להודיות; המדינה מאוד מגוונת במובן הזה. יש בו רב-אתניות שמתקיימות במקביל כל הזמן. אפילו האומנות והמלאכה משתנות מהצפון לדרום. ממיטב הטקסטיל, מיטב הרקמות ועד לטכניקות הטובות ביותר, אנחנו עושים שם עולמי ואני בטוח שאנחנו הולכים להיות הרבה יותר טובים בשנים הקרובות.
מה הוביל להמשגה של יוזמה זו?
ו: הדבר הכי חשוב מבחינתי היה להראות את ישראל באור אחר לאנשים שלא יכולים להרשות לעצמם לבקר בארץ. כמו כן, הרעיון היה לעשות את זה מושך לצעירים, כדי שהם יוכלו לבוא ולראות את ישראל שיש לה הרבה מה להציע, העולם עדיין לא מודע לכך.
SK: כל היוזמה -'יחד' – פירושו התכנסות ומטרתה לקדם את שתי התרבויות, במיוחד את האמנים המקומיים ואת הכישרונות המקומיים וזה חשוב מאוד, יחד עם חגיגת 30 שנות היחסים הארוכים בין שתי המדינות.
איך, באמצעות רגישות העיצוב שלך, הצלחת להוציא את המיטב משתי התרבויות במסגרת הפרויקט?
סק: גהתרבות אינה מחפשת גבולות, היא מתעלה מעבר להם. זה כמו אמנות, אתה יכול ליהנות משלך אבל אתה יכול גם להוקיר את האחר בו זמנית. לשתי המדינות יש תרבויות עשירות, זהויות חזקות ואמונות תרבותיות חזקות שלא ניתן לטשטש. עם האוסף הזה, מעולם לא התחרינו אלא השלמנו אחד את השני. כי אם אתה מאמין בתרבות אחת, זה לא אומר שאתה לא יכול לחגוג את השנייה.
ספר לנו על הדגמים איתם צילמת את הקולקציה.
SK: הרעיון שלנו היה לא לצלם נוף יפה ברקע עם דגם מלפנים. הדרך היחידה להביא צדק לקמפיין הייתה להוציא כישרון אמיתי מקרב האנשים המקומיים שם. הדוגמניות שאתם רואים הם כישרונות מקומיים מכל רחבי ישראל, כולל הדור הצעיר מתחומי החיים השונים, ספורטאים, אמנים, גולשים וקהילת הפארקור בארץ.
במה שונה האוסף הזה מהאוספים הקודמים שלך?
SK: אניאם אתה מסתכל מקרוב על יצירות האמנות והמרקם, הנופים אכן משתקפים שם. בפעם הראשונה, נסחפנו מהאופייני מוטיבים פרחוניים שבדרך כלל אנחנו עושים וניסינו להביא גם כמה מאפייני נוף. אפילו הטקסטורה, בעיקר בהדפסים לבגדי גברים, נוצרה בהשראת הנוף של ישראל. שמרנו גם על זהות המותג שלנו מכיוון שאנו ידועים בצנרת החתימה ובצלליות שניסינו לקחת קדימה.
על סמך מה הוחלט על המיקומים?
SK: כשהתחלתי לחקור על ישראל, הדבר היחיד שלמדתי הוא שלמדינה יש כל כך הרבה מה להציע ולא יכולתי להתאפק ולחקור יותר. רציתי להאריך את הצילומים ולכסות ככל שיכולתי, אבל היה לנו זמן מוגבל. במהלך הפרויקט הבנתי שלכל מקום בישראל יש חשיבות תרבותית. גיליתי כמה קהילות מתקיימות כאן יחד עם כל מקום צריך לספר סיפור. אפילו לים המלח, שבו צילמנו בהרחבה, יש משמעות תרבותית עצומה.
אבל איך הגעת לפרויקט?
SK: פגשתי את אורלי בתצוגת פרסי אופנה שבה היא אמרה לי שכשהודו וישראל חוגגות 30 שנות יחסים דיפלומטיים, הן רוצות לעשות משהו. היא התרשמה מקמפיין גולמארג שלנו ושם דיברנו על דברים רבים ונזרעו זרעי שיתוף הפעולה הזה. האוסף והקמפיין הזה היו מאוד מיוחדים עבורי מכיוון שהם מייצגים שתי תרבויות יפות שמתחברות יחד.
ובתוך היה להם מזל גדול לעבוד תמיד עם אנשים שאכפת להם ממה שהם עושים ומשקיעים בזה את הנשמה שלהם. וזה מה שאהבתי בסאהיל. כל מה שייצא מהידיים שלו הולך להיות הדבר הכי מושלם אי פעם.
אז אורלי, מה את הכי אוהבת בתרבות ההודית?
ו: קשה מאוד להגדיר את התרבות ההודית כי אני חושב שלא הצלחתי לראות, לחזות ולהבין את כל זה. אבל אני אוהב את האוכל שלך, אני אוהב את הדרך שבה אנשים מאוד מתקרבים, ואנחנו יכולים לדבר על כל דבר. אבל הייתי רק אומר שזה הרגיש לי כמו בית.
האם מצאת קווי דמיון בין שתי התרבויות, מבחינת אופנה, אוכל ואנשים?
SK: מבחינת אופנה, טכניקות העשייה בגדי כלה די דומים לאופן שבו אנחנו עושים דברים בהודו. מבחינה תרבותית, משפחות מתכנסות לארוחת ערב וחוגגות את הערב, והאהבה לאוכל גורמת לנו להיות די דומים. שתי המדינות הן די צעירות, מכיוון שיש לנו כל הזמן התקדמות טכנולוגית והאנשים בשני המקומות מאוד חמים ומסבירי פנים.
ו: שני העמים נשלטו על ידי אותו אנשים ויש להם גם היסטוריה ארוכה מאוד ומעניינת שעדיין משפיעה עלינו במובנים רבים על יצירת קשר מעניין בין ישראל להודו.
יש הערות סיכום?
ו: תפקידה של התרבות הוא לטשטש את הגבולות הפוליטיים, אנשים שיש להם אותה תשוקה או אותו עניין יעבדו יחד לא משנה מהן דעותיהם הפוליטיות. אנשים מתקרבים דרך תרבות, אופנה ואמנות.
📣 לעוד חדשות על סגנון חיים, עקבו אחרינו אינסטגרם | טוויטר | פייסבוק ואל תפספסו את העדכונים האחרונים
