קטניות, דגנים ופסטות – אלה התוספות שמלוות בדרך כלל את המנה העיקרית בארוחה ומתאימות לה. תפקידן הוא להשלים את מנת החלבון הנדרשת לגוף ולהעניק לסועדים תחושת שובע. הן יכולות להיות פשוטות מאוד בהכנתן ובתיבולן, אבל בקלות רבה ניתן ליצור תוספות מפתיעות, בשילובים מגוונים של ירקות, רטבים ועשבי תיבול.
ככלל, כשמכינים תוספת יש להקפיד על זמני הבישול כדי לא להגיע לתוצאה סמרטוטית, רכה מדי. בישול ארוך או קצר מהדרוש יחבל בתוספת, וחבל.
בחרתי להתייחס השבוע לפתיתים האהובים על הילדים. הם יכולים להיות מוגשים בארוחת צהריים או כמנה קלילה לארוחת ערב. אפשר לבשל את הפתיתים לפי הוראות היצרן, או לתבל בטעמים מגוונים, להוסיף ירקות שונים בהתאם להעדפותיהם של הילדים או לבשל אותם ברוטב עגבניות עשיר.
אני נוהגת לבשל את הפתיתים עם מעט מאוד תבלינים, שבאים לחדד את הטעם, ומקפידה בבישול כדי שהם לא יקבלו מרקם דביק וגושי. כי אם הדבר קורה, אין סיכוי שהילדים יטעמו. אני נוהגת להגיש את הפתיתים לצד קציצות ברוטב, תבשיל עוף, בשר, וכמובן, שניצל. זו מנה קלה להכנה, ואפשר ללמד את הילדים הבוגרים לעשות זאת.
החומרים (ל־4־6 מנות):
2 כפות שמן זית
1 בצל קטן קצוץ דק
2 שיני שום כתושות
1 כף אורגנו יבש
1 כפית כמון
1 שקית פתיתים צבעוניים
1 כפית מלח
1/2 כפית פלפל שחור
1/2 כפית כורכום (לא הכרחי)
אופן ההכנה:
1. מחממים שמן בסיר רחב, מוסיפים את הבצל הקצוץ ומטגנים עד לקבלת גוון זהבהב.
2. מוסיפים את השום הכתוש, האורגנו, הכמון והפתיתים, מערבבים היטב ומטגנים 2־3 דקות.
3. יוצקים מים (כמות המים מופיעה על האריזה). לשקית גדולה מוסיפים 4 כוסות מים, מערבבים ומתבלים במלח, פלפל שחור וכורכום.
4. מכסים ומביאים לרתיחה. מנמיכים את הלהבה ומבשלים עד לספיגת הנוזלים.
5. מכבים את הלהבה, בוחשים ומשאירים בסיר מכוסה כ־5 דקות. מגישים לצד מנת הבשר.
טיפסקל: אפשר להוסיף למנה רסק עגבניות ועגבניות מרוסקות, בהתאם לטעם ולגוון הרצויים. במקרה זה יש להשתמש בפתיתים בצבע אחיד – ולא בצבעוניים. אפשר גם בקלות להפוך את הפתיתים למנה חלבית, אם מפזרים מעליהם גבינה צהובה מגוררת או משלבים מעט גבינה מלוחה ואורגנו.
למתכונים נוספים, בקרו באתר של פסקל פרץ-רובין >>>
