לאחר גירושו, מר רודקובאנה נרשם לבית הספר Acorns בלנקשייר, אשר נותן מענה לילדים עם צרכים מיוחדים, ובבית הספר התיכון Presfield ו-Specialist College. אבל הוא התקשה להשתלב, אמר סוכנות ההגנה, מצב שהחמיר לאחר שהמגיפה החלה ב-2020 וסגירת בתי הספר. למרות מאמציהם של אנשי מקצוע לתקשר איתו, הוא "המשיך להתמודד עם אתגרים הקשורים לרווחתו הרגשית וההתנהגותית, לאינטראקציות החברתיות ולחינוך", אמרו בסוכנות, ונוכחותו הייתה מוגבלת.
"פראות וחוסר חושים"
ב-22 ביולי, מר רודקובאנה הזמין מונית שתיקח אותו לבית הספר התיכון ריינג', לדברי גורם במשטרה המקומית. אבל אביו רץ החוצה והתחנן בפני הנהג שלא ייקח אותו, ובסופו של דבר חזר מר רודקובאנה לבית. צילומי טלוויזיה במעגל סגור הראו אותו לובש את אותה סווטשירט עם קפוצ'ון ומסכה שילבש שבוע לאחר מכן, במהלך הפיגוע בסאות'פורט. לא נמסר מידע נוסף על האירוע.
באותו בוקר של הפיגוע, שני מורים הקימו חדר ב-Hart Space, סטודיו ליוגה וקהילה בסאות'פורט. הם הקימו תחנה להכנת צמידים ואזור ליוגה, והם ערכו רשימת השמעה של שירי טיילור סוויפט, מוכנה ל-26 הצעירים שהגיעו בסביבות 10 בבוקר. השיעור פורסם בחשבון אינסטגרם ונמכר במהירות.
כשהשיעור התקרב לסיומו, קצת לפני הצהריים, הגיע מר רודקובאנה במונית ונכנס לבניין, שם דקר למוות את ביבי קינג, בת 6, אלסי דוט סטנקומב, בת 7, ואליס דה סילבה אגייאר, בת 9. שמונה נוספים ילדים נפצעו, יחד עם ליאן לוקאס, מארגנת האירוע, שניסתה להגן על הילדים, וג'ון הייז, איש עסקים שעבד בקרבת מקום וניסה להתמודד עם מר רודקובאנה.
