גם אם לפעמים נדמה שכבר פגשנו כאן כל מותג סיני אפשרי, כולל אחד או שניים שבסין עצמה לא כל כך מוכרים, המציאות מוכיחה פעם אחר פעם שיש עוד. מותגים גדולים וקטנים שעדיין לא החליטו לבצע את הקפיצה הגדולה ולחרוג מגבולות ארץ המוצא באופן מסיבי. אחד מהם הוא צ'אנגן, שאמנם החל את פעילותו בישראל כבר לפני כחצי שנה, אך עד כה מכר כאן דגם בודד (דיפאל S07) ובמספרים צנועים.
וזה צפוי להשתנות בחודשים הקרובים, עם הגעתו של דגם נוסף במחיר אטרקטיבי יותר, ועם ציפיות גבוהות בהתאם. וזה לא הסוף, שכן אליו יצטרפו ב-2026 שני דגמים נוספים לפחות, וישלימו היצע ראוי עבור אחת מיצרניות הרכב הגדולות של סין.
וכן, אנחנו יודעים. התואר הזה הוענק כאן כמעט לכל מותג סיני. אבל הביטו במספרים: את 2024 סיימה BYD כיצרנית הרכב הסינית הגדולה ביותר, והשביעית בדירוג העולמי עם 4.2 מיליון מכוניות חדשות. ג'ילי היא הסינית השניה בגודלה עם 3.2 מיליון מסירות, צ'רי שלישית עם 2.6 מיליון ואילו צ'אנגן מתייצבת במקום הרביעי עם 2.2 מיליון מסירות, ומקום 16 בדירוג העולמי. קצת יותר מטסלה, נגיעה מתחת לרנו ומרצדס. אלה סדרי הגודל.
את הדרך שלה למערב פילסה צ'אנגן באיטיות מסוימת, אולי בשל העובדה שמדובר בחברה בבעלות ממשלתית, ולא בסטארט-אפ נועז כמו יצרניות סיניות אחרות. לכן היא מרכזת מאמצים יוצאי דופן כדי להתבסס מעבר לגבולות המדינה, עם השקעה של כ-10 מיליארד דולר עד סוף העשור בפיתוח עבור שווקי יצוא, ועם 10,000 עובדים מחוץ לסין שאמורים למכור 1.5 מיליון מכוניות מדי שנה. זה מלבד המכירות בשוק הביתי.
נכון, אלה לא מספרים שיאיימו על טויוטה ופולקסווגן המגרדות מלמעלה ומטה את ה-10 מיליון בשנה, אך זהו בהחלט יעד שאפתני עבור יצרנית מסוגה של צ'אנגן.
צפייה בתוכן ההסתערות הסינית נמשכת: נהגנו בדגמי צ'אנגן החדשים
המנה העיקרית
הדגם הראשון בו נהגנו הוא הדיפאל S05, אח קטן ל-S07 המוכר ומי שצפוי להיות הדגם המשמעותי ביותר בהיצע של המותג בישראל. הוא יגיע לישראל לקראת חודש ספטמבר במחיר משוער של 160-170 אלף שקל, ויתחרה בקטגוריה הצפופה של BYD אטו 3, ג'ילי EX5, לינק אנד קו 02 ואחרות.
ממדיו חריגים בקטגוריה. אמנם, אורך ורוחב של 462 ס"מ ו-190 ס"מ בהתאמה כמעט זהים לאלו של הג'ילי, אך בסיס הגלגלים ענק (288 ס"מ) עבור הקטגוריה, כמעט כמו אקספנג G6 מקטגוריה שמעל. ממד הגובה דווקא צנוע יחסית, 160 ס"מ בלבד. נתונים אלו מעניקים לו מראה ייחודי עם פרופורציות אתלטיות ולא ממש מקובלות בקטגוריה של רכבי הפנאי. גם מקדם הגרר יוצא נשכר, עם נתון מכובד מאוד של 0.25.
בפנים פגשנו את סביבת הנהג המוכרת מה-S07, ובעצם הרבה מאוד חשמליות אחרות מסין, עם מסך מגע גדול ("15.4), קונסולה גבוהה בין המושבים וכמעט ללא מתגים פיזיים. אך בכל זאת, בוצעו כאן כמה שינויים שהופכים את התפעול לידידותי יותר, אולי אחרי הפקת לקחים ותגובות קהל אירופי: את פתחי המיזוג ניתן לכוון ידנית (יש!) ולא באמצעות המסך, פתיחת הדלתות מתבצעת באמצעות ידית מכאנית (בעיצוב משונה, אבל לא עם מתג חבוי) ובגרסת הבסיס יהיה גם לוח מחוונים דיגיטלי, במקום תצוגה עילית בלבד ברכב המבחן.
היינו שמחים לכמה מתגי תפעול לצד המסך הגדול, אך זו כנראה בקשה שלא עומדת בסטנדרטים המקובלים כיום בסין. המסך מהיר תגובה ומציע קישוריות אלחוטית למכשירי אנדרואיד ואפל, ואצלנו יציע גם תמיכה בעברית – לא מובן מאליו. איכות החומרים? טובה מאוד.
הודות לבסיס הגלגלים הנדיב, המושב האחורי מרווח, עם רצפה שטוחה ושפע של מקום לרגלי נוסעים. ובכל זאת, היינו מצפים ליותר בהתחשב בנתונים היבשים. אגב, המושב האמצעי קטן ונוקשה ופחות נוח לישיבה, בעוד מרווח הראש סביר בלבד.
תא המטען צפוי (הנתונים עדיין לא סופיים) להציע נפח מכובד של כ-500 ליטרים, ומלפנים יש תא אחסון נוסף, חריג בגודלו, עם נפח של כ-160 ליטרים. ננצל את הזדמנות לקרוא ליצרני הרכב לאמץ פתיחה נוחה יותר של תאי המטען הקדמיים. למשל, רק רעיון, עם מתג ומנגנון חשמלי. השנה היא 2025, מכוניות נוסעות לבד ומתגים פותחים דלתות. הגיע הזמן לזרוק לפח הזבל של ההיסטוריה את פתיחת "מכסה המנוע" המסורבלת, שדורשת גישוש סומא אחר מנוף בתחתית הקונסולה, זה שמושך כבל מתכת ומשחרר לשונית.
בחזרה לדיפאל S05. הוא ישווק אצלנו עם שתי מערכות הנעה. אחורית עם מנוע בודד בהספק של 240 כ"ס ותאוצה של 7.5 שניות ל-100 קמ"ש, כפולה עם מנוע קדמי נוסף בהספק של 160 כ"ס. ההספק המשולב צפוי להיות נמוך במעט מ-400 כ"ס, עם זמן תאוצה של כ-5.5 שניות ל-100 קמ"ש.
בשני המקרים תהיה סוללת LFP בקיבולת של 68.8 קוט"ש, עם טווח שעשוי להגיע עד 480 ק"מ בגרסת ההנעה האחורית, או כ-430-455 ק"מ בגרסת ההנעה הכפולה. ומכיוון שהליכי התקינה האירופית טרם הושלמו, נתוני הביצועים והטווח עדיין אינם סופיים ועשויים להשתנות מעט.
מערכת הטעינה מרשימה – לפחות על הנייר – בהרבה מזו של האח הגדול, עם קצב כפול של 180 קילוואט בטעינת DC, שלדברי היצרנית יאפשר מילוי מ-30% ל-80% בתוך כ-15 דקות. נתון מעט אופטימי, יצריך בדיקה על כבישי ישראל.
הנהיגה במסלול הניסויים המקומי היתה קצרה ולחלוטין לא ממצה, כך שהרשמים חלקיים בלבד. בכל זאת נוכל לספר כי התאוצה בגרסת ההנעה האחורית זריזה למדי, גם אם לא מהסוג ש"מדביק את הגב למושב". מערכת המתלים מכוילת על הצד הרך ואנחנו מהמרים שזו תסייע לנוחות נסיעה טובה במהירות איטית לפחות, אולי קצת פחות במהירות גבוהה ובכביש שאינו ישר.
ההגה והבלמים חסרי תחושה, ולמרות ההנעה האחורית הנטיה הברורה היא לתת-היגוי. צמיגים במידה נדיבה (245/45R20) מתוצרת קונטיננטל מעניקים אחיזה טובה בסך הכל, אך בגרסת הכניסה יוצעו צמיגים פשוטים יותר מתוצרת Giti הסינגפורית שלא הרשימו אותנו עד היום.
ברוב פאר והדר
הדגם השני אותו פגשנו הוא ה-S09, מי שנחשב לספינת הדגל של תת המותג דיפאל. זהו רכב פנאי עצום עם שישה מקומות ישיבה, שיתחרה כאן בקיה EV9, יונדאי איוניק 9 וניו EL8, ובהמשך גם מול מפלצות ענק כמו זיקר 9X ולינק אנד קו 900. הממדים ממקמים אותו בקצה העליון של הקטגוריה, עם אורך של 520 ס"מ, רוחב של 2 מטרים, גובה של 180 ס"מ ובסיס גלגלים ענק של 310.5 ס"מ.
ולכן נתחיל דווקא מהחלק האחורי של הרכב, שם יש צמד מושבי קפטן מהטובים שפגשנו. כולל כיוון חשמלי לא רק לפנים-אחור ולזווית משענת הגב וההדום לרגליים, אלא גם אפשרות להזזה של המושבים לימין ולשמאל. כמובן שיש גם אוורור, חימום ועיסוי, ואפילו מסך בגודל "21.4 שנשלף חשמלית מהתקרה.
קונסולה מרכזית ייחודית נעה חשמלית על מסילה באורך 70 ס"מ, וכך מסוגלת לעבור בין שלוש שורות המושבים ברכב. על גביה יש משטח לטעינה אלחוטית לסלולרי, ואפילו תא אחסון ייחודי בנפח 10 ליטרים שמחמם מוצרי מזון לטמפרטורה של 50 מעלות, מקרר וגם מקפיא לטמפרטורה של 6 מעלות מתחת לאפס.
בסביבת הנהג יש צמד מסכי ענק, מסך מגע מרכזי ומסך נוסף לנוסע מלפנים, ותצוגה עילית במציאות רבודה במקום לוח מחוונים. לצידם יש כמה ממשקי תפעול הגיוניים יחסית, עם כיוון ידני לפתחי המיזוג וידית פתיחה סטנדרטית לדלתות.
הגרסה בה נהגנו צוידה – שוב, רק במגרש סגור למרחק קצר – במערכת הנעה היברידית-נטענת, עם מנוע בנזין מוגדש בנפח 1.5 ליטרים וצמד מנועים חשמליים, בהספק של 315 כ"ס מאחור ו-178 כ"ס מלפנים. אלה משודכים לסוללת 40 קוט"ש, שאמורה לספק טווח חשמלי תיאורטי של כ-170 ק"מ.
הביצועים במסלול הניסוי היו טובים מאוד, אך נזכיר כי לאירופה ולישראל צפוי להגיע ה-S09 עם הנעה חשמלית בלבד, בגרסה שטרם נחשפה. כצפוי מרכב בממדים כאלו, התחושה בעיקולים מגושמת משהו, עם רכינה בולטת לצדדים, אך האחיזה נותרה גבוהה מאוד גם תחת עומס. להיגוי ולבלמים תחושה טבעית ונעימה.
הדיפאל S09 צפוי לקבל תקינה אירופאית רק בשנה הבאה, ואז הוא גם צפוי להגיע לישראל. ולמרות שמוקדם עדיין לדבר על מחירים, להערכתנו ניתן לצפות לסכום של לפחות 400 אלף שקל.
מה הלאה?
ההיצע של צ'אנגן לאירופה עדיין מצומצם יחסית, אך ליצרנית כמה דגמים מסקרנים שעשויים לקבל תקינה אירופית ולנחות כאן בהמשך הדרך. בהם אפשר למנות את הניבו E07, שילוב בין רכב פנאי לטנדר שלדברי היצרנית נועד להתחרות בטסלה סייברטראק. הוא מציע כמה פיצ'רים יחודיים, עם כיסוי-זכוכית נפתח חשמלית לארגז, שמעניק לו מראה של פנאי-קופה, ועם חלון זכוכית נפתח חשמלית בין הארגז לתא הנוסעים כדי לאפשר העמסת חפצים ארוכים לאחר קיפול המושבים.
לצד הנעה היברידית-נטענת הוא גם מוצע עם מערכת הנעה הכוללת ארבעה מנועים חשמליים, אחד לכל גלגל, שמאפשרת סיבוב "על המקום" בדומה למרצדס G580 או יאנגוואנג U8, ומעניק לו יכולת להיכנס לחניות בנסיעה על הצד. לדברי היצרנית הוא מסוגל לעצור ללא חיכוך רפידות בלמים, באמצעות היפוך כיוון המנועים החשמליים.
בנוסף מייצרת דיפאל רכב שטח גדול בשם G318, עם מראה אגרסיבי במיוחד ומערכת מתלי אוויר שאמורה לאפשר הגבהה משמעותית של מרווח הגחון. גם הוא יוצע עם הנעה חשמלית או היברידית-נטענת.
בשנה הבאה תחשוף היצרנית רכב פנאי חשמלי קטן עם ממדים צנועים יחסית, באורך של פחות מ-4.5 מטרים ועם בסיס גלגלים של 2.6 מטרים, במטרה להתחרות ב-BYD אטו 2 וג'יפ אוונג'ר. בשלב זה הוא מכונה בשם הקוד B216, אך בהמשך צפוי לקבל את הכינוי דיפאל S02 או S03.
הכתב היה אורח חברת צ'אנגן
