מה צפוי הלילה (בין ראשון לשני) ומחר? הנבואה ניתנה לשוטים, או – לבינה המלאכותית: ביקשנו ממודל הבינה המלאכותית המתקדם o3 לנתח מקורות מידע רבים, נתונים מודיעיניים גלויים, מידע מטאורולוגי ותרגומי מכ"מים, לצד ההתפתחויות החדשותיות, והוא בנה ארבעה תרחישים אפשריים.
מודל OpenAI o3, שעליו מבוסס הניתוח, מפעיל תהליך הסקה שיטתי של "שרשרת-מחשבה" המערב הצלבת מקורות וניתוח לוגי בטרם הפקת התשובה הסופית. בשונה ממודלים קודמים המתמקדים בעיקר בדפוסי לשון סטטיסטיים, o3 מחקה עבודת מומחה אנושית ומפחית טעויות הקשר, ובכך מאפשר הערכות מודיעין וביטחון מעמיקות ומהירות יותר.
על פי הבינה המלאכותית טהרן ניצבת בלחץ מבית ומחוץ. מאז החלה שרשרת התקיפות על פורדו, נתנז ואספהאן, ראשי משמרות המהפכה הצהירו כי תגובה כואבת הכרחית לשמירת "שיווי המשקל האזורי". סוכנות הידיעות איסנ״א דיווחה כי המנהיג העליון, עלי חמינאי, דחה קריאות להרגעה מצד מדינות שכנות וטען כי “העימות נכפה עלינו". בינתיים, הדגלים האדומים על מסגדי קום מסמנים נכונות לג׳יהאד, אירוע סמלי שנראה בדרך כלל רק בעתות אבל לאומי.
עם זאת, מתחת לרטוריקה הבוערת מסתתר חישוב קר: מערכי השיגור הבליסטיים ספגו נזק כבד בגלי התקיפה הראשונים של חיל האוויר האמריקאי והישראלי. צילומי לוויין של חברת Maxar מצביעים על חורים עמוקים באתרי אחסון רקטות במחוז יזד. המשמעות היא צמצום זמני היכולת של איראן לשגר מטחים גדולים בפרק זמן קצר, ולכן – לפי המודל – התמריץ לבחור במטחי "נשיכה" בני עשרות טילים ועשרות רבות של כטב״מים, בעיקר לעבר גוש דן והצפון.
על פי תחזית הבינה המנגנון המבצעי ברור: סוללה או שתיים של טילי סעג’ה או ח׳וראשאן יועברו בקצב אש נמוך יחסית, כדי לבחון את ריווי מערכות היירוט הישראליות. באותו זמן ינסו חוליות משנה בעיראק ובתימן לשגר מל״טים מדגם שאהד-237 במסלול עוקף מכ״ם דרך ים סוף. המודל מעניק לתרחיש זה כ-70 אחוזי הסתברות.
תרחיש שני, בעל סבירות בינונית-נמוכה (כ-25 אחוזים), מדבר על "מכת רוויה": הפעלה כמעט סימולטנית של כמאה טילים בליסטיים, ירי רקטי מחיזבאללה ותקיפות נ״ט מרצועת סוריה. כדי להוציא אל הפועל מתקפה משולבת נדרש תיאום אווירי ותזמון ארוך – אתגר משמעותי נוכח העליונות האווירית הישראלית והאמריקאית במרחב.
תרחיש שלישי שנבחן על ידי המודל הוא פעולה ימית: חסימה חלקית של מצרי הורמוז באמצעות הנחת מוקשים וירי טילי חוף-ים. צעד כזה יפגע ישירות בכלכלה הגלובלית ויעורר מענה צבאי בין לאומי, ולכן ההסתברות כי יבוצע ב-48 השעות הקרובות מוגדרת נמוכה, כ-15 אחוזים, אך מתגברת אם איראן תרגיש שהחזרה האש טילים נותרה ללא תהודה.
לבסוף, מתקפת סייבר משולבת נגד תשתיות חשמל, תחבורה ומוסדות בריאות בישראל ובארצות הברית קיבלה הערכת סבירות גבוהה יחסית של 60 אחוזים – בעיקר משום שהכנות סייבר מתנהלות ברצף וניתן להפעילן כמעט מיידית, ללא חשיפה צבאית ישירה. משרד הבריאות בישראל כבר פרסם אזהרה לבתי החולים להגביר בידוק רשתות, ו-CERT-IL עבר לעבודה במתכונת חירום.
גורמי מודיעין במערב מזהים גם "לחץ ציבורי פנימי" על ההנהגה האיראנית: הפגיעות בתשתיות גרעין פגעו קשות ביוקרת המשטר, והפגנות מחאה התפשטו בשבת האחרונה בערים קזוויין ושיראז. בטהרן חוששים שאיפוק מול ישראל ייתפס כחולשה, אך גם מהסלמה שתאיים על עצם קיום המשטר.
לסיכום, הבינה המלאכותית סבורה שהכף נוטה להמשך דפוס ירי מוגבל, לפחות בטווח יומיים, עם סיכון בינוני לאירוע חריג. סיכוי למהלך איראני דרמטי יותר כדוגמת מכת רוויה או חסימת הורמוז – יעלה אם תחושת ההרתעה בטהרן תתמעט או אם המשטר יחוש כי קיימת הזדמנות לשינוי משוואת הכוח. בשלב זה, הדאטה מראה כי איראן מעדיפה “לנשוך” מבלי לבלוע את הסיכון למלחמה כוללת.
