חג שבועות עדיין לא הגיע אבל צמד הכותבים אסיה לבטוב וניר פרנקל מעלים מחזה קומי "רותי" אותו כתבו יחדיו, השואב את השראתו ממגילת רות, כן זאת שנהוג לקרוא בשבועות. "הנושאים במחזה הם על זמניים, גם אם השמות ורוח המחזה מתחברים למגילת רות, אבל הם רלוונטיים לכל השנה" אומר ניר פרנקל, שגם מביים את ההצגה. "זו קריצה מודרנית לסיפור התנ"כי" מדייקת אסיה לבטוב. וכך זה קורה על הבמה: משפחתם של נעמי ואלימלך עושה רילוקשיין למדינה השכנה מואב זאת בעקבות הבצורת בארצם, כנען. אליהם נלווים בניהם מחלון וכיליון.
השניים סטודנטים באקדמיית מואב, מחלון לומד מדעים ואסטרונומיה ואחיו כיליון משקיע בספורט ומתמחה בהטלת כידון. באחת מארוחות ליל שבת הבנים מגיעים עם אהובותיהן, שתי נערות מואביות, אותן הכירו באקדמיה, להכיר את ההורים. רות היא סטודנטית למגדר ופסיכולוגיה וערפה סטודנטית למגדר ומיניות מתקדמת.
האב אלימלך שואף להגשים חלום שלא יכול היה לממש בכנען מפאת האיסור של יצירת פסל ומסכה, וכאן במואב הוא לומד קרמיקה. האם נעמי, אשה מסורתית שמכירה בחשיבות השמירה על המסורת היהודית בגולה, אבל לאחר המפגש עם בנות הזוג של בניה המשפחה מתחילה בהכנות לחתונות, והבנות עוברות גיור רפורמי. ואולם במקום שמחה הכפולה במשפחה, ביום החתונה, בשל רצף אירועים מצער מתרחש אסון משולש, ושני הבנים מחלון וכיליון והאב אלימלך מוצאים את מותם.
בעקבות הטרגדיה, נעמי האלמנה והאם השכולה מחליטה לחזור הביתה לכנען. ערפה נפרדת ממנה וחוזרת למואב, בעוד רות מחליטה להצטרף לחמותה נעמי ומדגישה את מחוייבותה בפסוק הידוע: …"כי אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין עמך עמי ואלוהיך אלהי" (רות, פרק א' פסוק ט"ז). אלא שכאן מתחולל במחזה טוויסט באשר לחיבור בין החמות לכלתה.
"בהצגה אנחנו לוקחים את הקשר בין שתי הנשים צעד אחד קדימה. הן מתנשקות ובוחרות לחיות יחד כזוג בבית לחם. אבל כשהן נתקלות בקשיים ורכילות על מהות הקשר בין שתי נשים שחיות יחד, ורבים תוהים למה אין גבר בחייהן. הן פונות לבועז, גבר מבוגר ואמיד שנראה היה שלא בכדי הוא אינו נשוי. נעמי שולחת את רות לפתותו והן מציעות לו נישואי סידור, וביחד מקימים 'משפחה חדשה', ממנה צומחת שושלת דוד המלך" אומר ניר פרנקל. "הקשר הלהט"בי בין נעמי ורות שמובא במחזה, איננו פרשנות שלנו בלבד.
זו פרשנות קיימת וידועה" מוסיפה אסיה לבטוב. ניר פרנקל, "גבר הומו" כפי שהוא מגדיר את עצמו, מסביר שלתפיסתו הקהילה הלהט"בית קיימת תמיד. "סטטיסטית אנחנו מהווים עשרה אחוזים מהאוכלוסייה. לפיכך ניסיתי לחפש בתוך התנ"ך סיפורים להט"בים, זה נראה לי הגיוני אחרת לא היו כל כך הרבה איסורים על כך בתנ"ך. מגילת רות נתנה לנו סיפור מרתק והחיבור הלהט"בי מוסיף מורכבות בתוך האירוע הבימתי.
במיוחד כשמדובר באשה (נעמי) עם ערכים נוקשים ושמרנים שמצליחה להשתנות ולהקים משהו חדש בתוך הקהילה בה היא צמחה. זה מעורר השראה" אומר פרנקל ושותפתו מחמיאה לו: "ואוו ניר, התרגשתי מדבריך ואני לא מתרגשת בקלות". המחשבה על המחזה נבטה עוד לפני ה-7.10 אבל כתיבתו והחזרות קרו לאחריו.
"כשניר בא אלי עם רעיון המחזה המבוסס על מגילת רות, בתחילה חשבנו לעשות מזה מחזמר, שממש הדליק אותי. מי שמכיר אותי יודע שאני אוהבת מחזות זמר. מאז ומתמיד חלמתי להיות ברברה סטרייסנד. בסופו של דבר זה לא צלח ויצרנו קומדיה משפחתית שיש בה גם אלמנטים סאטיריים" מגלה אסיה לבטוב.
"לקחנו את המגילה והוצאנו ממנה את הפרשנויות שמתאימות למציאות שלנו בישראל, החל ברצון לרילוקשיין ויצירת חיים חדשים ביחד עם הרצון להישאר מחוברים למסורת ולזהות היהודית" אומרת לבטוב. "גם היחסים הלהט"בים, סיפור האהבה בין נעמי לרות והקמת משפחה חדשה עם בועז כדי להשתלב בחברה בצורה אידאלית יותר, יש בזה היקשים לחיים בישראל של שנת 2025" מוסיף פרנקל.
למה רות הפכה לרותי?
ניר פרנקל: "רות, זה שם רציני מאד. רותי הוא כינוי החיבה כפי שנעמי רואה אותה. אגב, לחמותי, אמא של בן זוגי קוראים רותי. אמרתי לה שההצגה מוקדשת לה. מה שנותן לי מלא נקודות זכות". ההצגה "רותי", תעלה בסוף השבוע 20-21-22 במרץ ב"הבימה 4".
אסיה לבטוב וניר פרנקל מורגלים לכתוב בצמדים. אסיה לבטוב מגיעה מעולמות הטלוויזיה, יצרה את הסדרה "שקשוקה" (כאן חינוכית) ביחד עם אבנר ברנהיימר וזו לה עונתה השביעית. סדרה נוספת עליה היא עמלה "אל עצמי" (ע"פ ספריה של גלילה רון פדר) שיצרה עם נועה לזר קינן ותעלה בקרוב בניקלודיאון ביס. את העבודה על פרקי הסדרות כתבה במקביל למחזה "רותי" כשהיא בהריון מתקדם.
מחזה קומי נוסף שכתבה אסיה לבטוב "אורחת של כבוד", מבוסס על סיפור אישי שנובע ממעשה אלטרואיסטי שעשתה לבטוב למען פליטה שברחה מאוקראינה בעקבות הפלישה הרוסית לארצה, אסיה פינתה את דירתה לטובת אותה פליטה עד שהסתבר לה שאורחת הפליטה מסוגלת להסתדר טוב יותר מהמארחת הנדיבה. ההצגה הוצגה בפסטיבל הקומדיה על שם אפרים קישון ובימים אלה שוקלת לבטוב להפוך את המחזה לסדרת טלוויזיה. "אני חושבת שהסיפור לא הגיע לידי מיצוי בהצגה".
גם ניר פרנקל מעיד על עצמו שהוא חייב לעבוד בצמד. "הדיאלוג מפרה ומעמיק את העבודה ונותן נקודת מבט גם מבחוץ". פעמיים הוא עבד עם הבמאית והיוצרת טלי הכט על ההצגה "די כבר עם השקרים שלך" ועל "ילד" (תשע נשמות) ע"פ ספרו של עמרי חורש. בימים אלה הוא עסוק במקביל בעיבוד לספר "הצעקה" מאת מעיון איתן. ניר פרנקל 39, מתגורר ביהוד עם מתן בן זוגו ב-14.5 השנים האחרונות ובנם איליי בן השנה וחצי, שנולד בהליך פונדקאות בקולומביה. "הדרכון הישראלי הוא הדרכון השני של איליי" אומר פרנקל. "אני לא רואה את עצמי חי בחו"ל.
ישראל זה הבית שלי הקהילה שלי והמשפחה שלי, למרות שיש לנו פה בעיות בירוקרטיות באשר לרישום הילד, שכן אנחנו לא רשומים אוטומטית כשני הוריו של איליי, אנחנו נדרשים גם לעשות קביעת אבהות להורה שאינו ביולוגי ועוד. עשינו לו ברית מילה אף שהוא נולד מאם שאינה יהודייה. אבל הוא יגדל בתרבות יהודית וישראלית ואם בעתיד הוא ירצה להשלים את התהליך (גיור) זו החלטה שלו".
וזה מתחבר לך עם המחזה "רותי"? ניר פרנקל: "בהחלט. מבחינתי הסיפור האישי וסיפורה של נעמי ומשפחתה שניסו לחיות במקום אחר, לבסוף נעמי היא רצתה לחזור הביתה למקום בו היא גדלה. כשאני כותב ומביים השאיפה היא לעסוק בדמויות ונושאים מחיי היום יום, גם שלי. אחרת הייתי לוקח מחזות קיימים ומביים אותם". אסיה לבטוב כמו שותפה ליצירה, שוללת על הסף רילוקשיין או הגירה מישראל. היא בת למשפחת עולים שהגיעה לישראל בשנות ה-90' בהגירה הגדולה מבריה"מ כשהיתה בת שלוש.
"חוויתי את הסיפור הקלאסי של גזענות בארץ, כשילדים קראו לעברי 'רוסיה זונה', או 'תחזרי למקום שממנו באת'. ילדים יכולים להיות מאד אכזריים. אבל אני מאד מחוברת למקום הזה, חוץ מהשם שלי 'אסיה' שום דבר לא מסגיר את הרוסיות שלי. אגב, אין לי דרכון זר. ברוסיה מי שרצה לעזוב את המדינה נאלץ לוותר על הדרכון הרוסי וגם שילם על כך" היא מגלה.
"אני לא שופטת את מי שעושים רילוקשיין או מהגרים מכאן. בעבר רבים עברו לברלין בגלל מחיר המילקי. אני מקווה שטעים להם. אגב, גם אחי היגר מישראל, בשבילו זה טוב". עכשיו, בחיים האמיתיים כשהיא אמא לתינוקת שנולדה לה ולבן זוגה המוסיקאי בריטי, מייקל, מעסיקות אותה דילמות אמהיות כמו: היכן תשאיר את הקטנה בליל הפרמיירה? או האם להוציא לאלינור בת השבועיים דרכון זר? "אולי זה יפתח לה אפשרויות בעתיד כשתהיה גדולה. אבל מה, היא תעזוב אותי? זה יהיה עצוב" היא אומרת ספק מתבדחת. אחר כך היא מביטה בה ומחמיאה לקטנטונת שבחיקה: "אני המומה שבכל זמן הראיון היא היתה בשקט, לא דרשה ציצי".
