מצבם הבריאותי והנפשי של בני הנוער בישראל במגמה מדאיגה: מכבי שירותי בריאות הסוקרת את מצב הישראלים מאז פרוץ המלחמה, חושפת סקר חדש המראה כי שליש מהנוער הישראלי מרגיש שינוי לרעה במצבו הרגשי. הם מבלים יותר מול מסכים, אינם מרוכזים, ונזקקים לסיוע נפשי. הסקר נערך בחודש אפריל 2025 ע"י המחלקה להערכה, מדידה ומחקר יישומי במכבי בקרב מדגם מייצג של כ-300 בני ובנות נוער ישראלים מכל רחבי הארץ, חברי כלל קופות החולים, בגילאי 14-18.
מהסקר עולה כי 20% מבני הנוער בישראל מדווחים על בעיות רגשיות (תחושות חרדה, דיכאון וכעס) כל הזמן או לעיתים קרובות. 60% מבני הנוער מרגישים שמקבלים תמיכה רגשית מהמשפחה כשהם זקוקים לכך, לעומת 16% שמרגישים כי אינם מקבלים זאת כלל או במידה מועטה בלבד. 18% מבני הנוער העידו כי הם זקוקים לסיוע נפשי מקצועי בעקבות המלחמה – אולם למעלה ממחציתם לא פנו לקבל סיוע כזה למרות הצורך שעולה בהם.
עוד עולה שכ-30% מהם מעידים על רמת אופטימיות נמוכה וכ-20% מעידים על רמת אופטימיות גבוהה. ממוצע האופטימיות בקרב בני הנוער עומד על 7.4 ובקרב בנות הנוער על 6.9. עוד עולה מהסקר של מכבי כי 12% מבני הנוער חשים בדידות באופן קבוע או רוב הזמן, וכמחצית העידו כי אינם חשים בדידות אף פעם או רק לעיתים רחוקות.
30% מבני הנוער מעידים כי הם פחות מרוכזים בלימודים, 23% מעידים כי חווים יותר התקפי כעס או עצבנות ו-11% מעידים כי נעדרים מבית הספר בגלל תחושת חרדה או קשיים נפשיים אחרים. עוד מראה הסקר של מכבי כי 40% מהנערים מדווחים כי הם ישנים פחות טוב בשנה האחרונה, ו-72% מעידים כי הם מרגישים ישנוניים בבית הספר לפחות פעמיים בשבוע.
נתונים מדאיגים
בדומה למה שלמדנו לגבי האוכלוסייה הבוגרת, למצב הביטחוני השפעה משמעותית יותר בקרב נערות מאשר נערים: 44% מדווחות על שינוי לרעה במצבן הרגשי לעומת 21% בקרב נערים, 40% מעידות שהן פחות מרוכזות בלימודים לעומת 20% בקרב הנערים, 30% מדווחות על יותר התקפי כעס או עצבנות לעומת 15% מהנערים, ו -15% מהנערות מעידות שנעדרות יותר מבית הספר בגלל קשיים נפשיים לעומת 6% בקרב הנערים.
50% מבני הנוער בישראל מדווחים כי מבלים מול מסכי הטלוויזיה, המחשבים והטלפונים הניידים לפחות חמש שעות ביום רגיל, באמצע שבוע מחוץ לשעות בית הספר, ועוד 30% מדווחים על בין 3-4 שעות מול המסכים. בנוסף, 53% מהנערים מדווחים על שימוש מוגבר ברשתות החברתיות בשנה האחרונה.
על אף מצבם הנפשי המורכב, על פי ממצאי הסקר של מכבי, 55% מבני הנוער בישראל תופסים את עצמם כמי שמקפידים במידה רבה או במידה רבה מאוד על אורח חיים בריא: כמחציתם מעידים כי מבצעים לפחות פעמיים בשבוע פעילות גופנית מאומצת בשעות הפנאי. 42% מהנערים מעידים על הקפדה על הרגלי תזונה בריאים ומאוזנים במידה רבה או במידה רבה מאוד לעומת 17% בלבד שמעידים על הקפדה במידה מועטה או כלל לא.
החוקרים בדקו עוד את הרגלי העישון ושתיית האלכוהול בקרב בני ובנות הנוער: כ-89% מהם מעידים כי לא מעשנים. עם זאת 40% מהנערים מעידים כי נוהגים לצרוך משקאות אלכוהוליים, ו-20% מכלל בני הנוער מעידים כי שותים יותר בשנה האחרונה. 20% מהנערים מציינים כי ב-30 הימים האחרונים יצא להם לפחות פעם אחת לשתות לפחות חמש משקאות אלכוהוליים תוך מספר שעות.
״ממצאי הסקר מלמדים אותנו שהנוער תופס את בריאותו הפיזית כתקינה, אך לצד זאת חווה מצוקה רגשית משמעותית" מסביר ד"ר יהודה תנורי לימן, סגן מנהלת המחלקה לבריאות הנפש במכבי שירותי בריאות, עו"ס קליני ומומחה לטיפול במתבגרים. "הפער הזה מעיד שבני הנוער לרוב אינם מזהים בעיות נפשיות כחלק ממכלול הבריאות הכללית או שהם נרתעים מלדווח עליהן.
כיצד לפנות?
אין ספק כי קשיים נפשיים מובילים לקשיים בתפקוד בסיסי, ובהם שינה וריכוז – שהם סימנים קלאסיים של חרדה, דיכאון או עומס רגשי מתמשך – תסמינים לגיטימיים במצב של לחימה מתמשכת, חוסר ודאות ודאגה לקרובים אלינו ולעתיד שלנו. הנוער אכן מנסה לשמור על איזון בשגרת חייו דרך הקפדה על אורח חיים בריא מחד, אך לצערנו המצב עלול לגרום לו לברוח ממצבו הרגשי דרך שתיית אלכוהול למשל – שלעיתים קרובות מהווה ביטוי למצוקה שאינה מדוברת או מטופלת״.
"חשוב לשמור על שיח פתוח ונגיש על רגשות, גם אם שליליים, אל מול בני הנוער" ממליץ ד"ר תנורי לימן, "חשוב להימנע מאמירות כמו “אין ממה לדאוג” או “תתבגר כבר”, ובמקום זאת לשאול: “מה הכי מטריד אותך בימים האלו?” עלינו המבוגרים להוות מקור של יציבות עבור הנערים, באמצעות פעילויות יומיומיות קבועות כמו ארוחות משותפות, והקפדה על שעות שינה.
יש לשים לב לסימני מצוקה בקרב הנערים, כמו שינויים פתאומיים בהרגלי שינה, תיאבון, מצב רוח, או הימנעות ממפגשים עם חברי. תמיד כדאי לזכור ולהזכיר – פנייה לעזרה אינה חולשה אלא חוסן. אם אתם חשים שהמתבגר שלכם זקוק לעזרה מקצועית – פנו לאנשי המקצוע".
