הערת העורך: גרסה של הסיפור הזה מופיעה בניוזלטר Meanwhile in the Middle East של CNN, מבט שלוש פעמים בשבוע בתוך הסיפורים הגדולים ביותר של האזור. הירשם כאן.
CNN
—
ישראל הזהירה כי מלחמתה בעזה יכול להאריך עד סוף השנה. היועץ לביטחון לאומי, צחי הנגבי, הצהיר ביום רביעי כי המדינה צופה "עוד שבעה חודשים של לחימה" כדי להשיג את מטרתה להשמיד את חמאס, מטרה שלא הושגה לאחר יותר משבעה חודשים של סכסוך.
להארכת המלחמה עלולה להיות השלכות קטסטרופליות על הפלסטינים בשטח שנפגע ממילא והשלכות משמעותיות על ישראל ומחוצה לה, אמרו מומחים. זה עלול לפגוע עוד יותר בכלכלת ישראל, להשפיע עליה פוליטיקה פנימית, ולפגוע במעמדה הבינלאומי וביחסי החוץ שלה. זה יכול גם להשפיע על הפוליטיקה האמריקאיתבמיוחד כשהנשיא ג'ו ביידן מתכונן לבחירות בנובמבר.
"זה טחינה מפרכת קדימה", אמר אסף אוריון, עמית מחקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) בתל אביב ולשעבר ראש חטיבת התכנון האסטרטגי של צה"ל. "אנחנו רואים את המחיר מדי יום ביומו של לחימה מהסוג הזה… נוסף על כך, יש כמובן את הסוגיות הפוליטיות, הדיפלומטיות, ההסברתיות והמוניטין, שבהן ישראל משלמת עלויות הולכות וגדלות עבור המאבק המתמשך".
הנה המשמעות של שבעה חודשי מלחמה נוספים.
המצב מתדרדר מיום ליום בתוך עזה והמשך המלחמה עשוי להגביר משמעותית את סבל האנשים שם.
בפברואר, כשמספר ההרוגים בשטח עמד על 28,000, חוקרים מבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדון (LSHTM) וממרכז ג'ונס הופקינס לבריאות הומניטארית חזו שאם המלחמה תסלים, מספר ההרוגים הכולל יעלה על 72,000 אוגוסט. אם נכללת ההשפעה של מגיפות שהתעוררו בעקבות הסכסוך, האגרה עשויה להיות קרוב ל-86,000 עד אז.
סוכנויות סיוע הזהירו כי אזרחים בעזה סובלים מרעב בחלקים של המובלעת וכי תקיפות אוויריות נוספות ועוד עקירה בדרום הרצועה רק מעצימות את המשבר ההומניטרי.
העברת סיוע נחוץ לשטח היא קשה להפליא. כמות הסיוע ההומניטרי הנכנס לעזה ירד ב-67% לאחר שישראל פתחה במתקפה הצבאית שלה ברפיח מוקדם יותר בחודש מאי, הזהיר האו"ם השבוע.
"אנחנו קוראים שוב להפסקת אש ולשחרור כל בני הערובה", אמרה ג'ולייט תומה, מנהלת תקשורת בסוכנות הסעד והעבודה של האו"ם לפליטים פלסטיניים (אונר"א). "ככל שהמלחמה הזו נמשכת יותר כך יש יותר סבל לאזרחים ישראלים ופלסטינים".
מומחים טוענים שגם חמאס וגם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו רואים יתרונות בהארכת המלחמה, שכן הישרדותם הפוליטית תלויה בכך. לא סביר שתרחיש שלאחר המלחמה יכלול אף אחד מהצדדים: ישראל התחייבה להשמיד את חמאס, וכן נתניהו עשוי לעמוד בפני אחריות על אי מניעת התקפות ה-7 באוקטובר שגרמו לסכסוך. בנוסף, בחירות חדשות בישראל עלולות להדיח את ראש הממשלה הוותיק.
"רוב הישראלים תומכים בבחירות מוקדמות, שחלקן הגדול ביותר רוצה בחירות מיד עם סיום המלחמה", אמר יוחנן פלסנר, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה. "אז, במובן הזה, מלחמה ממושכת עלולה לדחות את הבחירות ולפיכך לדחות את יום ההתחשבנות של נתניהו עם הבוחרים".
רוב הישראלים היהודים יהיו מוכנים לשאת בנטל המשך הלחימה במשך שישה חודשים לפחות, אמר פלסנר ל-CNN, בציטוטו נתונים מסקר נערך בין ה-31 במרץ ל-3 באפריל. "אז, הישראלים מוכנים ללחימה מתמשכת – השאלה היא מי הם רוצים שיוביל אותם". רוב לא מבוטל מהישראלים סבורים שהגיע הזמן שהאחראים לכישלונות ה-7 באוקטובר והמלחמה יפרוש מתפקידו.
המנהיג הישראלי סירב עד כה לקחת אחריות על המלחמה, וקבע כי שאלות מסוג זה יטופלו רק לאחר שהצבא ישיג את מטרותיו: שחרור בני ערובה וחיסול חמאס.
ישראל איבדה 292 חיילים בעזה מאז החלה במתקפה הקרקעית שלה שם, שהגיעה כנקמה על התקפת חמאס ב-7 באוקטובר, שבה נהרגו 1,200 בני אדם וחטפו יותר מ-250 אחרים, לפי גורמים ישראלים. יותר מ-36,000 בני אדם נהרגו מאז בעזה, כך לפי משרד הבריאות בשטח.
נתניהו גם מתמודד עם לחץ עז מצד חברי הקואליציה השברירית שלו להמשיך במלחמה. חלקם איימו לפרוש מהממשלה אם יקבל הסכם הפסקת אש לפני שחמאס יחוסל.
הבידוד הדיפלומטי של ישראל יכול לגדול אם המלחמה תימשך. הממשלה הפכה למטרה להגברת הביקורת על הבמה העולמית, וסוחפת ביקורת נוקבת מכמה מבעלי בריתה הקרובים ביותר באירופה על התנהלותה.
היא הסיגה שליחים משלוש מדינות אירופיות, בתגובה לכך שהכירו רשמית במדינה פלסטינית, ומספר מדינות בדרום אמריקה ומדינות אחרות הורידו את היחסים הדיפלומטיים.
גם התביעה המשפטית עלולה להסלים. נתניהו עומד בפני א צו מעצר אפשרי על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי על חלק מפעולותיה של ישראל בעזה, וישראל עומדת בפני א מקרה רצח עם בבית הדין הבינלאומי לצדק. בית משפט זה הורה לישראל להפסיק את פעולתה הצבאית ברפיח, צו מחייב מבחינה משפטית שישראל התעלמה ממנו עד כה.
יוהנה ג'רון/רויטרס
המשפטן הבריטי מלקולם שו וירון וקס בבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), בהאג, הולנד ב-24 במאי.
מלחמה ממושכת עשויה גם לעכב עוד יותר את סיכויי הנורמליזציה עם ערב הסעודית, דבר שנתניהו ציין בראש סדר העדיפויות של ממשלתו לפני הפיגוע ב-7 באוקטובר. הסכסוך הזה הוריד את המאמצים הללו והמדינה היהודית ספגה ביקורת קשה מצד ריאד, כמו גם ממדינות ערביות אחרות שכבר מקיימות קשרים דיפלומטיים עם ישראל, כולל מצרים ואיחוד האמירויות. מצרים, האומה הערבית הראשונה שהכירה בישראל, הזהירה את שכנתה מפני הצבת חיילים כל כך קרוב לגבול. לפחות חבר אחד ב אנשי ביטחון מצריים נהרג במהלך תקרית ירי בגבול מצרים-עזה השבוע.
"זו חידה עמוקה", אמר אוריון מ-INSS. עבור ישראל, קשה לאזן בין הצורך לוודא שחמאס לא יוכל שוב לצאת לתקיפה נוספת, עם החובה לשחרר את החטופים הנותרים לבין עלויות אחרות שישראל משלמת, אמר. "וכרגע נראה שחמאס לא מוכן לשחרר אותם".
המלחמה פגעה קשות בכלכלת ישראל מיד לאחר ה-7 באוקטובר. ברבעון הרביעי של 2023, התפוקה הכלכלית ירד ב-21.7% בהשוואה לשנה הקודמת, ירד לראשונה מזה כמעט שנתיים לפני התאוששות ברבעון הבא. למרות ההתאוששות, סוכנות דירוג האשראי S&P Global מסרה כי היא צופה שהמשק הישראלי יתאושש לאט יותר מאשר בתקופות השפל הקודמות.
באפריל, הסוכנות הוריד את דירוג האשראי של ישראל, מדידה ליכולתה של הממשלה להחזיר את חובותיה, והזהירה מפני הורדות דירוג נוספות בעתיד. היא ציפתה שהגירעון התקציבי של הממשלה יגדל, "בעיקר כתוצאה מהגדלת הוצאות הביטחון".
אמיר לוי/Getty Images
חיילים ישראלים מארגנים פגזי טנק לאחר שחזרו מרצועת עזה בגבול הדרומי, ישראל ב-1 בינואר.
Moody's Investors Service, סוכנות דירוג נוספת, הורידה אף היא את דירוג ישראל, והזהירה כי המלחמה תהיה להיות משמעותי נטל כלכלי ופוליטי על המדינה לאורך זמן. היא צופה שהוצאות הביטחון של ישראל יהיו כמעט כפולות מהרמה של 2022 עד סוף 2024, ועשויות לעלות עוד יותר בשנים הקרובות.
כוחות, תחמושת, מימון ואספקת נשק הם בסופו של דבר לא אינסופיים, במיוחד עבור מדינה קטנה, אמר אוריון. בעוד המלחמה בעזה מתנהלת בעוצמה משתנה מאז 7 באוקטובר, היא בכל זאת "גובה מחיר גבוה מאוד לישראל".
מאז הקמתה ב-1948, נלחמה ישראל מלחמות רבות, אך זו היא היקרה ביותר. נכון לינואר, הצבא הישראלי הוציא 272 מיליון דולר ליום על המלחמה, לפי אתר החדשות הישראלי ynet. עד אז, העלות הכוללת הגיעה מוערך ב-60 מיליארד דולר, תוך התחשבות בהוצאות צבאיות, פגיעה בתשתיות אזרחיות ופיצויים לעסקים ישראלים. הנתון הזה כנראה גדל משמעותית מאז.
מקבלי ההחלטות בישראל שמו לב. כאשר הצבא יזם נסיגה חלקית מעזה בינואר, ציין דובר צה"ל אדמירל צה"ל דניאל הגרי חששות כלכליים כאחת הסיבות, וקבע כי "להקל משמעותית על הנטל."
פלסנר אמר כי הממשלה לא נקטה בצעדים הדרושים כדי לצמצם את הנזק הכלכלי. בעוד שכלכלת ישראל התאוששה מעימותים ומשברים קודמים, לדבריו, מלחמה ממושכת עשויה להפוך את ההתאוששות למאתגרת יותר.
"אין מספיק כספים זמינים כדי לכסות את העלויות הכרוכות במלחמה הן על עלויות הקשורות לצבא והן על אזרחים", אמר. "ככל שהמלחמה נמשכת זמן רב יותר, כך השפעתה הכלכלית תהיה עמוקה יותר".
למלחמה יש השלכות עמוקות על הפוליטיקה הפנימית של ארה"ב והיא מכבידה מאוד על הצעתו לבחירה מחדש של ביידן. הנשיא היה מתמודד עם תגובה חריפה בבית מבוחרים פרוגרסיביים, צעירים וערבים אמריקאים שיכולים לתמוך בבחירתו מחדש מספר מצבי תנופה מרכזיים בסכנה.
ביידן תמך בעקביות בישראל, והציע לה הגנה דיפלומטית ומשפטית כמעט ללא תנאי על הבמה העולמית. עם זאת, הממשל שלו גם נקט באמצעי ענישה חסרי תקדים נגד המדינה היהודית, כולל סנקציות על מתנחלי הגדה המערבית ומניעת נשק אמריקאי שעלול לשמש נגד אזרחים ברפיח. למרות מאמצים אלה, המלחמה נמשכת, מספר האבדות באזרחים גדל והרעב מתפשט בעזה, מה שמגביר את הלחץ מצד חלק מקהל בוחריו.
א סקר של CNN בחודש שעבר מצא שהטיפול של ביידן במלחמה מניב אישור של 28% ל-71% חוסר הסכמה, כולל סימן התנגדות של 81% בקרב צעירים מגיל 35 וחוסר הסכמה של הרוב בקרב הדמוקרטים (53%).
ב נאום בבית הלבן ביום שישי הציג ביידן הצעה תלת-שלבית שישראל הגישה לסילוק משבר הטחינה כשהכריז, "הגיע הזמן שהמלחמה הזו תסתיים".
זה היה אולי הכי רחוק שבידן הרחיק לכת בסיפר לישראל שהמטרות המוצהרות שלה לפעילותה בעזה הושגו, ושהגיע הזמן להפסיק את הלחימה כחלק מעסקת בני ערובה.
