לאור הדחייה המוחצת של הפרלמנט הישראלי לפתרון שתי המדינות, העולם צריך להכיר בכך שזה כבר לא אפשרי, לפחות בטווח הקצר ואולי הבינוני. זה תעתוע שסקרי דעת קהל מראים שרוב הישראלים והפלסטינים לא רוצים. לאור חריפותם הארוכה, האמת העצובה היא שכל צד רוצה לגבור על השני ולהיות בעל אומה אחת בלבד.
הפלסטינים רוצים המשך האינתיפאדות בתקווה שאיראן, המיליציות העיראקיות וחיזבאללה יבואו לעזרתם ויכבו את ישראל. תקוותו של ישראל שיוכלו להביס את חמאס וחיזבאללה, להרוס את שאיפותיה הגרעיניות של איראן ולשלוט בשטחים הכבושים ללא התנגדות נוספת.
בטווח הקצר והבינוני ידה של ישראל על העליונה. בטווח הארוך יותר ישראל צריכה להשלים עם אוכלוסייתה הפלסטינית ושכנותיה הערביות כדי לשרוד. אבל לעת עתה, הריאל-פוליטיק מצביע רק על תוצאה אחת שהאידיאליסטים במערב מסרבים להכיר בה משום שהם דבקים בפנטזיה של פתרון שתי המדינות.
פרופסור ג'ון מירשהיימר טוען שמשחק הסיום של ישראל הוא עבור ישראל השלמה שמספחת את הגדה המערבית ועזה ומאלצת פלסטינים לברוח למקום אחר. וארה"ב לא תעצור את זה מאחר ללובי הישראלי באמריקה יש שליטה פוליטית. אם הוא צודק, העתיד אינו פתרון שתי מדינות, אלא משבר פליטים המוני.
המקרה המרתק של מירשהיימר עבור תרחיש זה הועבר למרכז ללימודים עצמאיים במאי, אשר התארח בכישרון על ידי המנכ"ל שלו, טום סוויצר.
מירשהיימר הוא נואם מרתק וזכה בפרס אקדמי יוקרתי על היותו אחד החוקרים המוערכים והמשפיעים באמריקה. מירשהיימר ידוע במדעו הנולד על משברים עולמיים המבוססים על ניתוח מציאות מאזן הכוחות במקום להתמכר למשאלות. למרבה הצער, הוא לא מציע תרופות בכל משבר, רק מה שצפוי להתפתח. סיכום מחשבותיו ועבודותיו מסופק על ידי ויקיפדיה.
הוא מאמין שהעולם הוא אנרכיסטי עם מעצמות המחפשות ביטחון באמצעות התקפה קדמית ולא הגנת המולדת. הדרך היחידה להימנע ממלחמה היא להשיג מאזני כוחות מוסכמים שבהם מדינות גדולות מכבדות זו את תחומי ההשפעה האזוריים של זו. במילים אחרות, עולם רב קוטבי, לא כזה שבו ארה"ב נלחמת לשמור על ההגמוניה הגלובלית שלאחר העידן הסובייטי, שכן זה גם לא בר השגה וגם לא בר קיימא.
מעניין לציין כי דונלד טראמפ, החביב על נשיא ארה"ב, וחבריו השמרנים האיזוליציוניסטים (Iso-Cons) מקבלים את אותה מסקנה וזו הסיבה שהם הציבו את הניאו-שמרנים (Neo-Cons) בתוך המפלגה הרפובליקנית. תקשורת ההמונים איטה לקלוט את השינוי העצום הזה בפוליטיקה של הרפובליקה הדמוקרטית והתמקדה במקום זאת בהשלכות הקשות של העוינות של ה-Iso-Cons ליבוא זרים ומהגרים.
למידע נוסף על נושא זה, P&I ממליץ:
