הסכסוך שמתבשל בין קבוצת חיזבאללה בלבנון לישראל מזה חודשים אם לא שנים, הוחמר בעקבות ההתקפה המתמשכת של ישראל על עזה.
מה שהיה פעם ספקולציה – וכיום עובדה – מזעזע לא פחות: מלחמה מלאה בין חיזבאללה וישראל מתפתחת.
ב-13 הימים האחרונים חלה עלייה דרמטית באלימות בין חיזבאללה לצבא הישראלי. על רקע תקיפות אוויריות והתקפות רקטות, מסע החיסול ההמוני של המוסד, באמצעות זימונים ומכשירי קשר נגד אנשי חיזבאללה, הרגו עשרות ופצעו אלפים. גל של התקפות אוויר והתקפות רקטות נקמה בעקבותיו.
ב-23 בספטמבר, לאחר שאיימה על אוכלוסיית דרום לבנון לעזוב לאלתר או להתמודד עם הרס, פתחה ישראל במערכה האווירית הגדולה ביותר שלה מזה שנים. באמצעות רוב חיל האוויר הישראלי נפגעו יותר מ-1,300 מטרות בכל רחבי לבנון, אך בעיקר בדרום. זו הייתה הרמה האינטנסיבית ביותר של התקפות אוויריות שנראו מזה שנים.
ארבעה ימים לאחר מכן, מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה נהרג, יחד עם קבוצת המפקדים הבכירים שפגש, כאשר 85 פצצות "בונקר-באסטר" הוטלו על פרבר דרומי של ביירות, במתקפת עריפת ראשים אכזרית ששטחה כמה מבנים. בשטח הבנוי.
למרות זאת, חיזבאללה ממשיך לירות רקטות וטילים לעבר מטרות ישראליות. מערכה אווירית לא תהיה הפתרון לבעיות ישראל. חיזבאללה התכונן לתרחיש הזה בדיוק במשך שנים ופיזר את כוחות הרקטות שלו בכל רחבי הארץ. אז מה התוכנית?
ארבעה תרחישים
לאחר ששלחו תגבורת לצפון, אוגדה 98 של כוחות מוטסים מוכחים קרביים, וכן הפעלת חיילי מילואים המשרתים ביחידות השייכות לפיקוד הצפון, ישראל משדרת איתות: היא רצינית בכוונותיה להתמודדות עם חיזבאללה.
אבל מה זה אומר מבחינה מעשית? איך ייראה הניצחון של ישראל?
לחסל את חיזבאללה? זה מאוד לא סביר. הקבוצה משובצת בחברה הלבנונית, בעיקר בתוך האוכלוסייה השיעית בדרום המדינה.
הלחימה בחיזבאללה רק תחזק אותו מכיוון שאי אפשר למגר את חיזבאללה כרעיון.
כשישראל הודיעה ב-2006 שהיא תשמיד את הקבוצה, זה גרם לישראל להיראות חלשה שכן אז חיזבאללה היה צריך רק לשרוד את הסכסוך כדי לתבוע אותו כניצחון – רף נמוך.
פשיטה מהירה בכוח? שוב, זה מסוכן. פגיעה באתרי טילים ומרכזי פיקוד של חיזבאללה בשטח משחקת את החוזקות של חיזבאללה. הקבוצה מתאמנת לאירוע זה כבר שנים. לוחמיה עברו הכשרה מקיפה ועשויים להיות בעלי ניסיון קרבי מהמלחמה בסוריה.
לעורר התנגדות וסכסוך אזרחי אפשרי בתוך לבנון? תרחיש לא סביר, זה יכלול ניצול – ואיכשהו מעודד – את חוסר הסכמה הרותח שחלקים בחברה הלבנונית חשים לגבי חיזבאללה, במיוחד לאחר שהקבוצה סייעה במאבק בהפגנות נגד משבר כלכלי מתערער בשנת 2019. הרעיון יהיה להשאיר את חיזבאללה כבוש וממוקד פנימי ולא בישראל.
זו תהיה אסטרטגיה ארוכת טווח, ללא ערובה להצלחה והסבירות הכל כך אמיתית שכל סכסוך אזרחי ישתנה בהיקפו ובכיוון, ויהפוך למשהו שאיש לא יוכל לשלוט בו, לפחות מכול ישראל.
יצירת אזור חיץ, והרחקת כוחות חיזבאללה מהגבול? אולי, אבל בסופו של דבר אסון פוטנציאלי.
אזור חיץ
זה אולי נשמע טוב על הנייר או בפגישה, אבל כל ניסיון של ישראל ליצור אזור חיץ סביב הגבול, סביר מאוד להניח שיגמר רע עבורם.
כדי ליצור את החיץ, ישראל תצטרך להשתמש בכוחות קרקעיים כדי להחזיק את הקרקע. ההרים והשטח הסלעי מקשים על התנועה ומגבילים טנקים וכלי רכב אחרים לכבישים, מה שמקל בהרבה על מארבים של חיזבאללה.
בשנת 2006, חיזבאללה הפתיע את הכוחות הישראליים בכך שארב למעשה את עמודי השריון שלהם וצליפה לעבר סיורים ישראליים. יחידות הצבא הישראלי נאבקו להשיב מלחמה, וחוסר הניסיון שלהן הוביל לעתים קרובות לטעויות קטסטרופליות. לפחות 20 טנקים הושמדו או ניזוקו ללא תקנה במלחמה כאשר מפקדים ללא ניסיון קרבי הובילו טור אחר טור טנק למארבים שהוכנו בקפידה.
זה לא יקרה הפעם. ישראל למדה מטעויותיה; יחידותיה הקרביות קשות קרב, אם כי מותשות, לאחר קרב עירוני מתגלגל שנמשך שנה עם לוחמי חמאס. מבחינה פנימית, הצבא הישראלי גלוי ומהיר יחסית להשמיע ולתקן טעויות בדוקטרינה. הצבא שלהם לא יעשה את אותה טעות פעמיים.
אבל גם חיזבאללה למד והוסיף מאוד לכוחו. ב-2006 היו בדרום כ-5,000 לוחמים. מספר זה גדל כעת לכ-20,000 עד 30,000, עם עוד אלפים במילואים. יחידת הכוחות המיוחדים שלהם, ה כוח רדואןיש 3,000 חיילים שהוכשרו במיוחד לפעול בדרום ויודעים את זה כמו את כף ידם.
שני הצדדים משתמשים בטכנולוגיה, כלומר מזל"טים מעקב, כדי לעקוב אחר האופוזיציה. לחיזבאללה יש ארסנל גדול של כלי נשק מתוחכמים נגד טנקים כמו טיל גרגירישהוכח כיעיל נגד טנקי המרכבה של ישראל.
כל אזור חיץ אומר שישראל צריכה להחזיק חיילים באזור החיץ, בעמדות מבוצרות, יחד עם סיור אגרסיבי, מעקב וכוח אווירי. כל כוחות קרקע יהיו מטרות קבועות לפצצות דרכים, צלפים, מארבים ופגיעות רקטות. זרם של שקי גופות יחזור לישראל כל עוד הכוחות הישראליים יישארו.
גם אם התרחיש הזה יקרה, זה עדיין לא ימנע את שיגור רקטות, טילים ומזל"טים של חיזבאללה לישראל. מתכננים צבאיים ישראלים יכולים להגדיל את עומק אזור החיץ. עם זאת, לחיזבאללה יש ארסנל גדול מספיק כדי לירות טילים מכל מקום בלבנון והוא עדיין יכול לפגוע במטרות עמוק בתוך ישראל.
ככל שגודל השטח שנכבש יהיה גדול יותר, יותר אנשים לבנונים ייפלו תחת הכיבוש הישראלי.
מכיוון שהתקפות הרקטות יימשכו מחלקים בלבנון שעדיין אינם בשליטת ישראל, לאזור חיץ שהולך ומתרחב יהיו מגבלות מעשיות בשלב כלשהו, או שהם ייאלצו להגיע למצב הבלתי סביר של השתלטות על כל המדינה או נסיגה.
קיימת סכנה ממשית של "קריפ משימה", כאשר מטרה פשוטה – במקרה זה, יצירת אזור חיץ – נשמעת פשוטה לביצוע אך בלתי אפשרית להשגה. זה יגרור את הצבא הישראלי לביצה ארוכת טווח שהכספים שלו לא יכולים להרשות לעצמם, אסון שמחכה לקרות.
באיזה שלב ישראל מבינה שאולי אין פתרון צבאי למבוי הסתום הזה ושהמשא ומתן על עזה הוא התשובה?