מוכה סופות טייפון: מדוע פרויקטי בקרת שיטפונות בפיליפינים לא עובדים? | חדשות שיטפונות

מנילה, פיליפינים – למעט כמה חתיכות של כביסה תלויה, שתי הקומות הראשונות של ביתה בן שלוש הקומות של ורוניקה קסטיו בת ה-65 ריקות כמעט.

"החפצים שלנו נמצאים למעלה. אנחנו בונים את הבתים שלנו כאן למעלה. כל שנה השיטפונות יגרדו את תקרות הקומה השנייה", אמרה קסטילו לאל-ג'זירה, כשסקרה את ביתה באחת משכונות העוני של העיר מריקינה, בין האזורים המועדים ביותר לשיטפונות במטרו מנילה.

אבל בזמן שהממשלה בונה תחנת שאיבה כדי לטפל בבעיה רק ​​חמש דקות משם, הבנייה נמשכת כל כך הרבה זמן עד שקסטילו תוהה אם היא תסתיים אי פעם. "עברו שמונה שנים," היא אמרה.

מאז שנכנס לתפקידו ב-2022, הנשיא פרדיננד מרקוס הבן הוציא כחצי טריליון דולר כדי להתמודד עם הצפות מתמשכות ממזג אוויר קיצוני בפיליפינים. אבל למרות ההוצאות המשמעותיות, הערים ממשיכות להיות מוצפות במדינה שבה בדרך כלל רואים כ-20 סופות טייפון בשנה.

במהלך נאום ביולי, מרקוס ג'וניור התגאה בכך שהממשל שלו השלים יותר מ-5,000 פרויקטים של בקרת שיטפונות, מתוכם 656 במטרו מנילה.

ימים לאחר מכן, סופר טייפון גאמי הפקיד גשם של חודש על האזור תוך 24 שעות, הרג עשרות ועזב חלקים מהעיר רחבת הידיים שָׁקוּעַ.

מוקדם יותר החודש, זה היה אחריו סופה טרופית יאגי. גורמים רשמיים מעריכים את עלות הנזק ב-4.7 מיליארד פסו פיליפיני (84.3 מיליון דולר) כאשר כמעט שבעה מיליון אנשים נפגעו.

לפחות תריסר סופות טייפון נוספות צפויות לפני סוף השנה.

הפיליפינים עלו בראש ה מדד הסיכונים העולמירשימת המדינות הנאבקות להתמודד עם סכנות טבעיות במשך 16 שנים ברציפות. לפי קבוצת ההנדסה הבינלאומית GHD, שיטפונות וסערות יעלו לאומה 124 מיליארד דולר עד 2050.

חלק מהאנליסטים טוענים שהגישה של הממשלה נכשלת.

"שום כמות של הנדסה לא יכולה לשלוט לחלוטין על שיטפונות", אמר הגיאוגרף הסביבתי טימותי ציפריאנו מקבוצת המדענים AGHAM והאוניברסיטה הרגילה של הפיליפינים. "אולי נוכל לשלוט בהצפות במפלס הרחוב, אבל הזנחנו את ההצפה מהנהרות ואזורי החוף".

ציפריאנו מציין כי מטרו מנילה ו-12 המחוזות הסמוכים שלה הם "אגן גדול אחד מוקף בחופים מחלק מהצדדים וההרים מהצד השני, בתוספת הפעילויות הרבות מעשה ידי אדם פירושו שהנגר העילי גדל במהירות, וכך נהרות עולים על גדותיהם".

נכון לעכשיו, לממשלה יש תשעה פרויקטים של בקרת שיטפונות "ספינת דגל". כל אחד כרוך בבניית בטון או תשתית "אפורה" לניקוז או ללכוד עודפי מים.

בחקירה ציבורית באוגוסט האחרון, ראש המחלקה לעבודות ציבוריות וכבישים מהירים (DPWH), מנואל בונואן, אמר שההישגים של מרקוס הבן היו רק ל"הקלה מיידית" והודה שפרויקטים רבים של כרטיסים גדולים נתקלו בעיכובים.

נתוני ממשלה מראים שרק אחד מפרויקטי "ספינת הדגל" הקטנים יותר הושלם השנה, בעוד שהשאר נבלו בשלבי ההכנה שלהם לפחות מאז 2018.

זה כולל את פרויקט ניהול ההצפה של מטרו מנילה, שמטרתו לשקם 36 תחנות שאיבה ולבנות 20 חדשות עד השנה. למרות הלוואה של 415 מיליון דולר מהבנק העולמי, רק שתי תחנות שוקמו ואף אחת מהחדשות לא הושלמה.

שביל השיטפון המרכזי לוזון-פמפנגה באורך 60 ק"מ (37 מייל), שנועד לנקז מי סערה ממטרו מנילה, היה אמור להתחיל בבנייה בשנת 2024. עם זאת, בחודש שעבר הודה בונואן שהעיכובים החזירו את הפרויקט לאחור בשלוש שנים.

ה-DPWH גם דיווח כי 70 אחוז מ"מערכת הניקוז המיושנת" של מטרו מנילה היו סתומים באשפה ובסחף, מה שמקשה על ניהול ההצפה. הוא גם דיווח כי למדינה חסרה תוכנית אב לאומית לבקרת שיטפונות, עם רק 18 תוכניות מפוזרות לאגני הנהר הגדולים ש"עדיין מתעדכנים כעת".

שינוי פרספקטיבה

רוב מאמצי בקרת השיטפונות מכוונים מי סערה מערבה למפרץ מנילה או לאגם לגונה בדרום מזרח. עם זאת, מומחה ההנדסה האזרחית גיירמו טביוס השלישי אומר שהגישה הזו לא יעילה במשך שנים רבות, ולפעמים רק מעבירה סיכוני שיטפונות ליישובי החוף.

"אנחנו מפנים כ-2,500 מטרים מעוקבים של מים לאגם לגונה", אמר, והוסיף כי משמעות המים היא גם "הרבה מהעיירות שמסביב יהיו שקועים".

ציפריאנו מאשים את העיור המהיר ואת החציבה הסמוכה בחניקת 31 הנהרות של מטרו מנילה ויובליהם.

במהלך גאמי, מרז'דה טוראלבה, בת 70, בילתה כמעט 24 שעות על גג ביתה המאולתר בצד הנחל. היא נאלצה לקשור חבל ממשקוף העץ שלה לעץ קוקוס כדי למנוע מהזרם העולה להוביל את כל הבית במורד הזרם.

"ההצפה מחמירה מדי שנה. ואני מפחדת יותר בכל פעם שיורד גשם חזק. תוך כמה שעות בלבד, אהיה לכודה והמים פשוט לא ייעלמו", אמרה לאל-ג'זירה.

מומחה הסביבה והתברואה חוסה אנטוניו מונטלבן מהנדסים ומנהיגים פרו-אנשים (פרופל) אומר שחלק גדול מהתשתיות החדשות יקר לתחזוקה.

בגשם הכבד של יאגי, חלקים מפרויקט מולינו ריברדרייב קרסו כשמי שיטפונות נשפכו לכבישים. מונטלבן מאשים שחיקה בלתי נמנעת במלט ובחומרים תת-תקניים אפשריים, אבל "זה היה בבירור מעל יכולת הנשיאה המקסימלית שלו. כעת תיקונים יעלו שוב למשלמי המסים".

מונטלבן אומר שמה שצריך הוא "גישה הוליסטית" המתחשבת ב"כל הגורמים כלכליים, אקולוגיים, הידרולוגיים וחברתיים. לרוע המזל עבורנו, יישומים הנדסיים ראשוניים הם הנורמה".

במהלך Gaemi, הממשלה הודתה ש-71 מתחנות השאיבה במטרו מנילה לא היו מסוגלות להתמודד עם הגשמים, שהיו יותר מכפולים מהיכולת של 30 מ"מ לשעה של המערכת.

ציפריאנו אומר שהרשויות צריכות להסתכל על אזורים מועדים לשיטפונות כעל "עיר ספוג. במקום לשלוט במים, אתה מעצב חללים כדי להכיל מים. הפוך אותו לפחות מג'ונגל בטון, אפשר למים לחלחל או לזרום מבלי להגביל נהרות".

מוציא גדול

מאז 2015, ממשלת הפיליפינים הקצתה 1.14 טריליון פזו פיליפיני (20.3 מיליארד דולר) לבקרת שיטפונות, כאשר 48 אחוזים מהם במהלך ממשל מרקוס הבן.

מנתחת התקציב הציבורי העצמאי זי-זה נדין סוזרה אומרת ש"פוליטיקת פטרונות" כנראה הייתה מעורבת לאחר שהבחינה שבקרת שיטפונות היא לעתים קרובות הכנסה של הרגע האחרון על ידי המחוקקים לתוכנית ההוצאות הלאומית.

למרות היעדר דיון על העיצובים והשיטות לטיפול בהצפות, "לפתע מתווספים כמות עצומה מפרויקטי בקרת השיטפונות במהלך השבוע האחרון של חקיקת התקציב", ציינה.

הקונגרס ייעד כעת 779.38 מיליארד פסו פיליפיני (13.9 מיליארד דולר) למאמצי בקרת השיטפונות של DPWH בשנת 2025, כ-12% מהתקציב הלאומי המוצע.

סוזארה אומרת שפרויקטי בקרת שיטפונות תמיד נחשבו מועדים לשחיתות מכיוון שהם חסרים מנגנונים לניטור חיצוני ולעיתים קרובות בורחים מכל בדיקה קפדנית לפני סיום התקציב.

היא קראה לזה "בזבוז של שטח פיסקאלי. ניתן היה להשתמש בכספים האלה למשהו עם תכנון הרבה יותר טוב להסתגלות לשינויי אקלים".

לשנת 2025, ממשל מרקוס ג'וניור תייג 1.01 טריליון פסו פיליפיני (18.1 מיליארד דולר) מהתקציב כ"הוצאות ירוקות" או הוצאות לשינוי אקלים, עלייה של 84 אחוזים. זה כולל סכום אקלים חד פעמי, מה שאומר שהשימוש הספציפי שלו לא זוהה. הסכום החד פעמי היה יותר ממיליארד פזו פיליפיני יותר מאשר ב-2024.

"אין להשתמש בשינויי האקלים כתירוץ לגנוב מקופת העם", אמרה עוזרת מנהיגת המיעוט בקונגרס, ארלין ברוסאס, לאל-ג'זירה.

מרקוס הבן הודה בכתם השחיתות וביקש מהסנטורים לבדוק את הנושא במהלך עונת הטייפון בשנה שעברה.

הסנאטור ג'ואל וילנויבה, תומך קולני לניהול טוב יותר של שיטפונות, אמר כי הוא "יגיש תיקים נגד מי שיש להטיל עליהם אחריות". עד היום אף אדם לא הועמד לדין. וילנואבה אומר שהוא מתכונן לטפל בעניין שוב בהליכי הסנאט הקרובים.

ברוסאס הוסיף: "לאנשים מגיע שקיפות ואחריות בהוצאות האקלים. יש לתעל את הכספים לתוכניות לגיטימיות להסתגלות לאקלים ולא לכיסם של פקידים מושחתים".

בתי ספר משמשים לעתים קרובות כמרכזי פינוי עבור קהילות שנפגעו משיטפונות. השיעורים נדחים כדי שעשרות משפחות יוכלו לתפוס מחסה בכיתות, לשרוד מתרומת מזון.

"זה קשה, לשכב על מחצלות רטובות בחדרים צפופים, מייחלת למזג אוויר טוב יותר", אמרה קסטילו, שמאיצה את חמשת נכדיה למרכז הפינוי הקרוב בכל פעם שיש חשש לשיטפונות.

אם הממשלה לא תצליח לתקן את בעיית ההצפות, תושבים כמו קסטילו עומדים בפני סיכוי של שנים רבות נוספות להצטופף במרכזי פינוי בזמן שהם ממתינים לשיכוך מי השיטפונות.