בחלק הראשון של המסע, בעיר הצפון-מערבית הקטנה בּוֹדֶה (Bodø), שבמחוז נורדלנד (Nordland), השוכנת מעל לקו הארקטי, לחופי הים הנורווגי, פגשנו באוכלוסייה הסאמית המקומית וכן עם רשמים משייט ייחודי בין הפיורדים היפהיפים, תוך מפגש עם ציפור העיטם לבן-הזנב.
האם כדאי להגיע לבודה ולסביבתה בחורף?
אל המקום הזה אפשר להגיע בכל עונות השנה. בשיא הקיץ ניתן לחוות את שמש החצות, 24 שעות של אור יום בוהק. ובחורף, איך לא, אפשר לצאת ו"לצוד" את אורות הזוהר הצפוני היפהפיים. אורות הצפון, הנודעים בשמותיהם: Northern lights או Aurora borealis, הם מופע אור טבעי מרהיב המתרחש בשמי האזור הארקטי, בעיקר באזורים הקרובים לקוטב הצפוני. במקומות אלו ניתן לראות את התופעה בבירור, בייחוד בחודשי החורף.
האורות נוצרים כאשר חלקיקים טעונים ממערכת השמש (בעיקר אלקטרונים ופרוטונים) פוגעים באטמוספרה של כדור הארץ. כאשר חלקיקים אלו נתקלים במולקולות באטמוספרה, בעיקר חמצן וחנקן, הם גורמים להיווצרות האור הייחודי. התופעה נגרמת בדרך כלל בזמן פעילות סולארית מוגברת, כמו שמש פעילה או קרינה סולארית שמשחררת פליטות של חומרים הנעים במהירות לכיוון כדור הארץ. סוגי האור משתנים לפי סוג המולקולה שהחלקיקים פוגעים בה, והם יכולים להיראות בצבעים שונים, כמו אדום, סגול, או ירוק שהוא הצבע הנצפה ביותר.
כדי לראות את אורות הצפון צריכים להתקיים כמה תנאים בסיסיים, וגם אז דבר לא מובטח. לשם כך נדרשים שמיים חשוכים, מה שמצריך יציאה מהסביבה העירונית המוארת שמוגדרת כ"זיהום אור", מיעוט עננים וקורטוב מזל.
הטיול אל אורות הצפון נחשב כ"ציד" או כ"ספארי אורות הצפון", וישנן חברות שמתמחות בחוויה. הן משתמשות באפליקציות שמראות את סיכויי הצפייה באורות, היכן ניתן לראותם ושעת הופעה צפויה. ישנן שתי אסטרטגיות עיקריות, האחת היא יציאה אל האזורים הצפוניים יותר שמחוץ לעיר ובכל כמה דקות להמשיך לנקודה אחרת, עד שבתקווה תופסים את האורות.
אסטרטגיה אחרת היא להגיע לאזור מסוים, להתמקם בו לכמה שעות ופשוט להמתין. אני יצאתי לשני מסעות. הראשון כשל, אם כי אווירת החיפוש, הניסיון "לצוד" את האורות, זו חוויה מהנה ומאתגרת לכשעצמה. בערב השני התמקמנו על גדות פיורד ששמו Geitvågen, ולאחר כשעה התחלנו לזהות תאורה ירוקה ועמומה שלאט לאט התחזקה, רקדה וזזה ממקום למקום. קשה לתאר את ההתרגשות שאחזה בכולנו, והכול בדיוק בזמן ששתינו שוקו חם שהכין לנו המדריך בשטח.
כמה דגשים לטובת התיעוד: אם יש לכם מצלמה טובה וחצובה הביאו אותן ולימדו מבעוד מועד מהי הדרך הנכונה לצלם את אורות הצפון; השטח פתוח וקר – אז הביאו לבוש תרמי מחמם כדי שהחוויה לא תהפוך לסיוט מקפיא עצמות.
ורק עוד אנקדוטה קטנה וקסומה הקשורה לאורות הצפון. באחד הרחובות המקבילים לרחובה הראשי של בודה ישנו קיר בניין עצום שעליו יצר האמן הרוסי רוסטם קוויביק ציור קיר מרהיב תחת השם "אחרי בית הספר" ("After School"). הציור מציג ילד צעיר המתיז בתרסיס צבע ירוק לעבר השמיים, ובכך מצייר את אורות הצפון. בהחלט מומלץ כחלק מהביקור בעיר להגיע ולהתבונן בציור היפהפה.
ספינה היסטורית
בודה עשירה באמנות ובתרבות. יש בה מופעים מוזיקליים, גלריות לאמנות, מוזאונים וגם ספרייה יפהפייה (Bibiliotek) עם חלון לעבר הנמל, שבאמת כדאי לבקר בה.
אתחיל במוזאון שלטעמי חובה לבקר בו, ושמו Jektefartsmuseet או בעברית "מוזאון המסחר בסירות ה-Jekte". מדובר במוזאון ייחודי שעיקרו הוא סקירת ההיסטוריה של שיטת הסחר והתחבורה הימית, או בשמה, Jektefart, שהייתה נהוגה בנורווגיה מתקופת ימי הביניים המאוחרת ועד לשלהי המאה ה-19. השיטה פעלה בייחוד בין עיר המסחר ברגן לבין הכפרים הצפוניים בנורווגיה, לרבות סביבת בודה. המסחר שיצא מנורווגיה היה מבוסס בעיקר על דגים שיובשו באוויר הפתוח, Stockfish, ובדרך חזרה לנורווגיה היו מביאים על סיפון הספינות סחורות חיוניות שונות ותבואה.
המוזאון סוקר את כלי השיט המסורתיים ששימשו להובלת סחורות בין הערים והכפרים של נורווגיה, במיוחד ספינות ה-Jekte. הספינות האלה היו כלי תחבורה עיקרי להובלת סחורות ממקום למקום, ומילאו תפקיד מרכזי במסחר ובפיתוח הכלכלה המקומית. במוזאון מוצגות תערוכות הממחישות את חיי הימאים, הסוחרים והעובדים הימיים בתקופה זו.
במוזאון גם תצוגה של ספינות היסטוריות אותנטיות ששופצו, כולל ספינת ה- Jekte המקורית והיפהפייה Anna Karoline, שעברה רסטורציה. זוהי הספינה המקורית היחידה שנשתמרה ממחוז נורדלנד.
חובה לבקר בחצר המוזאון, שהיא מוזאון פתוח וצמוד לים. במקום נתיבי הליכה נעימים הצמודים לפיורד, וכשמבקרים במקום כדאי מאוד גם לשמור קצת זמן לטובת הליכה נעימה בין מבנים היסטוריים השייכים לסביבת סאלטאן, חלקם עם גגות דשא, שבהחלט משלימים את הסיפור הנורווגי וההיסטורי בסביבה זו.
מהים לאוויר
אף על פי שהעיר קטנה יחסית, נמצא בה אחד המוזאונים החשובים בנורווגיה בתחום התעופה, ושמו Norsk Luftfartsmuseum. זהו מוזאון מושקע המכיל עשרות מטוסים ומסוקים ששימשו את האוכלוסייה המקומית, הן בצד האזרחי והן בצד הצבאי. לכל כלי תעופה יש סיפור היסטורי משלו, המונגש גם בשפה האנגלית. בחלק מהמטוסים ניתן גם לשבת וממש להרגיש חלק מהסיפור.
אחד הסיפורים היפים שתפסו אותי הוא על המסוק הנודע בנורווגיה שיצא משימוש רק בשנת 2023. מדובר במסוק שזכה לכינוי The Sea King – "מלך הים". זהו מסוק שהיה בשירות פעיל כבר בשנת 1969, ועם השנים שודרגו המערכות שלו. המסוק יצא משימוש לאחר למעלה מ – 50 שנות שירות לאורך ההרים והחוף של נורדלנד. הוא השתתף במאות משימות חילוץ, חלקן מורכבות מאוד, הציל חיי אדם רבים, וכעת הוא זוכה למקום של כבוד כחלק ממוצגי המוזאון.
היות שמוזאון התעופה שוכן בשדה התעופה של העיר בודה, ניתן גם לטפס אל מגדל הפיקוח הישן ולראות המראות ונחיתות, חוויה נחמדה לכשעצמה שבוודאי תהיה מרגשת לחובבי תעופה.
במרחק הליכה מהמוזאון נמצא הקניון הגדול ביותר בסביבה – City Nord, שבו עשרות חנויות. ביקור חובה לחובבי קניות.
גלריות ואמנות
מוזאון קטן, שלא בטוח אם יוסיף להיות פעיל בשנה הבאה, הוא של הצייר המקומי אדלסטין נורמן (Adelsteen Normann). יש המגדירים אותו כ"צייר הנשכח" של נורווגיה, למרות איכות יצירתו ותפקידו בקידום אמנים, ביניהם הצייר הנורווגי אדווארד מונק (Edvard Munch), שציורו הידוע הוא "הצעקה".
אדלסטין נחשב לאחד האמנים הבולטים של התקופה הרומנטית בנורווגיה. הוא נולד ב-1848 ונפטר ב-1918, ובמהלך הקריירה שלו התמקד בעיקר בציורי נוף. נורמן, כיוצר בין-לאומי, שיחק תפקיד חשוב בהצגת נורווגיה כמדינה שהטבע בה מרהיב. אדלסטין היה זה שפתח לאדווארד מונק את הדלת לעולם האמנות הבין-לאומי, וסייע לו בהצגת יצירותיו בתערוכות בפני הציבור הרחב.
למרות כל זאת, נורמן אדלסטין אינו מוכר דיו בנורווגיה, ואף קיים סיכוי שבעוד חודשים אחדים הבית שמציג את יצירותיו, בסמוך למרכז העיר בודה, יימכר ויצירותיו יועתקו למקום אחר או פשוט יעברו לאחסון. וזה בהחלט פספוס גדול. נכון להיום המוזאון לא פתוח מדי יום, אך האחראי על המקום, קייל יאנסן, שהוא צייר בעצמו, ישמח להציג אותו באופן אישי בפני מבקרים מישראל (ניתן לפנות אליו באימייל).
בעיר יש כמה מוזאונים נוספים עם תערוכות מתחלפות מדי כמה חודשים:Nord Norsk Kunst Museum, The Bodø City Museum, גלריית התצלומים NOUA, Kjerringøy Land Art Biennale שתציג עד קיץ 2026 ועוד.
מקום שונה לביקור הוא "מרכז הסלמון של בודה" (Salmon Center Bodo). נורווגיה היא היצואנית הגדולה בעולם של דגי סלמון. בפועל היא מייצאת לשוק העולמי כ-50 עד 60 אחוזים מתוצר דגי הסלמון. במוזאון תצוגה אינטראקטיבית שבאה להראות עד כמה תעשיית הסלמון חשובה לנורווגים ולקהילה המקומית. במקום גם הסברים הנוגעים לסיכון של זיהום סביבתי כתוצאה מהגידול, על תזונת הדגים ועל מיחזור, וכן הסבר על שיטת החקלאות הימית בתחום זה.
מחוץ למסלול
מקום שרצוי להגיע אליו באביב ובקיץ הוא Kjerringøy Old Trading Post, תחנת המסחר של קיירינגוי. מדובר באתר היסטורי שנמצא בקיירינגוי, כ-45 דקות נסיעה מהעיר. למעשה זו תחנת מסחר מהמאה ה-19 ששומרה היטב, ובה מתאפשרת למבקרים הצצה לחיים ולפרקטיקות הסחר של העבר בכפר המרוחק מהעיר. היום תחנת המסחר של קיירינגוי היא מוזאון ואתר תרבות שבו יכולים המבקרים לחקור מבנים היסטוריים, ללמוד על העבר ולחוות את אורח החיים המסורתי שעיצב את הקהילה החיה בסביבת החוף.
אז זהו. הסתיים עוד ביקור יוצא מגדר הרגיל בנורווגיה, ארץ יפה ועשירה בתרבות ובטבע. בודה, אף על פי שאינה עיר גדולה, מאפשרת טיול קצר בסביבה הארקטית או כחלק מטיול עומק בנורווגיה.
ואני כמובן כבר מתכנן את הטיול הבא. נורווגיה, Here I come.
כדאי לדעת:
חברת התיירות המקומיתExplore Salten מקיימת טיולי שיט אל הסאלסטרומן, טיולי ציד אורות הצפון ועוד: www.exploresalten.no
חברת התיירות המקומית Polar Tours מקיימת טיולים אל הסאלסטרומן באוטובוס, טיול ציד אורות הצפון, ביקור בחוות הסאמים ועוד: www.polartours.no
· תודה לשגרירות נורווגיה על הסיוע בארגון הביקור.
הכתבה באדיבות מגזין הטבע והתיירות 'טבע הדברים'
