בימים האחרונים אנו עדים להסלמה ביחסים בין ישראל לטורקיה, לאחר שנשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן קרא להשמדת ישראל ובעקבות כך התפתח עימות מילולי בין משרדי החוץ של שתי המדינות. ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, מומחה לטורקיה ממרכז דיין באוניברסיטת תל אביב, מציע היום (שלישי) בראיון ל"מעריב", זווית מעמיקה להבנת האירועים האחרונים.
לדברי ד"ר כהן ינרוג'ק, ההצהרות החריפות של ארדואן קשורות ישירות לפוליטיקה הפנימית בטורקיה: "אני כרגע לא יכול להפריד את השיח הזה ממה שמתרחש בתוך טורקיה. כידוע, הרשויות בטורקיה עצרו את הראש העיר איסטנבול, שהוא גם מוכר כיריב מספר אחד של ארדואן. עכשיו, באמצעות מתן דרשה בעיד אל פיטר, כדי להסית את תשומת הלב של הציבור ממתרחש בתוך הבית, הנשיא הטורקי שוב, בחר להפוך את מדינת ישראל לשק החבטות שלו".
המומחה מסביר כי מעבר לפוליטיקה הפנימית, ישנם גם אינטרסים גיאופוליטיים: "כרגע, טורקיה רואה בנו כיריבה בסוריה. כעת, אם טורקיה לא יכולה לממש את כל הדברים שהיא מבקשת לעשות בסוריה, הרי זה בגללנו, כי אנחנו מחלישים את המשטר הסורי החדש. לכן הם נוקטים פה בעמדה שלילית נגדנו בכל דבר שהם רוצים להחליש אותנו בכל מישור".
למרות הרטוריקה הקשה, ד"ר כהן ינרוג'ק סבור כי היחסים בין המדינות לא הגיעו עדיין לנקודת שבר מוחלטת: "אנחנו כבר ראינו את הסיום של המסחר בין שתי המדינות כשהטורקים הטילו נגד מדינת ישראל סנקציות כלכליות חד-צדדיות. אבל עדיין אפשר להגיד שאנחנו יכולים להשתמש במרחב האווירי שלהם והם יכולים להשתמש במרחב האווירי שלנו. עדיין אנחנו לא יכולים להכריז על סיום של היחסים. עדיין יש פה שגרירויות והכרה דיפלומטית".
ההתדרדרות ביחסים מהווה תפנית היסטורית, לדבריו: "כשאנחנו מסתכלים להיסטוריה של העם הטורקי, אנחנו יכולים להבין גם שלא הייתה פה אף פעם הכרזת עוינות מצידה של טורקיה כלפי מדינת ישראל. צריך לזכור שטורקיה הפכה להיות מדינה המוסלמית הראשונה שהכירה במדינת היהודים. העמדה הנוכחית של ארדואן היא נחשבת כעמדה סותרת מהמדיניות החוץ הידועה של טורקיה כלפי מדינת ישראל".
באשר לקריאתו של שר החוץ גדעון סער לבחון מחדש את חברותה של טורקיה בנאט"ו, המומחה מבהיר כי הדבר אינו מעשי: "לנאט"ו אין מנגנון של סילוק חברות, אז לכן אפילו אם החברות בנאט"ו ירצו לסלק את טורקיה, הן לא יוכלו לעשות זאת. ובהתחשב בעובדה שכרגע ארה״ב עוזבת את אירופה, אז אירופה יותר חלשה מאי פעם מול רוסיה, אז הם לא היו רוצים לאבד את טורקיה גם ולהפוך אותה לאיזשהו כאב ראש עבורם בדרום מזרח אירופה".
מעניין לציין שהתגובות החריפות של ארדואן כבר הפכו לשגרה עבור הציבור הטורקי: "אנחנו הזדעזענו, אבל בגלל העובדה שכבר משבעה באוקטובר הוא כל כך הרבה מתח ביקורת נגדנו, אז הם לא רואים בזה כסוג של הסלמה נוספת. כאילו הם רואים בזה כסוג של, הוא אמר את ההצהרה האנטי-ישראלית היומית שלו".
לבסוף, ד"ר כהן ינרוג'ק מציע אסטרטגיה מעניינת להתמודדות עם ההתבטאויות הקיצוניות: "הוא משתמש בישראל להסית את תשומת הלב מהמצוקה הפנימית שלו לזירת מדיניות החוץ. אני חושב שהתגובה הישראלית הטובה ביותר להתעלם מהצהרותיו ולא לספק לו את מה שהוא רוצה, הוא רוצה תגובות, הוא רוצה חיכוך עם ישראל, כי כל פעם שארדואן נכנס לחיכוך עם ישראל הוא מקבל אהדת הציבור", אמר המומחה וסיכם: "אם הוא נותן הצהרות ואנחנו נתייחס כאילו שום דבר לא נאמר אז אפשר להגיד שאפילו אנחנו כביכול מזלזלים בדבריו, שאנחנו לא נותנים לזה חשיבות. אז אני חושב שכמובן נייחס לזה חשיבות אבל לא לתת לו את הכלי הזה להשתמש בנו בפוליטיקה הטורקית הפנימית".
