מוסף הרכב 4.25 – לוטוס אלטרה (בלעדי)

• במה נהגנו: לוטוס אלטרה
• מתחרים: טסלה מודל X, ב.מ.וו iX60M, לוסיד גרביטי
• מתי אצלנו: לא בקרוב
• מחיר משוער: החל מ-850 אלף שקל

• בעד: יכולת דינמית, ביצועים, סביבת נהג
• נגד: עיצוב חיצוני

אם יצרנית הרכב לוטוס מככבת בחלומות המוטוריים שלכם ועוד במקום גבוה ברשימת "אני חייב לנהוג בה מתישהו", אתם יכולים לדלג על 186 המילים הבאות. לעומת זאת, אם לוטוס עבורכם היא העוגייה שמקבלים לצד האספרסו, או חצי משמה של סדרת טלוויזיה מעולה, שווה לכם להשקיע טיפונת בקריאה.

אחרי הכל, מדובר באחת מקבוצות הפורמולה 1 המצליחות ביותר, לפני עידן נטפליקס והליקוק חסר הבושה לרד בול. יצרנית שאחראית לשורת חידושים ולמערכות מוטוריות מתקדמות בסבב המרוצים היוקרתי בעולם, שבו זכתה שבע פעמים והעניקה הזדמנות לכמה מהשמות הגדולים ביותר בספורט הזה – החל בסטרלינג מוס, דרך ג'ים קלארק, גרהם היל, אמרסון פיטיפלדי, מריו אנדרטי ואפילו איירטון סנה. כולם ללא יוצא מהכלל נסיכי המהירות האולטימטיביים.

אבל לא רק למסלול. גם לכביש הציבורי לוטוס ייצרה מכוניות יוצאות דופן, ספורטיביות כמובן. החל מהאספרי שכיכבה לצד רוג'ר ג'יימס מור בונד, או רודסטרים בסיסיות וקלות משקל כמו ה-7, האלן והאליז. הידעתם שאילון מאסק, נשיא ארה"ב האמיתי, נעזר בלוטוס כדי לבנות את טסלה רודסטר הראשונה? לא ידעתם? לא נורא.

ובכל זאת, לוטוס מעולם לא הצליחה לדגדג את הפופולריות הבינלאומית של פרארי או למבורגיני. בבריטניה הכיר אותה כל ילד. בשאר העולם לא ממש התייחסו אליה. גם כי קולין צ'פמן, מייסד החברה שהביא הרבה מהידע והניסיון אותם צבר בלימודי הנדסה ואווירונאוטיקה ושירות בחיל האוויר המלכותי הבריטי, היה צנון יבש בהשוואה לאנזו ופארוצ'יו עמוסי הרגש.

אחרי שנים של קשיים פיננסיים ומעבר בין כמה בעלי בית פחות מוצלחים, שלמעשה די חיסלו את המותג, נרכשה לוטוס ב-2017 על ידי קונצרן ג'ילי הסיני. כיום כבר אחד הכוחות החזקים בתעשיית הרכב העולמית, עם סוללת מותגים שלא הייתה מביישת את ג'נרל מוטורס בשיא כוחה (לפני עידן ועידנים). מצד אחד, מדובר בגב כלכלי סופר חזק, אבל מצד שני, הסינים לא ידועים כאנשים שאוהבים חוכמות. וכמו שהם הפכו את מותג MG הבריטי-ספורטיבי לסיני-משפחתי ענייני, וכמו שהם הפכו את סמארט האיזוטרית למותג חשמלי מגניב, כך גם לוטוס נדרשה ליישר קו. ובמילים פחות מכובסות: לייצר דגם שונה לחלוטין מכל מה שהיא הציגה לאורך 77 השנים האחרונות. כי ככה זה, לככב בחלומות הרטובים של נערים ממנצ'סטר לא ממש מכניס כסף. לייצר מכונית פנאי חשמלית דווקא כן.

כמו האלטרה. דגם ראשון של החברה עם יותר משתי דלתות, עם חשמל ועם פרצוף של רכב פנאי. ובגלל זה הוא גדול יחסית ובעיקר יותר כבד ממה שזקני לוטוס היו מוכנים לאשר גם אם הייתם מצמידים להם אקדח לרקה. עם משקל גבוה כמעט פי שניים מהאמירה ובקילוגרמים – יותר מ-2,600. ירחם השם. לכן קשה לחבר את המכונית הזו לערך "לוטוס" ששוכב לנו בראש במגירת "מכוניות ספורט אמיתיות". למרות שמהנדסי החברה נשבעים שנהגו באבות הטיפוס למרחק של יותר מ-1.6 מיליון ק"מ בתנאי קיצון, כולל (היכונו לניים דרופינג) בנורבורגרינג הגרמני, כדי להזריק לה DNA משפחתי.

ניסינו להגיע לנהיגה בו עם ראש פתוח. ספוילר, זה הצליח לנו רק באופן חלקי. כי במבט ראשון האלטרה לא נראה כמו לוטוס. משום בחינה. הוא אגרסיבי, שרירי ומגושם. במקום גוף של אתלט המקפיד על תזונה מדויקת, יש כאן בודי בילדר ששותה שלושה ליטר שייק חלבון וטורף חמש ביצים בארוחת בוקר. ולא יעזרו כל כונסי ומסיטי האוויר הלא מזויפים יש לציין, שגם מורידים את מקדם הגרר לרמה של מכונית סלון (0.26). אפילו לא הספוילר המרשים בקצה הגג או זה שבקצה תא המטען, שגם יודע להזדקף חשמלית בהתאם למהירות, בשלוש זוויות התקפה קבועות מראש – 18 מעלות להפחתת מקדם גרר על כביש מהיר, 32 מעלות למקסימום כוח הצמדה (112 ק"ג) ו-34 מעלות כמעצור אוויר והקטנת שקיעת החרטום בבלימה חזקה. רגע, אולי בכל זאת יש כאן משהו?

בסביבת הנהג מוצבים שלושה מסכים. אחד גדול ("15.1) המיועד לכל הקטע הזה של תפעול מערכות וניווט, ועוד שניים צרים: אחד מאחורי ההגה והשני מול הנוסע. עד כאן סבבה. יש דיפון עור יוקרתי כזה ונגיעות מתכת ובסך הכל איכות גבוהה מכל מה שהיה ללוטוס להציע בתחום זה עד היום. אולי כי לא היה בזה צורך, נגיד? צחוק בצד, יש מעט (מאוד) מותגי מכוניות עם רמת גימור סביבת נהג ונוסעים כה מושקעת ומרשימה. מעט עד כדי כך שאפשר למנות אותם על אצבעות כף יד אחת.

הלאה. מושב הנהג מציע זיליון אפשרויות כיוון, ואין שום רכב פנאי בתעשייה עם תנוחת נהיגה טובה יותר ותמיכה צידית מעולה. גם כשלוקחים בחשבון את האיטלקיות, באחריות. ההגה הוא סיפור בפני עצמו, עם חלק עליון ותחתון שטוחים ואלקנטרה נעימה מאוד למגע. לא תרצו להוריד ממנו את הידיים, תרתי משמע. מאחורי ההגה בולטים צמד מנופים – השמאלי לשליטה בעוצמת הרגנרציה, הימני למעבר בין מצבי נהיגה. אפשר לקוות שיצרניות חשמליות בכל העולם מביטות, לומדות וגם יחקו בהמשך את הפתרון הזה. זה הסידור הטוב ביותר שפגשנו בחשמלית כלשהי עד היום.

יש בכל זאת כמה שטויות כי כנראה שאי אפשר אחרת כיום. מתג פתיחת תא הכפפות בין המושבים, מתגי פתיחת דלתות חשמליים במקום ידיות נורמליות (אולי די כבר עם הגימיק הזה?), או מצלמות במקום מראות שלמרבה המזל מוצעות רק כאופציה.

הלוטוס הזה מהיר וגדול, אבל ממש גדול. יותר מחמישה מטרים לאורך ויותר משלושה מטרים לבסיס גלגלים ועם תא מטען עצום (688 ליטר), ועוד תא קטן מלפנים (46 ליטר) לכבל טעינה. על הנייר זה מבטיח המון מקום לנוסעים מאחור, וזה גם מקיים במציאות. יש להם גם מסעד מתכוון חשמלית ואפילו מסך מגע כדי לשחק קצת עם המיזוג. יש גם 34 חיישנים מסביב למרכב שמטפלים במערכות עזר לנהג ואמורים לאפשר בעתיד נהיגה אוטונומית ברמה 4. אנחנו שמרנים, וגם אוהבים לנהוג בעצמנו, אז השארנו אותן כבויות והתמקדנו ב-905 כ"ס ששחררו צמד המנועים בגרסת ה-R. יש גם S בסיסית עם 603 כ"ס, אבל למה שנרצה אותה אם הציעו לנו את המפלצת האמיתית?

פחות משלוש שניות לוקח לרכב הגדול הזה לזוז מעמידה ל-100 קמ"ש, כמו פרארי, למבורגיני ומקלארן, זו הסביבה המוטורית שלו. וכן מכורי טסלה נודניקים, אנחנו יודעים שמודל X פלייד מהיר יותר. תיהנו לכם בדגם הגריאטרי הזה. כאן יש ארבעה מצבי רגנרציה, אבל לא היינו ממליצים להשתמש בחזק שבהם יותר מפעמיים ברציפות, לפחות אם אכלתם ארוחת בוקר גדולה, ואל תשאלו איך אנחנו יודעים. סוללת 112 קוט"ש ענקית נותנת טווח של 490 ק"מ במקרה של ה-R, או עוד 100 ק"מ בדגם החלשלוש. שימוש במתח גבוה מאפשר טעינה אולטרה מהירה (350 קילוואט) ואם רק תמצאו מטען כזה, תוכלו להוסיף 120 ק"מ לטווח בחמש דקות, 20 דקות ל-80%. אלה 10 דקות פחות ממודל X, רק אומרים.

פלטפורמת EPA (ר"ת Electric Premium Architecture) הייעודית שפיתחה לוטוס, ולדבריה תהיה בלעדית לה (נחכה ונראה), משתמשת בהמון אלומיניום עם חיבור באמצעות דבקים מבניים וריתוך לייזר מתקדם. כל זאת במטרה לייצר קשיחות מבנית עדיפה ולחסוך קצת במשקל. יה רייט, 2.6 טון, ממש טוויגי מוטורית.

מערך המתלים מתקדם כמובן ועשוי מאלומיניום, כי זו לוטוס. ויש גם קפיצי אוויר ובולמי זעזועים אדפטיביים מתקדמים מאוד, וה-R שבו נהגנו מוסיף גם מוטות מייצבים אקטיביים בהפעלה חשמלית והיגוי אקטיבי לגלגלים האחוריים.

על כל הבליל הטכנולוגי הזה מנצח מחשב ניהול מתקדם שמקבל נתונים גם ממרכיבי ההנעה ומהמערכת האווירודינמית, ויכול לשנות את כל המערכות בהתאם לנתונים בזמן אמת ולמצב נהיגה נבחר (תיור, חיסכון, ספורט, התאמה אישית ואפילו מצב שטח ייעודי), "אצלנו" ב-R גם עם מצב מסלול ייעודי שמפחית את מידת המעורבות של בקרת היציבות. להשלמת הקשר בין הכביש לעכוז האנין שלנו יש צמיגי פירלי P-זירו אלקט מאוד רחבים (275-40 מלפנים ו-315-35 מאחור) וסופר דביקים.

ואיך כל זה עובד? פשוט נפלא, בלי השטיקים הרגילים של חשמליות מודרניות, מקבלים כאן יכולת דינמית משובחת כתוצאה מכיול מערכות מוקפד. הנוסחה הכי בסיסית שעדיין הכי עובדת בתעשיית הרכב. לא נספר לכם שהיא מרגישה כמו סופר מיני, אבל בשום אופן לא תנחשו בניסוי עיוור שהיא כבדה כל כך.

החרטום הענק זז בדיוק כמו שתבקשו ממנו, ובאיזו מהירות שתרצו. מערך המתלים הסופר מתוחכם מנטרל כמעט לחלוטין את העברות המשקל העצומות. ולזה מתווסף עדר סוסים אדיר שמשגר את הלוטוס הזו מפנייה לפנייה במהירות לא נתפסת. ובמילים פשוטות – רק האקזוטיקה האיטלקית יכולה באמת להתחרות בה. וגם זה מוטל מאוד בספק.

ומה הכי כיף? שיש כאן הגה – חשמלי אמנם כי אי אפשר היום אחרת – אבל מדויק ומהיר (2.5 סיבובים מקצה לקצה) שמספק טונות של תחושה, וגם בלמים מצוינים במידות פסיכיות. ובכלל, מי שמעוניין לקחת את האלטרה שלו למסלול, כי יש לו המון כסף מיותר, יכול לשדרג לדיסקים קרמיים. רק אם ממש בא לו, כי הלוטוס הזו עם כל הכבוד וההערכה ליכולת הדינמית שלה, היא לא מכונית מסלול.

בסופו של יום, האלטרה מתגלה כאחת המכוניות המרשימות והמפתיעות בשנים האחרונות. ולא רק בין החשמליות, אלא בכלל. הסלט הזה של מערכות מכניות ואלקטרוניות סופר מתקדמות ומשוכללות (ויקרות נורא), עם תחושה של מכונית שתעשה הכל בשבילך גם אם יזנק לך הקוף המטורף מהצוואר, וכל זה בסביבת נהגונוסעים פנטסטית, די חסר תקדים.

למעשה, חוץ מזה שהיא נראית לא לעניין, אין לנו אף מילת ביקורת עליה. טוב מצאנו אחת – היא הייתה יכולה להיות קלה באיזה טון-טון וחצי. אלא שהיא לא יכולה באמת. לא עם הסוללות האלה. ותכלס, נדמה שהרכב הזה עשוי להיזכר בהיסטוריה המוטורית כאחד שקבע רף איכות ויכולת חדש בעולם הפנאי. אחרי ריינג' רובר קלאסיק של הסבנטיז, ב.מ.וו X5 בסוף שנות התשעים ופורשה קאיין של תחילת שנות האלפיים. יודעים מה, קולין צ'פמן היה גאה בו.

• מנוע: חשמלי
• מצבר: 112 קוט"ש
• הספק / מומנט: 905 כ"ס / 100.4 קג"מ
• הנעה: כפולה
• אורך: 510.3 ס"מ
• רוחב: 201.9 ס"מ
• גובה: 163.6 ס"מ
• בסיס גלגלים: 301.9 ס"מ
• משקל: 2,640 ק"ג
• נפח תא מטען אחורי/קדמי: 46/688 ליטר
• 100-0 קמ"ש: 2.95 שניות
• מהירות מרבית: 265 קמ"ש
• כריות אוויר: 8
• דירוג בטיחות (Euro NCAP): טרם נבחן
• מחיר משוער: החל מ-850 אלף שקל