- במה נהגנו: פורשה 911 GTS
- מתחרים: אסטון מרטין ונטאג', מרצדס AMG GT
- מתי אצלנו: עכשיו
- מחיר: 1.4 מיליון שקל
- בעד: הכל
- נגד: היא (עדיין) לא שלי
איזו מכונית מופלאה זו פורשה 911. אין מי שלא גדל על סיפורי הגבורה של אלה שניסו לאלף את המכונית הפרועה הזו בשנות ה-80 וה-90. ככה זה כשלוקחים חיפושית עם מנוע שמוצב ללא היגיון ממש מאחור, ומזריקים לו המון סטרואידים. אבל זה עבד לאורך עשרות שנים על המסלול, וזה עדיין עובד. 30 אלף ניצחונות (ספרנו) רשמה פורשה בכל הקטגוריות האפשריות בכל מדינה שיש בה מסלול מרוץ. וגם על שבילים ובשלג, וגם בדיונות של דקאר. אין עוד מכונית בהיסטוריה שיכולה להתגאות בכזו כמות של הישגים. אין אף אחת שאפילו מתקרבת.
היום? יותר משישה עשורים מאז נולדה, ויותר מ-1.2 מיליון יחידות שיוצרו מאז, היא מכונית הספורט (ממש ספורט) הפופולרית ביותר. ואם חשבתם שכמות כזו שמסתובבת בעולם תפגע בתדמית, במוניטין, בנחשקות או באקסקלוסיביות, אתם טועים. בעיקר כי ה-911 יוצרה ומיוצרת במגוון כל כך רחב של גרסאות שיתאימו לכל אחד, בתנאי שלכל אחד הזה יש כיסים עמוקים.
היסטורית, גרסת ה-GTS נחשבת לאחת מהטובות בהיצע. סוג של תחנת ביניים בין קאררה בסיסיות לטורבו ו-GT לסוגיהן, ה-2 וה-3 עם או בלי RS. מקום טוב באמצע, משהו שכל ילד סנדוויץ' כמוני יודע ומוקיר. אבל הפעם, במכונית שבה אני יושב כרגע, זה יותר מכך. שכן זו 911 ראשונה עם מערכת הנעה היברידית, צלם בהיכל עבור המכורים אבל צו השעה בהתחשב בתקני זיהום אוויר מחמירים. האמת היא שזה בכלל לא משנה, יש לי כרגע דילמות גדולות יותר.
אני לא חסיד גדול של גשם ביום מרוץ ואם יש נהג תחרותי – ולא משנה באיזו קטגוריה – שאומר לכם שהוא כן, תדעו שהוא משקר. כן, אני מתכוון גם אליכם, נהגי הפורמולה 1 שמככבים בסדרת הדוקו בנטפליקס, שרוצים מסלול רטוב. יה, רייט, בטח. נהג מרוץ תמיד ישאף לסביבה שתהיה הכי צפויה ובטוחה שניתן, וזה טבעי כשדרישות התפקיד הן להיות על הקצה שבקצה לאורך זמן. הגשם לוקח את זה, הופך את המגרש להרבה פחות צפוי ולא רק כי האחיזה נמוכה יותר, אלא כי היא גם משתנה כל הזמן ומחייבת לחוש אותה באופן קבוע. צריך לנסות ולנחש כמה יש ממנה ולהתאים את עצמך כל הזמן לא רק בין הקפה להקפה, אלא אפילו בין פנייה לפנייה. גם הסיכון הרבה יותר גבוה, שכן תשלום על הטעות הכי קטנה על רטוב לעולם יהיה גבוה יותר מאשר על יבש.
ועדיין, אי אפשר להתעלם מכך שהגשם הופך את ההתמודדות למעניינת הרבה יותר. הוא מפריד בין הילדים לגברים ובין מי שמצליח לשמור על קור רוח בתנאים בלתי צפויים לבין מי שמסחרר עצמו לדעת.
בכל מקרה, כבר חלף זמן מאז פשטתי את סרבל המרוץ, והרבה יותר מכך, מאחד השיאים של הקריירה שלי – הפודיום הראשון שהגיע במרוץ השני שלי אי פעם בפורמולה 3, שהיה (סורפרייז, סורפרייז) בגשם. וכמעט התבקש שביום המבחן לפורשה 911, מכונית הספורט המפורסמת שמשום מה לא יצא לי לנהוג בה עד עכשיו, ירדו כמויות גשם ברמות של מונסון. כמות מים מצטברת שכמעט שיכנעה אותי לחבר לפילטר אוויר איזה שנורקל מאולתר.
תיכננתי לנסוע צפונה, אבל החלטתי להפנות את החרטום 180 מעלות דרומה בתקווה למצוא קצת אספלט יבש. ובשיוט כמעט חוקי על כביש 6, ה-GTS מרגישה נוחה ונעימה. שום דבר מיוחד למעט סביבת נהג מושלמת, והרגשה שאפשר להמשיך מאות קילומטרים בלי בעיה.
מילה טובה מגיעה גם למי שהרכיב את מאפייני המכונית הספציפית הזו והציג טוב טעם נדיר כיום. עם צבע מרכב שהוא בין ירוק-פיסטוק לאפור-בטון, חישוקים שחורים עם מנגנון נעילה מרכזי אה-לה מכונית מרוץ שחייבת להחליף גלגלים מדי פעם בפיטס דמיוני, עם קאליפרים גדולים באדום.
גם בפנים מדובר בתאווה לעיניים. צבע אדום לתפרים, לשעון הזמן האנלוגי ולחגורות הבטיחות, עור שחור ודיפוני אלקנטרה כולל להגה.
אבל יש שתי הערות, למשל שבאופן אישי אני פחות אוהב את עיצוב פתחי האוורור בפגוש הקדמי. כן, כן, הם ללא ספק אפקטיביים בקירור המצננים והבלמים, מגדילים את כוח ההצמדה ומפחיתים את מקדם הגרר (0.27 לעומת 0.30 בקאררה הרגילה) – אבל ויזואלית הם פוגמים במראה הקלאסי. שנית, תמיד סיפרו לי שבכל פורשה מתג ההתנעה ממוקם משמאל להגה. סוג של הומאז' למרוצי 24 השעות של לה מאן, שבהם הנהגים רצו אל המכוניות לקראת זינוק ונדרשו להניע ביד שמאל תוך שילוב להילוך ראשון ביד ימין. נוח יותר כשהמתג שם. אבל אם כבר קלאסיקה, למה המתג נראה כאילו נגנב ממשפחתית יפנית-קוריאנית מליסינג?
כמו בכל מכונית כיום, יש לוח מחוונים דיגיטלי מלא ("12.6), במקום מד סל"ד אנלוגי במרכז עם צמד צגים דיגיטליים מצידיו ב-911 הקודמת. אני מעדיף את זה ככה, כשהתצוגה ברורה יותר עם מד סל"ד החשוב במרכז וקו אדום בשעה 12, כמו במכוניות מרוץ. מימין יש מד טמפרטורת מים, שמן, סוללה ומצב דלק. משמאל, לחץ אוויר וטמפרטורה של הצמיגים. נפלא. ויש גם מסך מגע ("10.9) שבו אפשר לקבל נתונים מפורטים עוד יותר אם זה מעניין אתכם, וגם סוללת מתגים תחתיו, כולל למערכות מכאניות ולבקרת האקלים. מעולה.
סיפרו לי שאצל פורשה, בעיקר הזן הספורטיבי ולא זן הפנאי (מקאן וקאיין, אהמממ), המכוניות מרגישות כאילו נתפרו במיוחד עבורך, הנהג. וצדקו. תנוחת הנהיגה לא פחות ממושלמת, עם מושבים בעלי תמיכה (ירכיים, ישבן, מותניים) מהטובות שבהן נתקלתי מהצד האזרחי של באקט למרוצים. גם שדה הראייה מצוין, עם תצפית מושלמת על צמד הכנפיים הבולטות מלפנים, וצמד הירכיים השמנמנות שקצותיהן המעוגלות מציצות אליי במראות הצד.
כבר דיברנו על זה. החדשה הגדולה ביותר כאן היא מערכת ההנעה, ועל אף שפורשה משלבת חשמל בדגמים אחרים כבר שנים רבות, זו פעם ראשונה שהוא מסייע להנעת המכונית האייקונית והמפורסמת ביותר שלה. מנוע הבנזין חדש לחלוטין, עדיין 6 צילינדרים בתצורת בוקסר, אבל בנפח גדול יותר (3.6 ליטר, עוד 600 סמ"ק) ועם מגדש בודד (ענק) לעומת כפול ב-GTS היוצאת. גם הוא נעזר בכוח חשמל ואמור לצמצם את השהיית הטורבו. המנוע החשמלי (54 כ"ס) משולב בתוך תיבת שמונה הילוכים כפולת מצמד ומסייע לא רק בדחף, אלא גם אחראי על הנעת מנוע הבנזין ומיחזור אנרגיה לסוללה הזעירה (1.9 קוט"ש) שמלפנים.
כל העסק משחרר 541 כ"ס לגלגלים האחוריים, ולפחות אמיצים ויותר זהירים יש גם גרסה כפולת הנעה. על יבש זה יאפשר לכם לזנק ל-100 קמ"ש בשלוש שניות עגולות, נתון שעד לא מזמן היה שייך למכוניות על קיצוניות מאיטליה, ומהיר ב-0.4 שניות מה-GTS היוצאת למרות תוספת של כ-50 ק"ג. השיפור גדל ככל שהמהירות עולה. ל-160 קמ"ש היא תגיע 0.8 שניות מהר יותר (6.8 שניות), במאוץ ל-200 קמ"ש היא תקצץ 1.1 שניות (10.5 שניות).
ואיך כל זה מתורגם לתחושות? אם לא היו אומרים לי שהיא היברידית, בחיים לא הייתי יודע. המנוע מרגיש כמו יחידה גדולה שנושמת אוויר בכוחות עצמה. אין שום השהיה והמעבר מלחיצה על המצערת לדחף אדיר לפנים הוא מיידי, באופן שעדיין לא פגשתי במנוע מוגדש. יש תחושה קבועה של עודף כוח, והרגשה שהמנוע מתחנן שיאפשרו לו לטפס לקו האדום תוך תרועת קרב מצמד האגזוזים. זו מכונית שמסוגלת לשייט בקלות בקרבת ה-300 קמ"ש – כך שהמהירות שבה נהגתי על כביש 6, ושאין טעם לפרט כאן, הרגישה כזחילה איטית. גם עבורי, גם עבורה.
דווקא תיבת ההילוכים פחות מהירה מהצפוי, בעיקר בהורדת הילוכים. אולי הציפיות גבוהות מדי, ואולי זה פשוט אף פעם לא יהיה מושלם. בכל מקרה, תיבה ידנית כבר לא תוכלו לקבל ב-GTS. זהו, פורשה ויתרה כאן. אל תשאלו אותי על צריכת הדלק. זה מעליב.
הגשם ממשיך להציף ואני מוצא זמן להתעמק קצת במערכות המכאניות המתקדמות שה-GTS מצוידת בהן באופן תקני. למשל, מתלים נוקשים יותר שמנמיכים מעט את המרכב, היגוי אקטיבי לגלגלים האחוריים ודיפרנציאל מוגבל החלקה מאחור. לדברי פורשה, כל השינויים האלה עוזרים לה לחתוך 8.7 שניות להקפת הנורבורגרינג בהשוואה ל-GTS היוצאת. גם בשביל פחות מזה הייתי מוכן למכור את אחותי הקטנה. סורי סיס.
שינוי נוסף נוגע לצמיגים רחבים בסנטימטר מאחור, עם גומי דביק במיוחד (גודייר איגל F1 סופר ספורט R), אבל הם מתאימים לתנאים יבשים. על אספלט רטוב ומאובק מהמדבר הקרוב בטמפרטורה נמוכה יחסית, רמת האחיזה דומה להליכה על מרצפות שיש שעברו הברקה עם חמאה מותכת. ה-GTS לא מפסיקה להחליק בתנאים האלה, כמה שרק ארצה ובכל מהירות שאבחר.
ודווקא בתנאים הכל כך מאתגרים הללו, ה-GTS פורחת. היא מחייבת את הנהג להבין את הפיזיקה באופן כללי, ואת זו שפועלת עליה באופן פרטי, עם חלוקת משקל בנטייה לאחור עקב מיקום המנוע. אבל ברגע שאתה מבין את זה, קל לגלות את היתרונות. אין למשל צלילת חרטום מוחשית תחת בלימה חזקה, מה שמאפשר גם לגלגלים האחוריים לקחת חלק פעיל בהאטה. חלוקת המשקל הזו גם מאפשרת לפתוח מצערת מוקדם הרבה יותר מבדרך כלל כי מאחור יש יופי של אחיזה.
ובעיקר יש המון משוב מכל פרט ותחושת חיבור לכל מערכת, דרך הידיים על ההגה (סופר מדויק, עם משקל נכון) מהגלגלים הקדמיים, דרך העכוז מהאחוריים, כך שאתה יודע בכל מאית שנייה מה בדיוק קורה מתחת. התוצאה היא המון ביטחון לנהג, פעולות נכונות יותר שלא תחת לחץ והתקדמות מהירה יותר כתוצאה מכך.
בינתיים מתייבש. אני נכנס בחזרה ל-GTS, מצלצל למפקדת העליונה להודיע שלא אגיע לארוחת שישי, מפנה את האף לכיוון הירידה לים המלח. את מה שהיה שם ביני לבינה אשמור לשנינו, אבל אני יכול להישבע שזו הייתה החוויה המטריפה ביותר שהייתה לי עם מכונית על כביש ציבורי. כל מכונית, כל כביש, כל ציבורי. כן היברידי, לא היברידי, כן 1.4 מיליון שקל לתענוג או לא כמו במקרה שלי. זו שלמות מוטורית.
- מנוע: בוקסר 6 צילינדרים, טורבו בנזין, 3.6 ליטר וחשמל
- הספק: 541 כ"ס ב-6,500 סל"ד
- מומנט: 62.2 קג"מ ב-1,900 סל"ד
- תמסורת: 8 הילוכים כפולת מצמד, הנעה אחורית
- אורך: 455.3 ס"מ
- רוחב: 185.2 ס"מ
- גובה: 129.6 ס"מ
- בסיס גלגלים: 245 ס"מ
- משקל עצמי: 1,670 ק"ג
- נפח תא מטען: 135 ליטר
- זינוק ל-100 קמ"ש, מהירות מרבית: 3 שניות, 312 קמ"ש
- צריכת דלק, פליטת מזהמים: 9.3 ק"מ לליטר, 244 גרם CO2 לק"מ
- כריות אוויר: 6
- דירוג בטיחות (Euro NCAP): לא נבחנה
- מחיר: 1.4 מיליון שקל
