מועצת הביטחון של האו"ם עברה הסכם הפסקת האש שנוסח על ידי ארה"ב שמטרתו לעצור שמונה חודשים של קרבות עקובים מדם בין ישראל לחמאס בעזה.
טיוטת ההחלטה, אותה אישר הנשיא ג'ו ביידן, הושלמה ביום ראשון לאחר כמעט שבוע של משא ומתן בין חברי המועצה המונה 15 חברים.
כדי שהיא תעבור, ההחלטה הייתה צריכה לפחות תשעה קולות בעד וללא וטו מצד המדינות שיש להן את הכוח לשלוח כל הצעת הפסקת אש חזרה לשולחן השרטוט – ארה"ב, צרפת, בריטניה, סין או רוסיה.
סין לא עשתה שום צעד לחסום אותה, ורוסיה נמנעה.
"היום, הצבענו בעד שלום", אמרה שגרירת ארה"ב באו"ם, לינדה תומס-גרינפילד.
במרץ, סין ורוסיה ואֶצבַּעדה עזה להפסיק–רזולוציית אש, באומרו שזה ייתן לישראל אור ירוק לתקוף את העיר רפיח. לפני כן, ארה"ב היא שהטילה וטו על שלוש טיוטות החלטות, שתיים מהן היו דורשות הפסקת אש מיידית.
ביידן הודיעה ב-31 במאי כי ישראל הציעה תוכנית תלת-חלקית שתוביל בסופו של דבר להפסקת אש קבועה ב- עַזָהטוב כמו ה שחרור כל בני הערובה המוחזקים שם מאז ה-7 באוקטובר, אז פתח חמאס במתקפת פתע עקובה מדם על ישראל.
כוחות ישראליים הרגו מאז יותר מ-37,000 פלסטינים, בהם אלפי נשים וילדים, לפי רשויות הבריאות בעזה.
נייט אוונס, דובר משלחת ארה"ב לאו"ם, אמר ביום ראשון כי חשוב שמועצת הביטחון תפעיל לחץ על חמאס להסכים להצעה שישראל קיבלה.
"ישראל קיבלה את ההצעה הזו ולמועצת הביטחון יש הזדמנות לדבר בקול אחד ולקרוא לחמאס לעשות את אותו הדבר", אמר.
אבל כבר יש סימנים לכך שישראל אולי לא תצטרף להצעה הזו.
ה חילוץ דרמטי של ארבעה בני ערובה בשבת חיזק את נחישותו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו להמשיך את הפלישה לעזה במקום להסכים להפסקת אש, בכיר בממשל ביידן אמר ל-NBC News ביום ראשון.
חמאס, מנגד, אמר בהצהרה, בין השאר, כי הוא "מברך על מה שנכלל ואושר בהחלטת מועצת הביטחון בדבר הפסקת אש קבועה בעזה".
היה חשש שמכיוון שכל כך הרבה אזרחים פלסטינים נספו כתוצאה מפשיטת ההצלה הישראלית המנהיג הצבאי של חמאס יחיא סינוואר, שהחזיק מעמד נגד כל עסקה עם ישראל למרות לחץ עז להסכם מקטאר ומצרים, ינקוט קו קשה עוד יותר נגד הצעת הפסקת האש החדשה.
גם האיחוד האירופי מחא כפיים להצבעה. "אנו קוראים לשני הצדדים לקבל וליישם את ההצעה התלת-שלבית", נכתב בהצהרה.
שלב ראשון של ההחלטה, לפי האו"םמבקש "הפסקת אש מיידית, מלאה ומוחלטת עם שחרור בני ערובה כולל נשים, קשישים ופצועים, החזרת שרידיהם של כמה בני ערובה שנהרגו וחילופי שבויים פלסטינים".
היא גם קוראת לנסיגה של כוחות ישראליים מ"אזורים מיושבים" בעזה, להחזרת פלסטינים לבתיהם ולחלוקה "בטוחה ויעילה" של סיוע הומניטרי.
שלב שני כולל סיום קבוע לפעולות האיבה "בתמורה לשחרור כל החטופים האחרים שעדיין נמצאים בעזה, ונסיגה מלאה של הכוחות הישראליים מעזה".
שלב שלישי יסמן את תחילתה של "תוכנית שיקום רב שנתית גדולה לעזה", והשרידים האחרונים של כל אחד מבני הערובה ההרוגים שעדיין בעזה יהיו חזר לישראל.
"הפסקת האש תימשך כל עוד המשא ומתן יימשך" ומועצת הביטחון דוחה "כל ניסיון לשינוי דמוגרפי או טריטוריאלי בעזה".
ממש בסביבות מועצת הביטחון החלה להצביע ביום שני, נחת מזכיר המדינה אנטוני בלינקן בישראל, בין היתר, כדי להיפגש עם האלוף בדימוס בני גנץ.
גנץ, א חבר מרכזי בקבינט המלחמה של ישראלהתפטר ביום ראשון לאחר שהאשים את נתניהו של ניהול לא נכון של המלחמה וסירוב להסכים על מה יקרה לעזה לאחר סיום פעולות האיבה.
ממשל ביידן ניסה לשכנע את גנץ להישאר בממשלה כי עזיבתו תאלץ את נתניהו להישען ביתר שאת על חברי הימין הקיצוני בקואליציה שלו שמתנגדים לכל הפסקת אש עם חמאס.
בטרם העזיבה, בלינקן אמר לכתבים במסיבת עיתונאים בקהיר כי בידי הישראלים להחליט מי יהיה בממשלתם. אבל, הוא הוסיף, אם לא תהיה הפסקת אש בעזה, שלושה תרחישים עלולים להתרחש – כולם גרועים.
"או שישראל תצטרך להישאר, מה שאומר שהיא לא רוצה לעשות, ואנחנו מאמינים שאסור לעשות זאת, ואנחנו נישאר עם התיק בעזה", אמר בלינקן.
שנית, זה יכול להוביל ל"מרד גדול" שיימשך שנים, אמר.
לבסוף, אמר בלינקן, "בהיעדר תוכנית, זה אומר שחמאס חוזר, או שיש לנו ואקום מוחלט ויש לך רק כאוס, הפקרות, עבריינות, קבוצות ג'יהאדיות וכו'".
ישראל אומרת שיותר מ-1,200 בני אדם נהרגו ויותר מ-250 נלקחו כבני ערובה על ידי חמאס ב-7 באוקטובר. על פי ההערכות, למעלה מ-100 בני ערובה נותרו בשבי בעזה, כולל חמישה אמריקאים: עדן אלכסנדר, שגיא דקל-חן, הרש גולדברג-פולין, עומר ניוטרה וקית' סיגל.
