מועצת הביטחון של האו"ם הצביעה בעד תמיכה בהחלטה אמריקאית התומכת בתוכנית הפסקת האש למלחמה בעזה.
ההצעה קובעת תנאים ל"הפסקת אש מלאה ומוחלטת", שחרור בני ערובה שבידי חמאס, החזרת שרידי בני ערובה הרוגים וחילופי שבויים פלסטינים.
14 מתוך 15 חברי מועצת הביטחון הצביעו בעד ההחלטה שנוסחה ארה"ב. רוסיה נמנעה.
בהחלטה נכתב כי ישראל קיבלה את הצעת הפסקת האש, וקוראת לחמאס להסכים גם לה.
המשמעות היא שמועצת הביטחון מצטרפת למספר ממשלות, כמו גם לקבוצת ה-G7 של המדינות העשירות בעולם, בגיבוי התוכנית התלת-חלקית שהייתה נחשף על ידי הנשיא ג'ו ביידן בהצהרה בטלוויזיה ב-31 במאי. מר ביידן תיאר זאת אז כהצעה ישראלית להפסקת אש.
ההצעה שהגישה ישראל לארה"ב ולעמיתיהם המתווכים קטאר ומצרים – על פי הדיווחים ארוכה יותר מהסיכום שהציג מר ביידן – לא פורסמה ברבים ולא ברור אם היא משתנה ממה שהציג הנשיא.
ההצעה התקבלה על ידי קבינט המלחמה בישראל, בן שלושה אנשים, ולא נמסרה לממשלה הרחבה. כמה שרי ימין קיצוני כבר הבהירו שהם מתנגדים לכך.
ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, לא אמר ישירות אם הוא תומך בתוכנית כפי שהציב הנשיא ביידן.
ההחלטה אושרה זמן קצר לאחר מכן מזכיר המדינה האמריקני אנטוני בלינקן נפגש עם מנהיגים זריםכולל מר נתניהו, בניסיון לבנות תמיכה בהסכם הפסקת האש.
שעות ספורות לפני ההצבעה באו"ם, מר בלינקן אמר שהמסר שלו למנהיגים באזור היה: "אם אתם רוצים הפסקת אש, לחצו על חמאס להגיד כן".
הקבוצה אמרה בעבר שהיא תומכת בחלקים מהתוכנית, והיא פרסמה הצהרה ביום שני "בברכה" על החלטת מועצת הביטחון.
חמאס הדגיש את דרישתו להפסקת אש קבועה בעזה, נסיגה ישראלית מלאה מרצועת עזה, כמו גם חילופי שבויים פלסטינים. מהקבוצה נמסר כי היא מוכנה לשתף פעולה עם מתווכים ולהיכנס ל"משא ומתן עקיף".
ההנהגה הפוליטית שלה בדוחא טרם הגיבה רשמית להצעה, לפי גורמים אמריקאים וישראלים.
ההצעה תסתיים בתוכנית שיקום גדולה לעזה, שנהרסה ברובה בסכסוך.
השלב הראשון נוגע להחלפת בני ערובה אסירים וכן הפסקת אש לטווח קצר.
השלב השני כולל "סיום לצמיתות לפעולות האיבה", וכן נסיגה מלאה של הכוחות הישראליים מעזה, על פי נוסח הצעת ההחלטה האמריקנית.
השלב השלישי מתמקד בתחזית ארוכת הטווח של המובלעת, והוא יתחיל בתוכנית שיקום רב שנתית של עזה.
ההחלטה של יום שני מגיעה 10 ימים לאחר שהנשיא ביידן אמר שהישראלים הסכימו לתוכנית.
בעוד שמר ביידן הציג את יוזמת השלום כישראלית, ארה"ב מודעת גם לכך שהקואליציה השלטת השחורה של ישראל עצמה ניגשת לתוכנית בחוסר רצון.
זה משתרע על התנגדות מוחלטת של כמה שרי ימין קיצוני שמאיימים לגרום לקריסת הממשלה אם העסקה תתקדם.
התפטרותו של האלוף והמרכז לשעבר בני גנץ מקבינט המלחמה ביום ראשון העמיקה את תחושת חוסר היציבות הזו.
חשבונו של הנשיא ביידן ב-X, לשעבר טוויטר, ציין את העברת ההחלטה. "חמאס אומר שהוא רוצה הפסקת אש", נכתב בפוסט. "העסקה הזו היא הזדמנות להוכיח שהם מתכוונים לזה".
לינדה תומס-גרינפילד, שגרירת ארה"ב באו"ם, אמרה: "היום הצבענו בעד שלום".
שגרירת בריטניה ברברה וודוורד תיארה את המצב בעזה כ"קטסטרופלי", והוסיפה כי "הסבל נמשך הרבה יותר מדי זמן".
"אנו קוראים לצדדים לנצל את ההזדמנות הזו ולהתקדם לעבר שלום בר קיימא המבטיח ביטחון ויציבות הן לעם הישראלי והן לעם הפלסטיני", אמרה גברת וודוורד.
גם שר החוץ של בריטניה דיוויד קמרון בירך על ההחלטה.
שגריר רוסיה באו"ם, וסילי נבנציה, הסביר את ההימנעות, והעלה חששות לגבי בהירות ההסכם והאם ישראל באמת קיבלה את התוכנית לסיים את המבצע הצבאי שלה בעזה, כפי שנכתב בהחלטה.
"בהתחשב בהצהרות הרבות של ישראל על הארכת המלחמה עד להבסה מוחלטת של חמאס… למה ספציפית ישראל הסכימה?" שאל מר נבנציה.
למרות ההצבעה בעד, גם סין הביעה דאגה לגבי הטקסט. שגריר האו"ם שלה שאל אם הפעם תהיה שונה משלוש החלטות מועצת הביטחון הקודמות על הסכסוך, שלא יושמו למרות שהן מחייבות מבחינה משפטית.
ב-25 במרץ, מועצת הביטחון של האו"ם העבירה את א החלטה הקוראת להפסקת אש.
בעוד ארה"ב הטילה בעבר וטו על צעדים דומים, ואמרה שצעד כזה יהיה שגוי בזמן שהמשא ומתן העדין נמשך בין ישראל לחמאס, היא נמנעה במקום הטיל וטו על החלטת מרץ.
מר נתניהו אמר אז כי ארה"ב "זנחה" את עמדתה הקודמת הקושרת בין הפסקת אש לשחרור בני ערובה.
הסכסוך החל כאשר חמאס תקף את דרום ישראל ב-7 באוקטובר, הרג כ-1,200 בני אדם ולקח כ-251 בני ערובה.
משרד הבריאות המנוהל על ידי חמאס אומר כי מניין ההרוגים בעזה עבר את 37,000 מאז הגיבה ישראל למתקפה.
