נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון נשא מסיבת עיתונאים לאחר שהוועדה המוניטרית הודיעה אחר הצהריים כי היא משאירה את הריבית ללא שינוי ברמה של 4.5%. ירון אמר כי "מאז ה-7 באוקטובר אנו בעיצומה של מלחמה ממושכת. חוסר הוודאות הגיאופוליטי גדל ופרמיית הסיכון של המשק עלתה. עם זאת, מנקודת מבט מאקרו, המשק הישראלי ממשיך להפגין חוסן בהתמודדות עם האתגרים של התקופה.
"למלחמה השלכות כלכליות ניכרות, המשפיעות על כלכלת ישראל. למרות השיפור שנראה בהתאוששות המשק, יש עוד דרך ארוכה מאוד לעבור עד לחזרה מלאה לפעילות רגילה. בנק ישראל ממשיך לפעול לסיוע למשק הישראלי. והציבור עוברים תקופה מאתגרת זו, בין היתר, מאז פרוץ המלחמה, נקטנו במספר צעדים במטרה להבטיח תפקוד מסודר של השווקים ולסייע לקבוצות אוכלוסייה ספציפיות שהושפעו לרעה.
דיוני הוועדה עסקו בניתוח השפעת המלחמה על היבטים שונים של הפעילות הכלכלית והאינפלציה. בהמשך לעלייה באי הוודאות הגיאופוליטית, המדיניות המוניטרית מתמקדת בייצוב וצמצום אי הוודאות בשווקים, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. מסלול הריבית ימשיך להיקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית.
אינפלציה בחלק העליון של הטווח
ירון הוסיף, "למרות ששיעור האינפלציה בישראל נמצא בטווח היעד, הוא ממשיך להיות בחלק העליון של הטווח, וברבעון האחרון חלה עלייה מסוימת בסביבת האינפלציה. נזכיר כי האינפלציה היא תהליך אשר משפיעה לרעה על הכלכלה והצמיחה, ומקשה על התנהלות פיננסית על המשק בכללותו, ובמיוחד על קבוצות אוכלוסייה חלשות יותר. לכן, אנו ממשיכים לאמץ מדיניות מוניטרית התומכת במיתון האינפלציה.
"מדדי המחירים לצרכן בניכוי שינויי מס, אנרגיה ופירות וירקות ממשיכים לרחף סביב אמצע טווח היעד. עם זאת, ציפיות האינפלציה לטווחים שונים – שהם מרכיב חשוב בניתוח שלנו לבחינת התהליך המוניטרי – הן בגבול העליון של היעד, וחלקם אף היו מעליו בחודשים האחרונים סביבת האינפלציה הן: המשך המלחמה והשפעתה על הפעילות הכלכלית, לרבות פיחות השקלי, פעילות שוק הדיור והמגבלות עליה, התפתחויות פיסקאליות ומחירי הנפט העולמיים.
מאמרים קשורים
ירון המשיך כי מניתוח הפעילות הריאלית במשק עולה כי "רמת הפעילות הכוללת במשק עדיין נמוכה מזו ששררה רגע לפני המלחמה. מאז החלטת הריבית הקודמת, ההתאוששות החזקה בפעילות הכלכלית שנראתה בראשון ברבעון השנה התמתן בהתבסס על האינדיקטורים הנוכחיים, קצב הצמיחה של הכלכלה התמתן ברבעון השני, ומגבלות ההיצע מכבידות על התכנסות הפעילות הכלכלית למגמת הצמיחה של הצריכה הפרטית, שהתאוששה ברבעון הראשון ברבעון של 2024, גם הוא ירד מעט במהלך הרבעון השני, כפי שמתבטא בנתוני הוצאות כרטיסי האשראי.
"עם זאת, אנו רואים שיפור מעודד בהיקף ההון שגייסו חברות סטארטאפ ברבעון השני, המהווה מדד משמעותי לנוכח חשיבותה של תעשיית ההיי-טק למשק הישראלי".
התפתחויות בשוק הדיור
"אנחנו עוקבים מקרוב אחר התפתחויות בשוק הדיור. בחודשים האחרונים עלו מחירי הדירות בצורה ניכרת, לאחר ירידה ב-2023. בחודש מאי גדל היקף המשכנתאות בהשוואה לחודשים קודמים, ל-7.8 מיליארד שקל.
"במקביל לעלייה בביקוש, ענף הבנייה עדיין לא פועל במלוא הפוטנציאל שלו ומושפע בעיקר ממחסור בעובדים; חזרת אתרי הבנייה לפעילות מלאה מתקדמת באיטיות. כצוואר הבקבוק העיקרי בצד ההיצע הוא מגבלת כוח האדם, חשוב להמשיך ולקדם את תהליך הבאת עובדים זרים ממדינות שונות לענף הבנייה בנוסף לשמירה על הפעילות בטווח המיידי, יש לנקוט גם בצעדים לשמירה על היצע הבנייה הגבוה לאורך זמן כפי שציינתי בעבר, זהו המפתח למיתון מחירי הדיור.
תקציב הממשלה
ירון אמר כי "הגודל הכללי של ההתאמות התקציביות הנדרשות הוא משמעותי, ולפיכך התחלה מוקדמת של תהליך גיבוש תקציב במשרד האוצר היא צעד חיובי. אני מדגיש שאם יתקבלו החלטות הכרוכות בתוספת קבועה נוספת של תקציב הביטחון, יצטרכו לבצע התאמות נוספות בהתאם באחריות הממשלה לנקוט בצעדים הדרושים, גם אם חלקם לא יהיו פופולריים, כדי להבטיח יציבות כלכלית ולקדם צמיחה בת קיימא.
"אם הממשלה תממש את ההתאמות הפיסקאליות הנדרשות באופן חלקי בלבד, או תדחה את אישור התקציב לשנת 2025, ו/או תאשר הגדלות נוספות בהוצאות הצבאיות ובהוצאות הקבע, הדבר עלול להוביל להגדלה נוספת של פרמיית הסיכון של ישראל. תהיה תוצאה של גיבוש התפיסה בשווקים שיחס החוב לתוצר נמצא במסלול לא מבוקר".
במהלך מסיבת העיתונאים נשאל ירון על ידי "גלובס" כיצד הסביר למשקיעים בעולם על מצבה הכלכלי של ישראל עקב השפעת המלחמה על הנתונים המקרו-כלכליים, יחד עם החלפת האשראי הגבוהה של ישראל (CDS) ומרווחי תשואות האשראי. בין ישראל לארה"ב. לדבריו, "כשאני מסתובב בעולם, אני משקיע תשומות רבות בהתאמות התקציב שאנו מבצעים בישראל ומתמקד בהתאמות הגדולות שנבצע בתקציב 2025, כל עוד המלחמה נמשכת. במקביל. בזמן, אני מדגיש שהכלכלה בישראל עדיין צומחת וגיוס ההיי-טק עדיין עולה".
פורסם על ידי גלובס, חדשות העסקים בישראל – en.globes.co.il – ב-8 ביולי 2024.
© זכויות יוצרים של גלובס Publisher Itonut (1983) Ltd., 2024.
