הפילוגים הגוברים בין המפקדים הצבאיים של ישראל לממשלה האזרחית על רקע המלחמה ברצועת עזה גלשו השבוע לגלות, והעלו שאלות לגבי האופן שבו ישראל תנהל את השלב הבא של המלחמה.
השבר גדל בשקט במשך חודשיםמכיוון שראש הממשלה בנימין נתניהו ובעלי בריתו נראו לעתים כמי שמאשימים את שירותי הביטחון הישראליים בכישלון במניעת מתקפת הפתע בראשות חמאס ב-7 באוקטובר. לאחרונה, הצבא היה מתוסכל מהמאבק של ממשלת נתניהו לשמור על פטור משירות ממנו נהנים יהודים חרדים, בתקופה שבה כוחות ישראליים מתוחים.
אבל הפריצה החדה והפומבית ביותר הגיעה ביום רביעי, עם הערות בוטות בצורה יוצאת דופן של הדובר הראשי של הכוחות המזוינים, האד"מ דניאל הגרי, המשקפות את החששות בקרב מנהיגי הצבא כי כישלונה של הממשלה לנסח חזון לעזה לאחר המלחמה עלול לבזבז את הרווחים שהושגו נגד חמאס. "אם לא נביא משהו אחר לעזה, בסופו של יום, נשיג את חמאס", אמר בראיון לערוץ 13 הישראלי.
"מי זה מישהו אחר, מה זה הדבר הזה?" הוא שאל. "ההנהגה הפוליטית תחליט. אבל כדי להגיע למצב שאנחנו באמת מחלישים את חמאס, זו הדרך".
נראה כי הגרי גם מתח ביקורת על הקריאה החוזרת ונשנית של נתניהו ל"ניצחון מוחלט" על הארגון החמוש הפלסטיני. "הרעיון שאפשר להרוס את חמאס, לגרום לחמאס להיעלם – זה זריקת חול לעיני הציבור", אמר.
זה גרם לתגובה מהירה מלשכת נתניהו, שאמרה כי הקבינט הישראלי קבע את "השמדת היכולות הצבאיות והשלטוניות של חמאס" כאחת ממטרות המלחמה, וכי הצבא הישראלי "כמובן מחויב לכך".
שלט המתאר את ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, מתואר כשהמפגינים משתתפים בהפגנה נגד ממשלת נתניהו ולדרוש עסקה לשחרור כל בני הערובה המוחזקים בעזה, במהלך סכסוך ישראל-חמאס, באשקלון, ישראל. (רויטרס)
נתניהו, שאינו זר לסכסוך פוליטי, מתלבט במספר חזיתות, ומתקוטט בפומבי עם חברי מפלגתו שלו, עם מנהיגי מפלגות אחרות בקואליציית השלטון שלו ועם ממשל ביידן. אבל הקרע הציבורי עם מנהיגים צבאיים בולט במיוחד על רקע לחץ מימי המלחמה לאחדות.
"יש חוסר אמון עצום. הצבא כבר לא מאמין בהנהגה הפוליטית, שחלקים ממנה כבר לא מאמינים בצבא", אמר גדי שמני, אלוף ישראלי בדימוס. "הצבא רואה חוסר באסטרטגיה כוללת, קרע הולך וגובר עם ארצות הברית והסתה נגד מפקדיה".
חברי הימין הקיצוני בקבינט נתניהו התעקשו שהמלחמה הכוללת נגד חמאס תימשך, וראש הממשלה לא נתן שום אינדיקציה פומבית שהוא מוכן להרפות. כשהצבא קבע השבוע הפסקת לחימה בשעות היום לאורך מסדרון כביש מרכזי כדי לאפשר חלוקת סיוע נוספת בדרום עזה, נתניהו ציין תחילה כי השינוי נעשה ללא ידיעתו – אם כי גם הוא לא ביצע כל מהלך לביטולו. .
הצבא הישראלי אמר ביום רביעי כי הוא מרפה את מספר ההגבלות בזמן מלחמה על יישובים ישראלים ליד עזה, וכי הוא קרוב מאוד להביס את כוחות חמאס ברפיח, שתיהן הצעות לפיהן מפקדים ישראלים רואים הקלה מסוימת בלחימה.
מאז הפיגוע ב-7 באוקטובר שלדברי ישראל נהרגו כ-1,200 בני אדם ולקחו כ-250 בני ערובה, התגלו עדויות רבות לכך שגורמים רשמיים ישראלים ידעו על תוכניות חמאס למבצע אך לא התייחסו אליהן ברצינות. נתניהו גם עודד הסדרים עם חמאס שביקשו "לקנות שקט" בעזה באמצעות מזומן, היתרי עבודה ישראלים ופרויקטים של תשתית, אסטרטגיה שלא הצליחה למנוע את התקפת חמאס.
הרצי הלוי, הרמטכ"ל הצבאי הישראלי, אמר שהוא מקבל אחריות מסוימת לכישלון; נתניהו עדיין לא עשה זאת באופן חד משמעי. ראש הממשלה ובעלי בריתו אמרו כי יש להמתין עד לאחר המלחמה כי יש להמתין להטלת האשמה, ובמקביל להאשים מדי פעם את מערכת הביטחון הישראלית.
והצבא הישראלי תמך בגיוס חיילים חרדים נוספים, תוך ציון הצורך בעוד מתגייסים כדי לתדלק את המאמץ המלחמתי. אבל בלחץ של שותפיו הקואליציוניים החרדיים, נתניהו עבר להבטיח שהפטור הוותיק של הקהילה משירות צבאי יישאר ללא שינוי.
אבל הדאגה החשובה ביותר עבור הצבא הישראלי, אמרו אנליסטים, היא להבטיח שההישגים הטקטיים שהושגו קשה נגד חמאס, ששלט בעזה מאז 2007, לא יאבדו. לשם כך, אמר הגרי, צריכה להיות אלטרנטיבה לחמאס בעזה.
לעת עתה ביקש נתניהו להימנע מלקבל החלטה כיצד לנהל את המובלעת לאחר הפסקת הקרבות. ארצות הברית ובעלות ברית אחרות אמרו כי הרשות הפלסטינית, המפקחת על חלקים מהגדה המערבית הכבושה, צריכה לקחת בסופו של דבר את השליטה בעזה, בעוד ששותפי הקואליציה הימין הקיצוני שבהם תלויה השרידות הפוליטית של נתניהו תומכים בשלטון הישראלי הקבוע בעזה.
כתוצאה מכך, בין לחצים מתחרים, נתניהו אמר בעיקר לא. הוא שלל גם ממשל של הרשות הפלסטינית וגם התנחלויות ישראליות חדשות בעזה, ונשבע להמשיך בתקיפה עד שחמאס יושמד. הוא אמר מעט על מי ייקח בסופו של דבר אחריות על 2.2 מיליון תושבי המובלעת.
שמני אמר כי נראה כי דבריו של הגרי נועדו ללחוץ על נתניהו לנקוט עמדה. "אתה צריך להחליט, תגיד לנו מה אתה רוצה", אמר שמני. "אתה לא רוצה את הרשות הפלסטינית, בסדר. ספר לנו מה אתה רוצה במקום זאת. ממשל צבאי? הם אפילו לא אומרים כל כך הרבה.
"לממשלה כולה אין עמדה", הוסיף.
יואב גלנט, שר הביטחון הישראלי, אמר בחודש שעבר כי חוסר יכולתו של נתניהו לעשות בחירה חד משמעית מוביל את ישראל לשתי תוצאות בלתי מושכות: או משטר צבאי ישראלי בעזה או חמאס חוזר בסופו של דבר לשלטון.
"אנחנו נשלם בדם ובקורבנות רבים, ללא מטרה, כמו גם מחיר כלכלי כבד", אמר גלנט בנאום בטלוויזיה.
בינתיים, הפלסטינים בעזה מתמודדים עם אנרכיה גוברת. אין משטרה שתאכוף את החוק והסדר, ושירותים ציבוריים כמו איסוף אשפה בקושי קיימים. בדרום עזה, אלפי טונות של סיוע הומניטרי נתקעו בצד העזתי של מעבר הגבול הישראלי הראשי, משום שארגוני סיוע אומרים שמסוכן מדי להפיץ את הסחורה.
מנהיגי הצבא הישראלי חוששים יותר ויותר מכך שהם עלולים להתבקש לשאת בנטל הזה, אמר אמיר אביבי, תא"ל ישראלי בדימוס, שעומד בראש פורום ניצי של גורמי ביטחון לשעבר. "זה הדבר האחרון שהם רוצים", אמר אביבי, למרות שהוא תומך בשליטה ישראלית ארוכת טווח שם.
חלקם מאמינים שמטרות המלחמה הושגו ככל האפשר, והם להוטים לסיים את המערכה בעזה ולהפנות את המיקוד שלהם למתח גובר עם חיזבאללה, הארגון החמוש הלבנוני, אמר אביבי.
גם לפני המלחמה, ממשלת המפלגות החרדיות והדתיים של נתניהו לא תמיד ראתה עין בעין עם מערכת הביטחון במדינה. אלפי חיילי מילואים צבאיים ישראלים הודיעו בשנה שעברה כי לא יתנדבו לתפקיד במחאה על תוכניתו של נתניהו להחליש את מערכת המשפט במדינה.
נראה שהפערים הללו התרחבו עוד יותר בחודשים האחרונים.
מול תאריך יעד מבית המשפט העליון בישראל, קידמה הקואליציה של נתניהו הצעת חוק לעגן פטור ותיק ליהודים חרדים משירות צבאי. הנוהג עורר זה מכבר תרעומת בקרב חלק גדול משאר האוכלוסייה היהודית במדינה, שנטלה על עצמם את נטל הגיוס.
כעת, לאחר שמאות אלפי ישראלים זומנו לשירות מילואים חירום ומאות נהרגו בקרבות עזה, הצעד עורר זעם מחודש. מוקדם יותר החודש נכנס הלוי, הרמטכ"ל של צבא ישראל, למערכה ואמר כי יש "צורך ברור" לגייס עוד חיילים חרדים.
"כל גדוד כזה שאנו מקימים, גדוד חרדי, מקטין את הצורך בפריסת אלפים רבים של חיילי מילואים בזכות המתגייסים", אמר הלוי בהצהרה. "ועכשיו זה צורך ברור, ולכן אנחנו מאוד מעודדים את זה, ואנחנו רוצים לעשות את זה כמו שצריך".
