לידה מוקדמת, המוגדרת כלידה לפני שבוע 37 להריון, נחשבת לאחת הסיבות העיקריות לתמותת ילדים ברחבי העולם, עם כמיליון מקרי מוות בשנה. במשך שנים ניסו החוקרים לזהות גורמים מנבאים ללידה מוקדמת, אך מחקרים רבים התבססו על דיווח עצמי של נשים על איכות השינה שלהן – שיטה שמועדת לטעויות ולחוסר דיוק.
במחקר חדשני שפורסם בכתב העת npj Women's Health נבדקה שיטה מבטיחה בהרבה: שימוש בשעונים חכמים המודדים באופן אובייקטיבי דפוסי שינה, ובכך מאפשרים הזנה של נתונים אמינים למודלים של למידת מכונה, המסוגלים לזהות נשים שנמצאות בסיכון מוגבר ללידה מוקדמת.
במסגרת המחקר, שנערך בשיתוף פעולה עם מרכז בריאות האם של "March of Dimes" ומרכז הרפואי BJC HealthCare, גויסו מעל 1500 נשים הרות, מתוכן 665 לבשו שעונים חכמים ייעודיים לאורך שבועיים בכל טרימסטר של ההיריון. החוקרים הפכו את מדידות השעונים למאפיינים כמותיים הניתנים לעיבוד, ובחנו אותם באמצעות מודלים פשוטים יחסית של למידת מכונה. מהתוצאות עלה שניתן להבחין בין הריונות שיסתיימו בלידה מוקדמת לבין הריונות תקינים, בהתבסס בעיקר על מדדים של שונות בשינה ולאו דווקא משך השינה הממוצע.
מה שהפתיע את החוקרים במיוחד, היה החשיבות של שונות בזמני ההירדמות בין יום ליום. החוקרים הסבירו שדווקא אי-סדירות בשינה, שינוי מתמיד בשעות ההירדמות, משך מחזורי השינה ומשך השינה, נמצאו כגורמים מנבאים מובהקים יותר ללידה מוקדמת לעומת ממוצעים כלליים. תוצאה זו עולה בקנה אחד עם מחקרים קודמים שהצביעו על כך שעבודות במשמרות, למשל, מעלות את הסיכון ללידה מוקדמת בשל הפרעות קשות בשעון הביולוגי.
המחקר הראה כי שילוב בין הנתונים שנמדדו בשעון החכם לבין נתונים נוספים שנאספו מהנשים, כמו מצב סוציואקונומי והיסטוריה רפואית, משפר עוד יותר את יכולת החיזוי. כך למשל, נשים שילדו בעבר בלידה מוקדמת, היו בסיכון גבוה גם בהריון הנוכחי, כפי שעולה מהנתונים, אבל דווקא אצל נשים שילדו לראשונה תרומת השעון החכם הייתה משמעותית יותר, שכן לא היה להן היסטוריית לידות קודמת להתבסס עליה.
המשתתפות במחקר מילאו גם שאלונים תקופתיים, שכללו פרטים על רמות סטרס, פעילות גופנית, דיכאון אחרי לידה צפוי, איכות תזונה ועוד. החוקרים הצליבו בין התשובות לשאלונים לבין מדדי השעונים, וגילו שמתחים נפשיים, מצב תעסוקתי ואפילו גזע ואתניות – משפיעים על איכות השינה ומכאן באופן עקיף גם על הסיכון ללידה מוקדמת.
עם זאת, החוקרים מדגישים כי מדובר במחקר חלוצי שדורש הרחבה בעתיד: גיוס אוכלוסיות מגוונות יותר, שימוש במדגמים גדולים יותר וניטור רציף לתקופות ארוכות יותר. אחת ההצעות של הצוות לעתיד היא לשלב חיישני אור בשעונים, כדי לבחון כיצד חשיפה לאור משפיעה על מחזורי השינה, ואולי גם להיעזר במודלים של למידה עצמאית שיכולים ללמוד קשרים מורכבים עוד יותר מתוך המידע.
החוקרים סיכמו שמדובר בהוכחה ראשונית ומבטיחה ליכולת של שעונים חכמים לספק מדדים רפואיים חשובים שעשויים לשמש בעתיד כלי התראה מוקדם ואף מניעה של לידות מוקדמות. בכך נפתח פתח לפיתוח אפליקציות מותאמות אישית, שינתחו בזמן אמת את איכות השינה של נשים בהריון ויתריעו במקרה של סיכון מוגבר.
המחקר אומנם נמשך בשנים האחרונות בוושינגטון, אך צפוי לעורר עניין גם בישראל, שבה כשלושה אחוזים מהלידות הן מוקדמות, ולעיתים מסתיימות בפגיעות קשות ביילודים. בעידן שבו השעון החכם הפך לפריט כמעט יומיומי, ייתכן שבעתיד יוכל אותו שעון להתריע בפני היולדת והרופא הרבה לפני שמתחילים סימני מצוקה, ולאפשר טיפול מותאם ומדויק ואולי להציל חיים.
