העבודה היום יומית והשגרה שלנו קשורות קשר הדוק ליכולת לישון טוב בלילה. שינה טובה או לקויה משפיעה על היכולת שלנו לבצע את עבודתנו ותפקידינו היום יומיים בצורה אופטימלית. משמעות הדבר היא שהקשר בין שינה לעבודה הוא הדדי וקרוב, כאשר כל אחד מהם משפיע באופן משמעותי על האחר.
החוקרת והמומחית מריון לוגהיד, אנתרופולוגית מאוניברסיטת יורק, מאמינה כי "האופן שבו אנו ישנים קשור קשר הדוק לנורמות תרבותיות סביב תעסוקה ועבודה, ופעילות כלכלית תלויה בדפוסי שינה קבועים בקרב עובדים ולקוחות".
במאמר שפורסם ב-Psychology Today, לוגהיד אמרה שביצועים בעבודה הם מניע מרכזי שעוזר לאנשים רבים לישון טוב יותר בלילה. חוקרים מסוימים אף תיארו שינה כ"משאב אסטרטגי" עבור מעסיקים. ה"משאב" הזה עשוי להפוך אנשים לטובים יותר במקום העבודה מבחינה אתית ומקצועית, ולעזור להם להחליט החלטות טובות יותר.
על פי החוקרים, אם רוב האנשים היו מקפידים על דפוסי שינה קבועים ושעות עבודה עקביות, היה קל יותר לבעלי עסקים ומנהלים למקסם את הרווחים שלהם, שכן הם היו יכולים לאזן את עלויות התפעול עם ההכנסות הצפויות המבוססות על דפוסי צריכה צפויים. זה חל גם על העובדים וגם על הלקוחות. "תהליכים כלכליים תלויים ישירות בהרגלי שינה", אמרה לוגהיד. "ברור שבלי שינה, העובדים מאבדים את היכולת לעבוד ביעילות".
לוגהיד טוענת ששינה ושגרה יום יומית משפיעות זו על זו. כפי שכותב האנתרופולוג התרבותי מת'יו וולף-מאייר בספרו "ההמונים הנרדמים", "נוכחותה ומקצביה של השינה מעצבים את חיי היום יום שלנו, ובמקביל, מבנה חיי היום יום שלנו משפיע על השינה שלנו".
לוגהיד ענתה על שאלה שמעסיקה ומחפשי עבודה זה מכבר: האם כולם צריכים ללכת לישון ולהתעורר יחד? האם עלינו להתעורר מוקדם כדי לסיים את העבודה מוקם יותר? לוגהיד אמרה שמאז 1966, המומחה פרדריק סניידר הציע ש"זה טוב לקבוצה שיש אדם אחד ער בכל עת", כלומר זה טוב לחברה, לארגון או למעסיק.
"טוב שיש מישהו ערני", היא הוסיפה, "מכיוון שמבוגרים בשנות ה-50 וה-60 לחייהם נוטים ללכת לישון מוקדם יותר, בעוד שצעירים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם נוטים ללכת לישון מאוחר יותר".
