עשרות גברים אויגורים שנמלטו מרדיפות במולדתם סין רק כדי למצוא את עצמם עצורים בתאילנד, נכנסו לשבוע השני של שביתת רעב בבנגקוק. הצום שלהם הוא מאמץ אחרון ללחוץ על ממשלת תאילנד לעצור את מה שהעצורים חוששים הוא גירוש קרוב לסין, שם הם עומדים בפני סיכון של עינויים ומאסר.
הגברים, ששהו במרכזי מעצר תאילנדים יותר מעשור, פתחו בשביתת הרעב שלהם ב-10 בינואר, יומיים לאחר שניתנו להם טפסי "החזרה מרצון" לחתום, על פי דיווחים של שניים מהעצורים.
כולם סירבו לחתום על הטפסים, אך הם נדרשו אז להצטלם. הנחיות אלו עוררו בהלה בקרב העצורים מכיוון שאותה סדרת אירועים ב-2015 קדמה לאירועי תאילנד. גירוש פתאומי מתוך 109 אויגורים אחרים לסין.
שלטונות תאילנד אמרו כי אין תוכניות לשלוח אותם בחזרה, והכחישו כי מתקיימת שביתת רעב.
אחד העצורים התקשר בחשאי עם כתב ופעיל, ששיתף את ההודעות הקוליות שלו עם הניו יורק טיימס. חשבונו של העצור השני הועבר על ידי בן משפחה. גם ארבעה אנשים נוספים הבקיאים בעניין אישרו את הפרטים. לעצורים אין כמעט גישה לאיש מלבד ביקורים חודשיים של רופא.
האויגורים הם מוסלמים דוברי טורקית, שרבים מהם חיים באזור שינג'יאנג שבמערב סין. נחושים בדעתם לחסל את האיומים הנראים של בדלנות אתנית, השלטונות הסיניים הכניסו את האזור תחתיו מעקב הדוק החל משנת 2014. מאוחר יותר, הם עצר כמיליון אויגורים ואחרים במחנות המעצר ובבתי הכלא, הגבירו אמצעי מניעה לנשים מוסלמיות והציבו מוסלמי ילדים בפנימיות.
ה רְדִיפוּת גרם לאלפי אויגורים לברוח. העצורים בתאילנד היו חלק מגל של יותר מ-300 שעזבו את סין ב-2014 והשתמשו במדינה בדרום מזרח אסיה כנקודת מעבר בניסיון להגיע לטורקיה, שבה מתגוררת קהילה אויגורית גדולה.
ביום שישי בלילה, הגברים עדיין סירבו לאוכל ושתו רק כמויות קטנות של מים, לפי הודעה קולית של אחד העצורים שנשלחה לארסלן הידיאט, פעיל זכויות אויגורי שבסיסו בוושינגטון, ששיתף את ההודעה עם פִּי. המספר המדויק של הגברים בשביתת הרעב עדיין לא ברור.
מוקדם יותר ביום שישי, העצור אמר כי יש לו "בסמכות טובה" שהתאילנדים ימסרו את האויגורים לסין עד יום שני.
בהודעה נפרדת ב-13 בינואר אמר העציר: "אנחנו מחפשים נואשות עזרה מאלה החיים בעולם החופשי. כולכם יודעים מה יקרה לנו אם נשלח חזרה לסין".
בנפרד, אחיו של עצור אחר אמר לכתב שהוא שלח איתו הודעה ביום שישי. "עברו שבעה ימים מאז שביתת רעב. אבל לא אכפת להם והם לא מגיבים לנו", כתב העצור בהודעת הטקסט, שנצפה ב"טיימס". הבוקר, אנחנו מבקשים לפגוש את האו"ם אבל הם לא מאפשרים לנו".
גם העצורים וגם אחיו של השני, כמו אחרים שצוטטו במאמר זה, ביקשו שלא להזדהות מחשש לתגמול.
רשויות ההגירה התאילנדיות עשו זאת שוב ושוב סירב לאפשר גישה של סוכנות הפליטים של האו"ם לגברים, בניגוד לקבוצות אחרות כמו המוסלמים הרוהינגים ממיאנמר, לדברי בריוני לאו, סגנית מנהלת ארגון Human Rights Watch באסיה.
שביתת הרעב הגבירה את הדאגה בקרב פעילי זכויות אדם לגבי בריאותם של העצורים. רבים כבר סובלים מתת תזונה, סובלים ממחלות כרוניות כמו מחלות לב וריאות, וגישה מועטה לטיפול רפואי. חמישה אויגורים מתו במעצר, כולל שני ילדים.
החודש, היה פוליטיקאי לשעבר באופוזיציה קמבודי נורה בבנגקוק לאור יום, מה שגורם לפליטים ומתנגדי משטר אחרים שברחו לתאילנד לחשוש לשלומם.
ביום שישי, שר ההגנה של תאילנד, Phumtham Wechayachai, אמר כי סוגיית האויגורים נדונה באותו יום בפגישה של המועצה לביטחון לאומי של המדינה. הוא אמר שהם דיברו על איך "לעמוד בקפדנות על החוקים, ולעשות דברים מבלי ליצור בעיות למדינה שלנו ולמדינות אחרות".
כשנשאל על ידי כתב אם האויגורים יגורשו ביום שני, אמר מר פומת'ם, שהוא גם סגן ראש ממשלת תאילנד, "רק עכשיו שמעתי את זה ממך".
סגן גנרל תאנית תאיוואכרמס, סגנית מפקד לשכת ההגירה בפועל, הכחישה שהאויגורים שובתים רעב.
בהצהרה, משרד החוץ של סין אמר שהוא "לא היה מודע" לדיווחים לפיהם האויגורים עלולים להישלח בחזרה לסין. היא הוסיפה כי עמדתה הבסיסית היא "דכדוך נחרץ נגד כל צורה של הגירה בלתי חוקית".
מצוקתם של העצורים עוררה חששות בארצות הברית ובקהילת זכויות האדם. ביום רביעי, מרקו רוביו, בחירתו של הנשיא הנבחר דונלד ג'יי. טראמפ למזכיר המדינה, אמר שהוא יעשה לובי בתאילנד כדי לא לשלוח את האויגורים בחזרה. בשימוע בסנאט, הוא הוסיף כי המצב הוא "עוד הזדמנות עבורנו להזכיר לעולם" על הרדיפה איתה מתמודדים האויגורים.
Angkhana Neelapaijit, סנאטורית בתאילנד, אמרה כי העלתה את נושא שביתת הרעב בפני המועצה לביטחון לאומי של תאילנד. היא אמרה שהיא לוחצת על המשטרה התאילנדית לאפשר לה להיפגש עם האויגורים, ומתכננת לקיים שימוע בפרלמנט על מצבם בסוף החודש.
היא נזכרה כיצד בשנת 2015, כראש הוועדה הלאומית לזכויות האדם של תאילנד, היא הייתה מעורפלת בגלל הגירוש הקודם של האויגורים. סוכנות הפליטים של האו"ם כינתה את המהלך הזה "הפרה בוטה של החוק הבינלאומי".
באותה תקופה, מפגינים בטורקיה פשטו את הקונסוליה התאילנדית באיסטנבול, והמשטרה בבירה אנקרה השתמשה בתרסיס פלפל כדי לדחוק בחזרה את האויגורים שניסו לפרוץ מחסום מחוץ לשגרירות סין.
ראש ממשלת תאילנד אז, גנרל פראית צ'אן-אוצ'ה, אמר כי סין הבטיחה את שלומם של האויגורים והבטיחה להם "גישה לצדק הוגן". אבל השדר הממלכתי של סין שידר מאוחר יותר תמונות של העצורים איתם ברדסים על ראשיהם כשהם עלו על מטוס לסין.
עומר כנאט, מנכ"ל פרויקט זכויות האדם האויגורי, קבוצה לא ממשלתית, אמר שלאחר מכן נודע לארגונו שכמה מהמגורשים קיבלו עונשי מאסר ארוכים, אך גורלם של רובם אינו ידוע. "הם נעלמו."
מוקטיטה סוהרטונו תרם דיווח מבנגקוק, ו ויויאן וואנג מבייג'ין.
