אני אמא לשני ילדים בני 6 ו־4 שקמים רטובים כמעט מדי לילה. לפעמים אני מחליפה להם באמצע הלילה, ואז בבוקר אני רואה ששוב המיטה שלהם רטובה. ניסינו לא מעט שיטות, אבל שום דבר לא הצליח לנו באמת. אני ממש מודאגת. יש פעמים שהם מתעוררים בלילה וקוראים לי שאבוא להחליף להם, וזה פשוט מתיש אותי. כיצד לדעתך נוכל לטפל בבעיה?
“הרטבת לילה היא לא משהו התנהגותי. לא מדובר בהרגל אחר שאני יכולה להקנות לילד. 8% מהילדים בעולם מרטיבים במיטה עד גיל ההתבגרות. אגב, לדעתי, אם תחפשו היטב במשפחה שלך או של בן זוגך, אתם תגלו שמישהו שם הרטיב בלילה במשך שנים. לכן, בראש ובראשונה אני חושבת שכדאי שנפסיק להסתכל על זה כעל בעיה. כי ברגע שאני אומרת שזה בעייתי – ככה זה. זה לא נעים, לפעמים אפילו מעצבן, אבל זו לא בעיה כי אלו הילדים. כמו שלילד יש עיניים חומות, ככה הוא מרטיב בלילה במיטה. חשוב שתראי את זה כחלק ממה שקורה עם הילדים האלה.
“במשך היום שלפוחית השתן של הילדים מלאה. הם מרגישים את זה, ופונים לבית השימוש. בלילה, שלפוחית השתן מלאה, והם לא מרגישים את זה – הם ישנים. בדרך כלל עובד רפלקס שמשדר למוח אות שאומר לו להתעורר ולגשת לשירותים, אבל אצל הילדים, או שהם ישנים ממש עמוק ולא מתעוררים או שהרפלקס הזה עוד לא בשל. לי יותר חשוב הדימוי העצמי שלהם, שהם לא ייפגעו מזה שהם מרטיבים במיטה.
“אני רוצה שתעשי לזה נורמליזציה כמה שאת יכולה. את יכולה להגיד להם כבדרך אגב שקראת בגוגל ויש כל כך הרבה ילדים שמרטיבים במיטה, אז זה קורה להם גם. תאמרי להם שכך הגוף שלהם בנוי. תגידי להם ‘מה אכפת לנו? גם ככה אתם ילדים מהממים שלי. כך הגוף שלכם בנוי’. כמובן דברי על הכל בטון שבו את מדברת תמיד עם הילדים, ולא בטון אקדמי. נכון שבגיל קצת יותר מאוחר הדבר עלול להיות בעייתי, כשרוצים ללכת לישון אצל חברים. אוקיי – אז הם לא ילכו כרגע. אני מציעה לך להעמיק את הידע ולקרוא מאמרים של רופאים ולא לקבל עצות מאנשים בטיקטוק או באינסטגרם. את יכולה אפילו לחפש בפייסבוק קבוצות של הורים לילדים שמרטיבים במיטה.
“יש כל מיני שיטות שיכולות לסייע במצב הזה. למשל, פעמונית, שברגע שהיא מזהה אפילו טיפה על המיטה היא מיד מצלצלת ומעירה את הילד והוא קם לשירותים. אני יודעת שיש לא מעט פעמים שההורים התעוררו מזה ולא הילד, הוא המשיך לישון ולא התעורר. אם הילדים מתעוררים בלילה, את יכולה להגיד להם שמהיום והלאה את תציבי כיסא ליד המיטה שלהם ועל הכיסא תהיה מונחת מגבת גדולה וגם פיג’מה נקייה. תסבירי להם שאם הם מתעוררים רטובים באמצע הלילה, הם יוכלו להחליף בגדים, לפרוש את המגבת על הסדין הרטוב ולהמשיך לישון. ככה, כשזה קורה להם הם יוכלו לטפל בעצמם ולא יצטרכו לקרוא לך. את מפתחת בהם את תחושת העצמאות ועוזרת להם להבין שהם יכולים לדאוג לעצמם.
“בנוסף, את יכולה להציע לילדים להשתמש בתחתוני לילה. את ואני יודעות שמדובר בחיתול, אבל אפשר להציע להם להשתמש בזה כי זה נראה ממש כמו תחתונים רגילים לכל דבר, ויש עליהם גם כל מיני ציורים וקישוטים שיגרמו לילדים להרגיש איתם בנוח. חשוב לי לציין שזה לא זול, אבל כדאי לקנות חבילה ולראות איך הילדים מסתדרים עם זה. תגידי להם שזה עדיף על לקום רטובים. גם אם רק הילד הקטן יסכים להשתמש בזה, תגידי לו שכשהוא יתעורר בבוקר הוא ישר יזרוק את זה לפח.
“אני רוצה שאת תהיי יותר שקטה. זה לא נורא, ובאיזשהו אופן זה עובר. זו שאלה של זמן. נכון שזה לא נעים, את לגמרי צודקת, אבל מדובר בתופעה מוכרת מאוד. לומדים לחיות עם הדבר הזה, כמו עם ילד שכל הזמן עושה אפצ’י. חשוב לי שתפנימי שזו לא תופעה התנהגותית, ולכן אין טעם לדבר איתם על זה. זה פשוט לא יעזור. זה לא משהו שאפשר ללמד אותם, אלא משהו שצריך לקרות להם כחלק מההתפתחות האורגנית שלהם. מובן שלא צריך להגיד להם את זה, פשוט לתת להם אפשרויות נוספות”.
סייעה בעריכת הכתבה: עדן בן ארי
