הציעו לי לעבוד כגננת מחליפה בגן שבו נמצאים שני התאומים שלי, בני 3. אני חוששת לקבל את העבודה כי בהתחלה היה להם קשה להתאקלם בגן, ואני לא רוצה להחזיר אותם אחורה. האם לדעתך הנוכחות שלי כגננת מחליפה יכולה להשפיע?
“אני ממש לא ממליצה לך לעבוד כממלאת מקום בגן שבו נמצאים הילדים שלך. ברגע שאת שם, את לא הגננת שלהם, את אמא שלהם. הם יראו בך אמא שלהם, שמגוננת, שמספקת שירותים, הם ייתלו בך ויהיו סביבך בצורה כזו או אחרת. מבחינתם, ברגע שאת באה על תקן מחליפה, אמא שלהם באה להיות איתם בגן. אם נשים את התגובה שלהם בצד ונתייחס אלייך, גם את, ברגע שתבואי לשם, לא תהיי על תקן גננת אלא על תקן אמא שלהם כי יהיה לך קשה להיות ניטרלית. לצורך העניין, אם מישהו ירביץ להם או יחטוף להם משהו, זה ירגיז אותך כי מדובר בילדים שלך”.
בני בן ה־8 הוא ילד נחת, ואנחנו מאוד מרוצים ממנו ומההתקדמות שלו, ורוצים לצ’פר אותו קצת יותר. האם לדעתך עלינו לתת לו כסף בכל פעם שהוא מבצע את מטלות הבית השבועיות שלו, כדי שיוכל לקנות כל מיני משחקי מחשב שהוא רוצה ומבקש מאיתנו?
"אני נגד לשלם לילד כסף על עשיית מטלות בבית, כמו פינוי המדיח, הסרת אבק, או ירידה עם הכלב. זו הקהילה שהילד חי בה, זה המקום, והוא אמור לשאת בנטל החובות כדי שהחיים יהיו נעימים. זה חלק משגרת החיים שלו, ואת יכולה להגיד לו שכולם צריכים לתת כתף. אם לא מצפים מילדים, הם לא מגיעים לשום מקום, ולכן אני מציעה שתגידי לו שיש לך ציפייה ממנו. המוטיבציה שלו לא צריכה להיות כסף, או משהו מוחשי – המוטיבציה שלו צריכה להיות תחושת הגאווה שהוא מקבל מההורים שלו: מבט עיניים, מילה טובה, משפטים כמו ‘תודה שאתה מתחשב בי’. אגב, את יכולה להגיד לו ‘בוא נסדר את הבית ואחר כך נשב לשחק יחד’, ואז את תעשי דבר אחד, והוא דבר אחר, וככה יהיה. ילד בגילו רוצה לשבת לשחק עם ההורים שלו".
"אם את מעוניינת לתת לו כסף, אני מציעה שתיתני לו דמי כיס, אבל קחי בחשבון שצריכים להיות לזה חוקים. אם, לצורך העניין, את נותנת לו בכל שבוע 40 שקלים, הוא צריך להביא בחשבון שזה הכסף שיהיה לו לכל השבוע. זאת אומרת, שאם הוא הולך עם חברים לקנות ארטיק, הוא קונה את מה שהוא רוצה מהכסף שנתנו לו, ולא מבקש עוד. אם הוא רוצה משחק מסוים, הוא יכול לחסוך כל שבוע 20 שקלים, ולהשתמש בשאר. זה יכול להיות שיעור נפלא עבורו. עוד אפשרות היא להציע לילד לשטוף את הרכב. אם את רואה שהוא מסתדר עם זה, תציעי לו לפנות לשכנים ולבדוק אפשרות שהוא ינקה גם את המכוניות שלהם. הוא יכול לבקש 20 שקלים על כל מכונית, כי זו עבודה קשה. הוא יתחיל לעשות את זה מדי פעם וככה יהיה לו כסף משלו”.
אני אמא לילד מתוק, בן חצי שנה, שיונק בהנקה מלאה. לאחרונה הוא החל להוציא שיניים ומתעסק איתן הרבה, ואפילו נושך אותי, וזה ממש לא נעים לי. אני אומרת לו שזה כואב לי, הוא מסתכל עליי, מחייך וצוחק. אני לא מרגישה שזה עוזר, וכבר שבועיים ממש לא נעים לי להיות בסיטואציה הזו. מה דעתך?
“ילדים לא לומדים מדברים שאנחנו אומרים להם. הם לומדים מדברים שקורים בחייהם, מחוויות שהם חווים. אני רוצה שתביני שלהגיד לו בגיל כזה שכואב לך, זה לא אפקטיבי. הוא לא מבין באמת מה את רוצה, או שזה לא נעים לך. מבחינתו, אלה דברים בעלמא. הוא מחייך וצוחק לא כי הוא מבין מה קורה – מאוד יכול להיות שהוא פשוט שם לב שאת מתחילה ומפסיקה את ההנקה כל פעם, ופשוט לא ברור לו מה קורה, אז הוא צוחק. בפעם הבאה שאת מקרבת אותו להנקה תיגעי לו בשיניים ותגידי לו ‘לפעמים אתה נושך את אמא, וזה כואב. אם תנשך, אני ארחיק אותך’, וכך תעשי. אל תדברי, תגידי ‘אני לא מסכימה’ ותרחיקי. הוא יחפש אותך שוב, ואת תגידי לו ‘לא חזק’ ותיתני לו שוב. בואי נראה מה יהיה. בסופו של דבר אני רוצה שתביני שהוא עושה את זה כי הוא פעוט. הוא יכול ללמוד מעצם ההרחקה ומהמבט שלך בעיניים”.
סייעה בעריכת הכתבה: עדן בן ארי
