ראש הממשלה בנימין נתניהו עסק השבוע במכות פומביות יותר ויותר עם הצבא הצבאי שלו, שותפיו לקואליציה הימנית ותומכו החזק ביותר, הבית הלבן. הסכסוכים המדורגים – כולם עם בעלי ברית שנמצאים לצדו במערכה נגד חמאס – יש חידשו שאלות קשות לגבי עתיד המלחמה ועל ההישרדות הפוליטית של המנהיג הישראלי עצמו.
"אנחנו נלחמים בכמה חזיתות", אמר מר נתניהו בהצהרה שפנתה השבוע לשותפיו הקואליציוניים המתקוטטים – להם אמר "להחזיק בעצמם" – אבל הוא יכול היה בקלות לתאר את עצמו.
בחודש התשיעי למלחמה מר נתניהו מוצא את עצמו מבודד יותר ויותר. הבטחותיו ל"ניצחון מוחלט" נגד חמאס עומדות בסתירה להנהגתו הצבאית, שאותתה כי היא רוצה להקל על פעולות הלחימה בעזה ושרק הפסקת אש יכולה להביא הביתה את החטופים הישראלים הנותרים. לסירוגין הוא הרגיע והטיח את בעלי בריתו הימניים, שתמיכתם הוא צריך להישאר בתפקיד, אך עמדותיהם הניציות במלחמה ובזכויות הפלסטינים גררו גינוי בינלאומי.
אנליסטים אומרים שהאסטרטגיה הלוחמת משקפת את הצורך של מר נתניהו לאזן בין אינטרסים מתחרים – להראות לקהל המקומי שהוא עומד בעד המדינה על רקע הגינוי העולמי הגובר למלחמה, תוך שמירה על בעלי בריתו הימניים מספיק קרובים כדי שהם יעשו זאת. לא לנטוש אותו.
ובכל זאת, הוא בוחר במאבק עם סיכון גבוה עם ממשל ביידן, שסיפק כיסוי פוליטי למערכה הצבאית ההרסנית של ישראל תוך שהוא מספק לה נשק מרכזי. ביום שני, הנשיא ביידן התגבר על התנגדות הקונגרס להשלמת אחת ממכירות הנשק הגדולות ביותר אי פעם לישראל. עסקה של 18 מיליארד דולר עבור מטוסי F-15.
עם זאת, למחרת, מר נתניהו פרסם סרטון וידאו כשהוא מתפרץ על ארה"ב על מניעת תחמושת כבדה, סימן לכאורה להחלטת ממשל ביידן לעכב משלוח של פצצות במשקל 2,000 פאונד בגלל החששות לגבי השימוש בהם בחלקים מאוכלסים בצפיפות של עזה.
הסרטון הזה גרר תגובה חריפה ביום חמישי מג'ון פ. קירבי, דובר הבית הלבן, שאמר כי "אין מדינה אחרת שעשתה יותר, או תמשיך לעשות יותר, מאשר ארצות הברית כדי לעזור לישראל להגן על עצמה". ההערות של המנהיג הישראלי היו "מאכזבות מאוד ובוודאי מטרידות אותנו", הוסיף קירבי.
זמן קצר לאחר מכן, פרסם מר נתניהו הצהרה שבה אמר כי הוא "מוכן לספוג התקפות אישיות אם זה מה שנדרש כדי שישראל תשיג את הנשק והתחמושת הדרושה לה במלחמת ההישרדות שלה".
למרות שממשל ביידן הביע תסכול הולך וגובר עם כיוון המלחמה, אין סימן קטן לכך שמר ביידן יקטן משמעותית את תמיכת ארה"ב בישראל בשנת בחירות. מר נתניהו שומר על הגיבוי החזק של הרפובליקנים בוושינגטון, שהובילו מאמץ לכך להזמין את המנהיג הישראלי לנאום במושב משותף של הקונגרס בחודש הבאניסיון לכאורה להפוך את ההתנגדות של כמה דמוקרטים פרוגרסיביים למלחמה לבעיית קמפיין.
דחוף יותר עבור מר נתניהו בבית הוא הריב עם ההנהגה הצבאית שלו, שהסלים אף הוא השבוע.
בפומבי עם תסכולים שנבעו במשך חודשים, נראה הדובר הראשי של הצבא, ניצב דניאל הגרי, מתח ביקורת על הקריאה החוזרת ונשנית של מר נתניהו ל"ניצחון מוחלט", ואמר: "הרעיון שאפשר להרוס. חמאס, לגרום לחמאס להיעלם – זה זריקת חול לעיני הציבור".
הצבא הודיע כי ברצונו להפסיק את הלחימה בעזה, ואמר ביום רביעי כי הוא מרפה מספר מגבלות בימי מלחמה על יישובים ישראלים ליד הגבול וכי הוא קרוב מאוד להביס את כוחות חמאס ברפיח, העיר אותה תיאר כ המעוז האחרון של הקבוצה החמושה.
אבל מר נתניהו לא הראה שום סימן לרצות לסיים את המלחמה, וסירב לאשר הצעה להפסקת אש בתמיכת ארה"ב להשהות פעולות איבה, לשחרר בני ערובה ולפתוח בשיחות על הפסקת אש קבועה. ביום חמישי, לאחר שנפגש עם משפחות של בני ערובה במשרדו בירושלים, אותת מר נתניהו כי הוא רוצה שכוחות ישראליים ימשיכו להילחם.
"כשאנחנו בעזה, הלחץ משתנה; הפעילות שלנו יוצרת הזדמנויות להחזיר את בני הערובה", אמר, לפי הודעת משרדו. "לא נעזוב את רצועת עזה עד שכל החטופים יחזרו, ולא נעזוב עד שנחסל את היכולות הצבאיות והשלטון של חמאס".
עמדה זו נתמכת על ידי שרי הקבינט הימני שלו, ובראשם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר, השר לביטחון לאומי. אבל שניהם מתנגדים לתיקון החוקים הישראליים כדי לאפשר גיוס יהודים חרדים, שינוי שלדברי הצבא נדרש על מנת להקל על כוחותיה של המלחמה – ועוד נקודת מחלוקת בין הנהגת הצבא למר נתניהו.
המנהיג הישראלי הסתכסך גם עם מר בן-גביר. לאחר ששר הימין הקיצוני דרש תפקיד גדול יותר בקבלת החלטות בזמן מלחמה, מר נתניהו פיזר את קבינט המלחמה הבלתי רשמי שלו השבוע במה שאמרו אנליסטים היה מאמץ להדיר את מר בן גביר. מאוחר יותר האשים חבר מפלגתו של מר נתניהו את מר בן-גביר הדלפת סודות מדינה.
עמוס הראל, בעל טור של ישראל הארץ העיתון, המבקר לעתים קרובות את מר נתניהו, כתב כי ראש הממשלה "יורה" על "כל מי שעומד בדרכו".
"בביטחון, בפוליטיקה, ביחסי החוץ של ישראל, נתניהו ממשיך לנהל מדיניות של ברינקמניזם, ובאופן שהפך לקיצוני הרבה יותר במהלך המלחמה", כתב בטור שפורסם ביום שישי.
