בשבוע שעבר, פיץ' רייטינג בדרגה לאחור ציון האשראי של ישראל מ-A+ ל-A. פיץ' ציין את המשך המלחמה בעזה והגביר את הסיכונים הגיאופוליטיים כמניעים מרכזיים. הסוכנות גם שמרה על תחזית ישראל כ"שלילית", כלומר תיתכן הורדה נוספת.
לאחר המתקפה הקטלנית של חמאס על 7 באוקטובר, שוק המניות והמטבע של ישראל צנחו. שניהם חזרו מאז. אבל החששות לגבי כלכלת המדינה נמשכים. מוקדם יותר השנה גם מודי'ס ו-S&P הורידו את דירוג האשראי שלהן לישראל.
עד כה, המלחמה של ישראל בעזה הרגה יותר מ 40,000 הפלסטינים והרסו את הכלכלה במובלעת הפלסטינית הנצורה.
גם בישראל יש סימנים למכה, שבה הצטמצמו הצריכה, המסחר וההשקעות.
בנפרד הזהיר פיץ' כי מתיחות מוגברת בין ישראל לאיראן עלולה לגרום ל"הוצאות צבאיות משמעותיות נוספות" לישראל.
לבנק ישראל יש מְשׁוֹעָר שעלויות הקשורות למלחמה בשנים 2023-2025 עשויות להסתכם ב-55.6 מיליארד דולר. כספים אלה יובטחו ככל הנראה באמצעות שילוב של הלוואות גבוהות יותר וקיצוץ תקציבי.
התוצאה היא שפעולות הלחימה מעמיסות על הכלכלה. ביום ראשון העריכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי התפוקה גדלה ב-2.5 אחוזים (בקצב שנתי) במחצית הראשונה של 2024, ירידה מ-4.5 אחוזים בתקופה המקבילה אשתקד.
האטה בצמיחה
לפני פרוץ המלחמה, כלכלת ישראל צפויה לצמוח ב-3.5 אחוזים בשנה שעברה. בסופו של דבר, התפוקה גדלה ב-2 אחוזים בלבד. ירידה חדה עוד יותר נמנעה הודות למגזר הטכנולוגי הכל כך חשוב במדינה, שלא הושפע ברובו מקרבות.
חלקים אחרים במשק ספגו מכה משמעותית. ברבעון האחרון של השנה שעברה ובשבועות שלאחר תחילת המלחמה התכווץ התוצר המקומי הגולמי (תוצר) של ישראל ב-20.7 אחוזים (במונחים שנתיים). הצניחה נבעה מירידה של 27% בצריכה הפרטית, ירידה ביצוא ומירידה בהשקעות של עסקים. הוצאות משקי הבית צנחו בתחילת השנה, אך מאז התקררו.
ישראל גם הטילה פיקוח קפדני על תנועת עובדים פלסטינים, ויתרה על עד 160,000 עובדים. כדי להתמודד עם המחסור הזה, ישראל הפעילה גיוס עובדים הוֹדוּ וסרי לנקה עם תוצאות מעורבות. אבל שוקי העבודה נותרו בחוסר אספקה, במיוחד במגזרי הבנייה והחקלאות.
לפי חברת הסקרים העסקיים CofaceBDI, כ-60,000 חברות ישראליות ייסגרו השנה בגלל מחסור בכוח אדם, שיבושים לוגיסטיים וסנטימנט עסקי מאופק. תוכניות ההשקעה, בתורן, התעכבו.
במקביל, כניסות התיירים ממשיכות לרדת מהרמות שלפני אוקטובר.
בינתיים, המלחמה גרמה לעלייה תלולה בהוצאות הממשלה. לפי אליוט גארסייד, אנליסט במזרח התיכון באוקספורד אקונומיקס, חלה עלייה של 93 אחוז בהוצאות הצבאיות בשלושת החודשים האחרונים של 2023, בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2022.
"בשנת 2024, נתונים חודשיים מצביעים על כך שההוצאות הצבאיות יהיו כפול מהשנה הקודמת", אמר גארסייד. הרבה מהגידול הזה יהיה מְשׁוּמָשׁ על שכר מילואים, ארטילריה ומיירטים למערכת ההגנה של כיפת ברזל בישראל.
גארסייד אמר לאל ג'זירה שההוצאות הללו "מומנו ברובן על ידי הנפקת חוב מקומי".
ישראל גם קיבלה כ-14.5 מיליארד דולר מימון משלים מארה"ב השנה, בנוסף לסיוע השנתי של 3 מיליארד דולר שארה"ב מספקת למדינה.
גארסייד ציין, "אנחנו עדיין לא רואים קיצוצים גדולים בחלקים אחרים של התקציב (כמו שירותי בריאות וחינוך), אם כי סביר להניח שקיצוצים יבוצעו לאחר הסכסוך".
בהיעדר מלחמה אזורית בקנה מידה מלא, אוקספורד כלכלה צופה שכלכלת ישראל תאט השנה לצמיחה של 1.5 אחוזים. צמיחה מאופקת וגירעונות גבוהים יפעילו לחץ נוסף על פרופיל החוב של ישראל, מה שכנראה יעלה את עלויות הגיוס וירכך את אמון המשקיעים.
כספי ציבור חבולים
פיץ' צופה שישראל תגדיל לצמיתות את ההוצאות הצבאיות ב-1.5% מהתמ"ג בהשוואה לרמות שלפני המלחמה, עם השלכות בלתי נמנעות על הגירעון הציבורי. דוח הדירוג של השבוע שעבר ציין כי "החוב (יישאר) מעל 70 אחוז מהתמ"ג בטווח הבינוני".
הדו"ח הדגיש כי הכספים הציבוריים נפגעו, וכי "אנו צופים גירעון של 7.8% מהתמ"ג ב-2024 (עלייה מ-4.1% בשנה שעברה)". שר האוצר מהימין הקיצוני בישראל, בצלאל סמוטריץ', לא הסכים בפומבי, והביע ביטחון בכך שהוא יירד השנה ל-6.6%.
"הירידה בדירוג בעקבות המלחמה והסיכונים הגיאופוליטיים שהיא יוצרת היא טבעית", אמר סמוטריץ', לפי דיווחים בתקשורת. הוא הוסיף כי בקרוב יעבור תקציב אחראי, וכי הרייטינג של ישראל יעלה "מהר מאוד". לעת עתה נותרו ספקות לגבי לוח הזמנים של התקציב.
היו השערות כי ראש הממשלה בנימין נתניהו מעכב את החבילה הפיסקלית שלו, שעלולה להתגלות כבלתי פופולרית מבית. אי העברת תקציב עד ה-31 במרץ 2025 יגרום אוטומטית לבחירות בזק.
מוקדם יותר השבוע קרא ראש הבנק המרכזי של ישראל – אמיר ירון – לנתניהו להאיץ את תקציב המדינה לשנת 2025, שכן עיכובים נוספים עלולים לעורר את חוסר היציבות בשוק הפיננסי.
פיץ' מצדה מאמינה שישראל תאמץ שילוב של צעדי צנע והעלאות מס. אבל בדו"ח שלהם מ-12 באוגוסט, האנליסטים של פיץ' סדריק ג'וליאן ברי וחוסה מנטרו הצביעו על כך ש"פריזיות פוליטית, פוליטיקה קואליציונית וציוויים צבאיים עלולים להפריע לגיבוש (פיסקאלי).
יתרה מכך, סוכנות הדירוג הזהירה כי "הסכסוך בעזה עלול להימשך גם בשנת 2025 ויש סיכון להתרחבותו לחזיתות אחרות".
סכסוך אזורי
ביום שני, שר החוץ האמריקני אנטוני בלינקן אמר שנתניהו קיבל "הצעת גישור" שנועדה להגיע להפסקת אש בין ישראל לחמאס ולפזר את המתיחות הגוברת עם איראן.
למחרת היו שמונה פלסטינים נהרג בתקיפה ישראלית על שוק הומה אדם בדיר אל-בלח, במרכז עזה.
לחמאס יש עדיין להסכים להצעת הגישור, המכנה אותה ניסיון של ארה"ב לקנות זמן "כדי שישראל תמשיך ברצח העם שלה". במקום זאת, הקבוצה הפלסטינית דחקה לחזור לא הצעה קודמת שהוכרז על ידי נשיא ארה"ב ג'ו ביידןשיש לה יותר ערבויות שהפסקת אש תביא לסיום קבוע של המלחמה.
נתניהו התעקש שהמלחמה תימשך עד שהחמאס יושמד לחלוטין, גם אם תוסכם על עסקה. גורמים ישראלים, ובהם שר הביטחון יואב גלנט, פסלו את הרעיון של ניצחון מוחלט מול חמאס.
מלחמת צללים בת עשרות שנים בין ישראל לאיראן צצה פנימה אַפּרִילכשטהרן שיגרה מאות רחפנים וטילים לעבר ישראל בתגובה ל הֶרֶג של שני מפקדים ממשמרות המהפכה האיסלאמית (IRGC) בדמשק.
לאורך גבולה הלבנוני, ישראל סחרה כמעט מדי יום התקפות עם חיזבאללה מאז אוקטובר האחרון. הקבוצה החמושה החלה לירות על ישראל כמפגן הזדהות עם חמאס. לשני הארגונים יש קשרים הדוקים עם איראן.
לאחרונה, החיסולים של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה בטהרן ומפקד צבא חיזבאללה פואד שוקר בביירות עוררו חשש שהסכסוך בעזה עלול לעבור גרורות לסכסוך אזורי.
"המחיר האנושי (של מלחמה רחבה יותר) עשוי להיות משמעותי. יהיו גם עלויות כלכליות אדירות", אומר עומר מואב, פרופסור ישראלי לכלכלה באוניברסיטת וורוויק.
"עבור ישראל, מלחמה ארוכה תבוא עם עלויות גבוהות וגירעונות גדולים יותר", אמר.
בנוסף לערעור פרופיל החוב של ישראל, אמר מואב כי לחימה ממושכת תגרור "עלויות אחרות", כמו מחסור בכוח אדם ופגיעה בתשתית, כמו גם אפשרות לסנקציות בינלאומיות נגד ישראל.
"ישראל מתעלמת כיום מהעובדה שהכלכלה עלולה להוביל לנזק (חברתי) גדול יותר מהמלחמה עצמה", אמר מואב. "הממשלה לא מתנהגת באחריות. האם היא רוצה למנוע את עלויות המלחמה, או שהמשך הסכסוך משרת אינטרסים פוליטיים?"
