ג'עפר חסן מונה על ידי המלך לראש הממשלה החדש של ירדן לאחר הבחירות לפרלמנט בשבוע שעבר.
מלך ירדן, עבדאללה השני, קיבל את התפטרות הממשלה בראשות ראש הממשלה בישר אל-ח'סאונה לאחר השבוע שעבר. בחירות לפרלמנט נשלטו על ידי תסכול על מלחמתה של ישראל בעזה.
Khasawneh, דיפלומט ותיק בן 55, הוביל את הממשלה מאז אוקטובר 2020.
המלך מינה במקומו את ג'עפר חסן, טכנוקרט ושר תכנון לשעבר המכהן כיום כראש משרדו של המלך.
בהצהרה של ארמון המלוכה נאמר כי המלך עבדאללה הורה לממשלה להישאר בתפקיד ראשוני עד להקמת קבינט חדש.
על פי חוקת הממלכה, הממשלה מתפטרת בדרך כלל לאחר בחירות לחקיקה. המלך הוא שממנה את ראש הממשלה – לא הפרלמנט, שיש לו סמכויות מוגבלות.
הפרלמנט של ירדן הוא דו-קאמרי. אנשים בוחרים ישירות נציגים לבית הנבחרים שלו כל ארבע שנים, אבל המלך ממנה את כל 65 חברי הלשכה העליונה, הסנאט.
חזית הפעולה האסלאמית של המדינה (IAF), הזרוע הפוליטית של האחים המוסלמים, הגיעה למקום הראשון בסקר של יום שלישי, וזכתה ב-31 מתוך 138 המושבים בפרלמנט, הנציגות הגדולה ביותר של המפלגה מאז 1989.
למרות אחוז הצבעה נמוך של 32 אחוזים, הצלחת המפלגה הגיעה עם הבוחרים מתוסכלים מהמצוקות הכלכליות ומהמלחמה של ישראל בעזה.
ירדן ב-1994 חתמה על הסכם שלום עם ישראל, והפכה למדינה הערבית השנייה בלבד שעושה זאת אחרי מצרים.
מאז החלה מלחמת ישראל בעזה באוקטובר 2023, ירדן ניסתה ללכת ברגל חבל דק פוליטי על ידי שמירה על יחסים דיפלומטיים עם ישראל ואף התערבות במתקפת התגמול של איראן על ישראל באפריל, כאשר ירדן הפילה טילים בזמן שהם עפו מעל שטחה.
עמדה זו הכעיסה חלק ניכר מאזרחי ירדן, שרבים מהם הם צאצאים של הפלסטינים שנאלצו לצאת מאדמותיהם בשתי המדינות. נכבה ואת מלחמת 1967.
המלחמה בעזה פגעה גם בתיירות בירדן, הנשענת על המגזר בכ-14% מהתוצר המקומי הגולמי שלה.
הממלכה תלויה במידה רבה גם בסיוע חוץ, במיוחד מארצות הברית וקרן המטבע הבינלאומית.
ברבעון הראשון של 2024 עמד שיעור האבטלה בירדן על 21 אחוזים.
