של ישראל הציבור וההנהגה החרדית נערכו לקראת פסק דינו של בג"ץ ביום שלישי.
הם לא הופתעו מכך שבית המשפט קבע שבני קהילתם אינם פטורים משירות צבאי.
הם ציפו להחלטה הזו, כשהם יודעים לאיזה כיוון היא פונה, וחלקם אפילו ציפו לתוצאה גרועה יותר.
עוד קבע בית המשפט כי המדינה לא תוכל לממן עוד שירותי חינוך חרדי, פגיעה קשה בקהילה הנשענת על סיוע כזה. אבל חלק מהחרדים, המכונים בעברית "חרדים", חששו שבית המשפט יטיל סנקציות קשות על תלמידי בתי מדרש דתיים, ישיבות, המסרבים להתגייס.
בסופו של דבר, בית המשפט לא הטיל על התלמידים עונשים כה קשים. אין שום אינדיקציה שסרבנים ייאסרו לעזוב את הארץ. ג'יפים צבאיים לא עומדים להופיע ברחובות בני ברק, מרכז החרדים הישראלים, כדי לגייס בכפייה את בני הנוער של הקהילה.
הישאר מעודכן עם הניוזלטרים של MEE
הירשם כדי לקבל את ההתראות, התובנות והניתוחים העדכניים ביותר,
החל מ-Turkey Unpacked
מאז הקמת ישראל ב-1948, צעירים ישראלים גויסו לשירות צבאי עם עזיבת בית הספר, מלבד אזרחים פלסטינים, שנחשבו לאיום וקשה להתגייס, והחרדים, שצעיריהם ביקשו להמשיך בחינוך הדתי.
בקיץ שעבר פג תוקף החוק המעניק לחרדים פטור מגיוס. כמה חודשים לאחר מכן הגיעה התקפת חמאס ב-7 באוקטובר ומלחמתה של ישראל בעזה. עייפות המלחמה הגבירה את הקריאות לכוח אדם נוסף, והלחץ הלך וגבר על הרשויות לגייס את 63,000 תלמידי הישיבות המוערכים לשירות צבאי.
החברה החרדית ניהלה את המאבק הזה בעיניים פקוחות. אף שהמלחמה בעזה העצימה את הנושא, החרדים לכודים זה מכבר במצוקה זו, שהוחמרה בשל החלטות גרועות ורשלנות.
בג"ץ דן בעתירות לגיוס חרדים מזה כ-20 שנה.
בעשורים הראשונים של ישראל הייתה הבנה לא רשמית בין החרדים למדינה. החרדים רצו – ובמידה רבה עדיין רוצים – להקדיש את חייהם לדת, בלי קשר לענייני מדינה.
עם זאת, לפני כ-20 שנה התעוררו בחברה הישראלית שאלות עד כמה כל האזרחים שווים בחוק, ויכוחים שערערו את האמון בין המדינה לחרדים.
מבקרי החרדים שאלו כיצד כל הישראלים יכולים להיחשב שווים אם חלקם ישלחו את ילדיהם לצבא, עם כל הסכנה הכרוכה בכך, בעוד אחרים לא.
טקטיקות מנוגדות
לחרדים הייתה בעיה מהותית עם הכנסת העיקרון הזה לשיח. החברה החרדית התקשתה להסכים כיצד לגשת לנושא. חלקם טענו לגישה פרגמטית, בעוד שאחרים היו קיצוניים יותר.
הפרגמטיסטים האמינו בשיתוף פעולה במידה מסוימת עם המדינה. הם חשבו שהחרדים צריכים לנהל שיח עם המדינה ואף כונסה ועדת טיוטת לבחון דרכים לגייס חלק מהחרדים. אבל כל זה לא הוביל למעשה לגיוס.
הפרגמטיסטים ביקשו ליצור חזית של ציות, ועבדו עם המדינה כדי ליצור חוקים שנראה כי הם מתייחסים לעקרון השוויון. המאמץ הזה הביא להקמתו של "נצח יהודה", גדוד שסומן כחרדי אך כלל למעשה כל מיני בני נוער חסרי שביעות רצון, שרבים מהם לא באמת חרדים.
הפרגמטיסטים שיחקו את המשחק על ידי הדהוד לשפת הדרישות של המדינה. הכל היה בלוף.
הצד הרדיקלי בחר בהתנגדות תוך שימוש במגוון טיעונים. רבנים חרדים מובילים חזו שאם החרדים ישחקו לפי כללי המדינה, בסופו של דבר זה יגבר, מה שיביא לביטול ההסדרים הקודמים ולפגיעה משמעותית בציבור החרדי. טיעון זה הוכח במידה מסוימת.
אחרים התעקשו שאפשר להגן על החרדים אם תישמר הסולידריות בציבור החרדי. היה חשד שתלמידי ישיבות מובחרות בבני ברק, ירושלים ופוניבז' יימנעו מגיוס, בעוד שיוצאי קהילות שוליים יותר, כמו יהודים מזרחים בפריפריה, יתגייסו.
למרות שרוב הציבור החרדי נטה לצד הפרגמטי של הטיעון, הם נעתרו בסופו של דבר לרדיקלים, שסירבו לתמוך בשום חוק גיוס או אפילו לתת מס שפתיים לרעיון.
כך או כך, כשהאבק יורד על פסק הדין של יום שלישי, ברור שגם הפרגמטיסטים וגם הרדיקלים נכשלו לחלוטין.
בעלי ברית לא תומכים
למרות הציפייה לפסיקת בית המשפט, החרדים מתוסכלים מאוד.
הם הניחו שדברים יתגלגלו אחרת לאחר הקמת ממשלת ימין מלאה, שלדעתם תבטיח שכל מפלגה תקבל את מה שהיא רוצה.
המתנחלים יקבלו התנחלויות נוספות בגדה המערבית הכבושה, שחלקים ממנה יסופחו על ידי מדינת ישראל. ראש הממשלה בנימין נתניהו ינצח במאבקיו נגד מערכת המשפט ויתגבר על האשמות השחיתות העומדות בפניו.
בינתיים האמינו החרדים שהם יקבלו פתרון לבעיית הגיוס, כשנתניהו מכופף את מערכת המשפט לרצונם וכן יבטיח תקציב גדול יותר לקהילותיהם.
למעשה, ממשלת החלומות הזו לא סיפקה את החרדים. שותפי הקואליציה הימניים של המפלגות החרדיות החליטו במהירות לתפוס את מה שביכולתם, בעוד שנתניהו הציב מכשולים שונים בדרך להשגת מטרותיהם של החרדים.
ואז הגיע ה-7 באוקטובר. הדרישה הציבורית לגיוס חובה לצבא של מתגייסים חרדים עלתה בפטריות למרות שבקושי נשקללה כאשר מפלגות חילוניות, מיליטריסטיות ויותר שמאלניות היו בשלטון בין 2021 ל-2022.
כיום, גם בתוך הממשלה, החרדים חסרים תמיכה בהתנגדותם לחוק הגיוס.
נתניהו לא הצליח לתפוף גיבוי לשותפיו החרדים כי זה מתנגש עם האינטרסים של הימין הקיצוני, שהפכו לפתע לאבירים בשריון נוצץ עבור המיליטריסטים והליברלים שכבר מזמן מתרעמים על החרדים על אי שירותם בצבא.
מפלגות הימין הקיצוני במצוקה: הן רוצות לשמר את ממשלתן, אבל פטור החרדים סותר את החזון שהם מוכרים לתומכיהם.
הנרטיב של הימין הקיצוני דורש נאמנות לקדושת הנשק והשירות הצבאי ומה שיניב עוד חיילים שיהרגו עוד פלסטינים.
המחנה הליברלי באופוזיציה רואה במאבק הזה הזדמנות להפיל את הממשלה אך נשאר פסיבי. מפלגות האופוזיציה בקיאות בצרחות על כישלונותיו השונים של נתניהו אך אינן יכולות להציע רעיון או נרטיב חדש לפתור את המצב הנוכחי עם החרדים ולשכנע אותם לנטוש את קואליציית השלטון.
נתניהו הוא הדמות הפוליטית היחידה כרגע שמניעה את החלקים על הלוח. כל האחרים עסוקים בלהגיב אליו או לרקוד לפי המנגינה שלו, כך ששום פתרון חלופי לממשלה הנוכחית לא מגיע.
מתכון להרס
למרות ההתמקדות בגיוס, סוגיית החרדים חורגת מעבר לשירות הצבאי בלבד. חשש דחוף יותר הוא תקציב החברה החרדית, בהתחשב בכך שגיוס חובה אינו מהווה איום משפטי ממשי על הציבור החרדי.
תקציבים, לעומת זאת, הם עניין אחר לגמרי. ההסתמכות של החברה החרדית על תקציבי מדינה אדירים היא כה משמעותית שאנשים היו גוועים ברעב ללא המימון הזה. החרדים מעולם לא דמיינו את עצמם במצב כזה, במיוחד לא בממשלה הזו.
תקציבי מערכות החינוך החרדיות בסכנה עקב סכסוכים עם האוצר בראשות דמות הימין הקיצוני בצלאל סמוטריץ' והיועץ המשפטי לממשלה.
תקציב החינוך החרדי הוא נשמת אפה של החברה שלהם, המספק נהר בלתי מוסדר ואינסופי של מימון למטרות שונות. עם זאת, מחלוקות עם האוצר מונעות שחרור סכומים גבוהים.
הלחצים המופעלים על ההנהגה החרדית בעקבות חוק הגיוס והקפאת התקציב עלולים להביא לפירוק הממשלה.
התגובות של מנהיגים פוליטיים חרדים לפסיקת בית המשפט מצביעים על כך שזה אפשרי, עם סבירות קטנה שממשלה זו תחזיר מימון משמעותי לחינוך ותעביר חוק לפטור את החרדים מגיוס.
אבל חולשתה של ההנהגה החרדית עלולה להוביל גם לכיוון אחר להישארותם בממשלה.
כיום ההנהגה הפוליטית החרדית חלשה יחסית להנהגה הרבנית, הרוחנית והתורנית של העדה. בנוסף, הקשר בין החרדים ליתר הגורמים בקואליציה הממשלתית הנוכחית חזק בהרבה מהשליטה שההנהגה החרדית החזיקה באופן מסורתי בצאן.
בעבר, החרדים תמיד התרחקו מהפוליטיקה הישראלית. הם התמקדו אך ורק בענייניהם ומעולם לא שאפו לעסוק בעמודי התווך של הדמוקרטיה הישראלית או בסוגיות חוקתיות. כעת, הם מוצאים את עצמם במרכז הדיון הפוליטי הישראלי, הבעייתי עבורם.
גיוס המונים של תלמידי ישיבות לצבא אינו ריאלי כיום. הצבא פשוט לא מצויד להתמודד עם הצרכים המאוד ספציפיים של עשרות אלפי בני נוער דתיים מאוד.
בינתיים נוצרה הסכמה רחבה בציבור הישראלי, החוצה גבולות פוליטיים של ימין ושמאל, בנוגע לגיוס החרדים. הקונצנזוס הזה מקשה עליהם להיחלץ מהמצב הנוכחי.
בנוסף, החרדים צריכים בדחיפות למצוא פתרון מול משרד האוצר של סמוטריץ' על מימון החינוך.
השיטות הישנות שבהן השתמשה העדה החרדית להתמודדות עם הפוליטיקה והחברה הישראלית אינן מספיקות עוד כדי להשיג את מטרותיהן. אמנם גורמים אלה יוצרים דינמיקה שעלולה להוביל לפירוק הממשלה, אך הם יכולים גם לומר את ההיפך.
