(בלומברג) – מתוסכל על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, כמה מנהיגים עסקיים ישראלים שוקלים להיכנס לפוליטיקה. הם מקיימים דיונים דיסקרטיים, אם כי ראשוניים, על אפשרויות, כולל הקמת מפלגה חדשה, הרצת מועמדים ברשימות קיימות או התנדבות למשרות מפתח במשרדים הגדולים.
הנקראים ביותר מבלומברג
בנפרד, פורום של 200 המנהיגים העסקיים המובילים בישראל, המורכב מבעלים, יו"רים ומנכ"לים של חברות גדולות, קורא להקדים בחירות "כדי להציל את ישראל ממשבר כלכלי עמוק". מחצית מהחברות הנסחרות במדד ת"א-35 של הבורסה לניירות ערך בת"א מיוצגות, כולל מנכ"לי ארבעת הבנקים הגדולים.
המלחמה נגד חמאס מעיקה על כלכלת ישראל. הבנק המרכזי מעריך שהסכסוך יעלה בסביבות 67 מיליארד דולר עד 2025, או כמעט 15% מהתוצר המקומי הגולמי השנתי. התוצר לנפש ירד ב-2023 לראשונה מזה שמונה שנים, לפי קרן המטבע הבינלאומית, והממשלה בדרך לנהל את אחד הגירעונות התקציביים הגדולים ביותר שלה במאה הנוכחית ב-2024.
איש העסקים אייל ולדמן, שהוא חלק מהפורום, היה תומך בשלום ישראלי-פלסטיני לפני ה-7 באוקטובר, אך נמנע מאקטיביזם פוליטי גלוי. ואז חמאס תקף. בתו דניאלה, בת 24, והחבר שלה נרצחו בפסטיבל בדרום ישראל בפלישה הקטלנית שגרמה למותם של למעלה מ-1,200 והוציאה לדרך את מלחמת עזה. כעת, אומר ולדמן, יש לו משימה חדשה: הפלת נתניהו.
"מה שאני עובד עליו עכשיו זה להעלות את הבחירות", אמר בראיון. זה כולל ניסיון לשכנע את המחוקקים בממשלת נתניהו לערוק ולהפיל את הקואליציה. "הממשלה הנוכחית היא האויב של המדינה".
ולדמן לא פוסל להתמודד על תפקיד פוליטי. "אם נצטרך וזו האופציה היחידה, אז אולי כן", אמר ותיק הטכנולוגיה הישראלי, שמכר את החברה שלו מלאנוקס ל-Nvidia Corp ב-2019 תמורת כמעט 7 מיליארד דולר.
בין אלה שהשתתפו בדיונים ושאומרים שהם שוקלים תפקיד פוליטי מתוך עולם הטכנולוגיה הם כימי פרס של פיטנגו, בנו של הנשיא לשעבר. שמעון פרס; מנכ"לית פפאיה העולמית, עינת גז; ויזהר שי, שותף בחברת ההון סיכון Disruptive AI. שי הוא שר מדע לשעבר שבנו החייל נהרג גם הוא ב-7 באוקטובר. גם למנכ"ל וויז אסף רפפורט פנו.
פרס ושי סירבו להגיב לפרוטוקול. גז אמרה שהיא רואה את הדיון הנוכחי כתיאורטי, אך עשויה לשקול אותו בעתיד. דובר של רפפורט אמר שהוא לא קשור לתנועה.
מאמר זה מבוסס על חשבונות של שישה אנשים שמכירים את הדיונים שדיברו בעילום שם כדי להגן על קשריהם העסקיים והאינטרסים שלהם.
פורום המנהיגים העסקיים אמר במכתב פתוח שפורסם בשבוע שעבר כי יש צורך בבחירות מוקדמות כ"הצבעת אמון בלתי ניתנת לערעור, של רוב הציבור, בנבחריו". הוא הזהיר כי עתידה של ישראל בסכנה.
בעוד שעולם הטכנולוגיה מגוון מבחינה פוליטית, רבים מצאו סיבה משותפת בניסיון להדיח את נתניהו ולשפר את השירות הציבורי. הם התאחדו סביב החשש שהממשלה מוציאה יותר מדי על התנחלויות יהודיות בגדה המערבית הכבושה ועל החרדים תוך שהיא לא מחייבת שירות צבאי לסטודנטים דתיים.
בחירות מתוכננות רק ב-2026, אך עזיבתו של ראש האופוזיציה בני גנץ את הממשלה החודש והמאבקים הפנימיים על הטיפול במלחמה נגד חמאס וגיוס החרדים הגבירו את הדיבור על הצבעה מוקדמת. הפגנות שבועיות המבקשות בחירות גדלו ליותר מ-200,000.
גם אם יתקיימו בחירות, אין ערובה לתוצאה סופית עם ציבור בוחרים כל כך מקוטב. בין 2019 ל-2022 ישראל קיימה חמישה סבבי בחירות והיו לה שתי ממשלות קואליציוניות קצרות מועד.
חלקם העלו אפשרות לשלב כוחות עם ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט, יזם שפיקח לזמן קצר על קואליציה המורכבת ממפלגות שמאל, ימין וערבים המתנגדים לנתניהו. בנט, ששמר על פרופיל ציבורי גבוה מאז המלחמה, לא אמר אם הוא יחזור לפוליטיקה. דובר לא הגיב לבקשת תגובה.
לקהילה העסקית בישראל הייתה התעוררות פוליטית בשנה שעברה, כשבכירי הטכנולוגיה עמדו בחזית ההפגנות נגד תוכניות נתניהו להחליש את בית המשפט העליון. ההצעות נזנחו ברובן לאחר הפיגוע ב-7 באוקטובר ולאחר שבית המשפט עצמו התערב.
מאז רצח בתו, ולדמן נפגש עם בכירים בארה"ב, כולל הנשיא ג'ו ביידן, כמו גם עם שר החוץ של בריטניה דיוויד קמרון, לדבריו. הפקידים האמריקנים הביעו תסכול מממשלת נתניהו, לדבריו, אם כי הסיכוי להחליפו לא הוזכר במפורש. "הם מבינים שהם לא יכולים לעבוד עם הממשלה הזו", אמר.
נדב שטראוכלר, יועץ אסטרטגי שעבד בצמוד לנתניהו, אמר כי ראש הממשלה אינו מודאג מהתנועה הפוליטית הטכנולוגית המתהווה. "זה לא הבסיס שלו, זה רחוק מהבסיס שלו", אמר שטראוכלר.
הוא חזה שנתניהו יאמר לתומכי מעמד הפועלים והימין שלו: "אתם רואים שהחבר'ה האלה מגיעים עם כמות עצומה של כסף, אבל יש לי אתכם".
–בסיוע לין דואן.
הנקראים ביותר מ-Bloomberg Businessweek
©2024 Bloomberg LP
