באולם אירועים גדול בתל אביב התכנסו השבוע כ-1,400 צעירות חרדיות לכתוב את בחינות הגמר שלהן במתמטיקה מתקדמת, קידוד והנדסה לאחר כמעט שנתיים של לימודים אינטנסיביים בתכנית "אולטרה-קוד". נשים אלו, בעיקר בנות 19 או 20, הן חלק מהמחזור השישי של התכנית, שנוסדה על ידי קמא-טק, המעניקה השכלה והכשרה מתקדמת לנשים חרדיות, המכונה גם חרדיות, לעבודות במגזר הטכנולוגי. .
"אני מאוד מאוד נהנה מהעבודה שלי. מקבלים אותנו כמו שאנחנו – הצרכים שלנו, הערכים שלנו באמת מובנים ומכבדים", אומר מלכי, 21, מפתח אחורי בחברת הביטחון אלביט ובוגר התוכנית. הוזמן לדבר עם שותפים ותורמים על השפעתו. מלכי אומרת שלא הייתה מגיעה לתפקידה ללא תוכנית אולטרה-קוד. "זה מוערך מאוד, וזו גם הסיבה שאנחנו מסוגלים להופיע באותה רמה כמו עובדים אחרים".
נועה, 22, בוגרת נוספת של התכנית, היא מפתחת בצוות ממוקד לקוח באלביט. "אנחנו בדיוק כמו כולם בחברה", היא אומרת. נועה מציינת כי החברות המשתתפות פועלות עם קמא-טק כדי לסייע בשילוב עובדיהן החרדים במסגרת חילונית תוך כיבוד ערכיהם.
שתי הנשים שמעו על תוכנית אולטרה-קוד מסמינריהן. "מי שיש לו את הציונים הכי גבוהים והכי רציניים משתתפים בתוכנית נפרדת. זה מאוד מעשי, מוכוון מיומנויות – לא תיאורטי", אומרת נועה ומציינת שלמדה אלגוריתמים, מתמטיקה, קידוד ומדעי נתונים, ושהתוכנית הוסיפה לאחרונה מסלול AI שבו התלמידים בונים מודלים של AI משלהם.
התכנית פועלת על פני 28 סמינרים, בהם לומדות רוב הנשים החרדיות לאחר התיכון, כאשר משתתפות למעלה מ-1,000 נשים חרדיות. סטודנטים מובילים מתוך מסלולי ההנדסה בסמינרים יכולים להגיש מועמדות לתכנית הדו-שנתית של אולטרה-קוד להשתלמויות במדעי המחשב, מתמטיקה, קידוד, מדעי הנתונים ועוד. מטרת התכנית היא שהסטודנטים יקבלו מיומנויות מעשיות לתעסוקה במגזר הטכנולוגי. 200 הסטודנטים המובילים מתקבלים לאחר מכן למסעות טכנולוגיה של 3 חודשים, אשר מובילים למשרות בחברות הייטק גדולות, כולל גוגל, מטה, מיקרוסופט, אינטל, מובילאיי, קוואלקום, אמזון, סיסקו, ווסטרן דיגיטל, אלביט, רפאל , ועוד.
אולטרה-קוד, זו השנה השישית לפעילותה, מתהדרת בשיעור השמה של 85% מבוגריה בחברות הייטק ישראליות, עם שכר התחלתי ממוצע של 17,000 ₪ (4,722 דולר). התכנית הינה יוזמתה של קמה-טק, עמותה שהוקמה בשנת 2012 על ידי היזם החרדי משה פרידמן במטרה לשלב חרדים במגזר הטכנולוגי הישראלי, ונתמכת על ידי שותפים ביניהם קרן משפחת שעשוע, בנק הפועלים, משרד העבודה ורשות החדשנות. קמא-טק מפעילה גם אקסלרטור ליזמים חרדים שהביא עד היום ל-60 סטארטאפים, ביניהם חברות כמו אלמנטור, טריפל לוויתן ורפלקטיז.
פרידמן מספרת כי אולטרה-קוד תוכנן בכוונה לתת מענה לפער החינוכי שעמו מתמודדים חרדים רבים בניסיון לפרוץ למגזר הטכנולוגי, וכן לסייע בתמיכה בשילוב התרבותי של נשים חרדיות בסביבות חילוניות ברובן. "אנחנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם חברות כדי לעזור לנשים להרגיש משולבות במה שלעתים קרובות היא סביבה חדשה מאוד עבורן. אנחנו מנסים לדאוג שהם ישובצו בחברות עם עוד נשים חרדיות, ומשתדלים לשבץ כמה בוגרים באותה חברה כשאפשר כדי שלא ירגישו מבודדות".
בעוד נועה ומלכי היו בין הסטודנטים המובילים שהתקבלו למחנות הטכנולוגיה, נועה אומרת שעצם ההשתתפות בתוכנית נותנת רמה גבוהה יותר. "גם אם לא תקבל עבודה מיד לאחר מכן, העובדה שסיימת את התוכנית עוזרת מאוד וגם נחשבת". נועה ומלכי ציינו שתיהן כי ישנה תמיכה רבה מהציבור החרדי לתכנית. "קמא-טק זוכה להערכה רבה, כולם רוצים להצטרף אם יש להם את הציונים", אומר מלכי.
מימי, מנהלת גיוס ב-Ultra-Code, מסכימה ואומרת כי "הסטודנטים מקבלים כל כך הרבה ידע, הכשרה טכנית, מיומנויות מעשיות שגם אם הם לא ממשיכים לבוטקאמפ ולהתמקם באותן חברות, הם מצוידים היטב למצוא תעסוקה באופן עצמאי".
"אם הם לא היו שומרים על הזהות החרדית שלהם אז הייתה התנגדות בתוך הקהילה", אומרת מימי. "אבל זו המטרה שלנו – לעזור לנשים להיכנס לחברות טכנולוגיה ולהתפתח מקצועית, אבל שהן יקבלו כנשים חרדיות ויישארו חרדיות כפי שהיו כשהן התחילו".
"זה לא סותר זה את זה", אומר מלכי.
"win-win לכולם"
לפני עשור היוו החרדים פחות מ-1% מהעובדים בטכנולוגיה, בעיקר עבדו בתפקידים עם שכר נמוך שדרשו פחות השכלה, ולעתים רחוקות היו מיוצגים בחברות גדולות, אומר פרידמן. "המטרה שלנו היא להביא יותר חרדים להייטק, אבל גם שהם יקבלו תפקידים ברמה גבוהה בהנדסה, בקידוד, במדעי הנתונים ובחברות גדולות".
"בין היתר בגלל הפעילות שלנו וארגונים אחרים כמונו, היום החרדים מהווים 3.5% מהעובדים בטכנולוגיה, ו-10% מהעובדים החדשים הם חרדים, מה שאומר שמספר החרדים בטכנולוגיה רק יגדל", אומר פרידמן ומציין כי הדבר משקף את העניין הגובר בהייטק בקרב גברים ונשים חרדים כאחד, שהאחרונים מהווים 70% מהחרדים בטכנולוגיה.
על פי דו"ח ה-IDI, חלה עלייה משמעותית בתעסוקת נשים בציבור החרדי בשני העשורים האחרונים. הכותבים מציינים כי בשנת 2002, מעט יותר ממחצית הנשים החרדיות היו מועסקות בהשוואה ל-80% כיום – הגבוה ביותר אי פעם, ולא נמוך משמעותית מנשים יהודיות לא חרדיות בעלות שיעור תעסוקה של 83%.
הדו"ח מציין כי העלייה הכללית בתעסוקה בקרב גברים ונשים חרדים בין השנים 2003-2015 נבעה משילוב של צורך כלכלי בקהילה ושל מדיניות ציבורית שנועדה לקדם את כניסתם של ישראלים חרדים לשוק העבודה באמצעים שונים. ” עם זאת, בעוד שאצל נשים שיעור התעסוקה רק המשיך להרקיע שחקים, שיעור התעסוקה של הגברים החרדים עמד בעשור האחרון בקיפאון של 53% – נמוך משמעותית מנשים חרדיות. בדו"ח נטען כי הדבר נובע ככל הנראה מהתמיכת המדינה המוגברת בישיבות, שתרמה לעלייה של 53% במספר אברכי הישיבות העל-תיכוניות והכוללים מאז 2014, והגיעה ל-145,067 ב-2022.
לדברי עורכי הדו"ח ד"ר גלעד מלאך וד"ר לי כהנר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, העלייה בתעסוקת נשים נובעת במידה רבה מכך ש"נשים חרדיות, בניגוד לרבים מעמיתיהן הגברים, משתתפות במערכת חינוך שמכין אותם לשוק העבודה". הדבר בא לידי ביטוי בחלקו בשיעור הגבוה יותר של נשים חרדיות שניגשות לבגרות ולומדות מקצועות טכנולוגיים, ובניגוד, נכתב בדוחות, לנערים חרדים, שבדרך כלל השכלתם "לא מכשירה אותם להחזיק בעבודה, ומספר גברים חרדים הלומדים במכללה ובאוניברסיטה נותרו קטנים".
בשנת הלימודים 2020-2021 ניגשו 69% מהבנות החרדיות לפחות בבחינת בגרות אחת, גבוה ב-10% משנת הלימודים הקודמת, ויותר מפי שניים מהשיעור של עשור קודם לכן ב-2008–2009. זאת, בניגוד לנערים חרדים ששיעור הניגשים לבחינות הבגרות, כבר נמוך משמעותית מבני גילם, ירד מעט מ-16% ל-15%.
גם מספר הנשים החרדיות שלומדות ספציפית מקצועות טכנולוגיים עולה, כאשר 15% מהנשים החרדיות בחינוך העל-תיכוני לומדות מדעי המחשב – עלייה של 63% בתוך ארבע שנים. בינתיים, הלומדים חינוך, היסטורית התחום העיקרי של החינוך העל-תיכוני של נשים חרדיות, ירד ל-32%.
מסקנת הדו"ח היא כי "קיימת מגמה ברורה של עליית רמת חיים בקרב משקי בית חרדיים" הנובעת בעיקר מהעלייה המשמעותית בחלקן של הנשים המחזיקות בעבודות בשכר והתחדשה הצמיחה באחוז הגברים המועסקים בשכר. , אחרי כמה שנים של קיפאון".
פרידמן מציין כי גם בקרב גברים חרדים יש עניין גובר לעבוד בטכנולוגיה. "פונים אלינו הרבה גברים חרדים שכבר למדו באופן עצמאי, כולל תואר ראשון, אבל התקשו למצוא עבודה". לדבריו, הם הקימו תוכנית קטנה יותר לגברים חרדים הכוללת אתחול ותמיכה בהשמה בעבודה. בעוד שאולטרה-קוד עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם הסמינרים שכבר יש להם תוכניות חינוכיות מובנות לנשים חרדיות, רוב הגברים איתם הם עובדים פונים אליהם באופן פרטני. אבל פרידמן אומר שבאופן בלתי נמנע, רק תהיה ביקוש מוגבר של גברים חרדים לחינוך, הכשרה ותכניות כמו אולטרה-קוד.
"זה מנצח לכולם", אומר פרידמן בנוגע למספר הגדל והולך של חרדיות, במיוחד נשים חרדיות, בטכנולוגיה. למען המדינה, למען תעשיית הטכנולוגיה, למען הכלכלה ולמען פיתוח הקהילה החרדית.
