מערכת הבריאות בישראל מגיבה לפיגועי אוקטובר

ד"ר מישל תיירן, הנציג המיוחד של ארגון הבריאות העולמי בישראל, בילה כמעט שבועיים בנסיעות ברחבי המדינה כדי לראות כיצד מגיבה מערכת הבריאות לאחר ההתקפות שהוביל חמאס ב-7 באוקטובר. זה התיאור שלו על מה שראה ושמע.

הערה: חלק מהקוראים עשויים למצוא את התוכן של מאמר זה מטריד.

יותר משבועיים לאחר ההתקפות בישראל שהותירו 1400 בני אדם ומתים ולמעלה מ-4600 פצועים, נותני שירותי הבריאות שם ממשיכים לעבוד מסביב לשעון כדי לתת מענה לצרכים העצומים של המטופלים שלהם.

מיד לאחר ההתקפות ב-7 באוקטובר, הציע המנהל האזורי של ארגון הבריאות העולמי לאירופה, ד"ר הנס אנרי פ. קלוגה, את תמיכתו של ארגון הבריאות העולמי, תחת המנדט ההומניטרי של הארגון, לתגובת הבריאות בהובלת משרד הבריאות הישראלי. מהמשרד נמסר בתגובה כי אז מערכת הבריאות מתמודדת, אך לא תהסס לשאול אם יש צורך בסיוע.

עד כה נרשמו 8 התקפות על שירותי בריאות ומתקנים רפואיים בישראל באמצעות מערכת המעקב של ארגון הבריאות העולמי אחר התקפות על שירותי בריאות, כאשר לאלו יוחסו 7 מקרי מוות.

הנציג המיוחד של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר מישל תיירן, בוחן את התגובה הבריאותית בחזיתות מרובות, מבקר בבתי חולים, מקשיב לפצועים, מדבר עם עקורים, סייר בעיירות ובכפרים הרוסים ונטושים, וצפה בעבודתם המורכבת והמאתגרת של חוקרי זיהוי פלילי. שעדיין לא זיהו רשמית כמעט מחצית מהמתים.

בין האתרים שבהם ביקר ד"ר תיירן נמצא בית חולים בעיר החוף אשקלון המטפל ברבים מהפצועים.

"מה שכל כך בולט הוא שכמעט כל האנשים שדיברתי איתם, רובם המכריע עם פציעות קשות מירי אקדח, רסיסים וכוויות, לא רצו לדבר על עצמם בכלל אלא על האנשים שהם ראו מתים מולם. מהם", אמר ד"ר תיירן.

"כמעט כל אחד מאותם ניצולים ראה מישהו אחר מת לפני שהם עצמם נפצעו. הם רדופים לחלוטין על ידי זה. זה דומיננטי במחשבותיהם. כל כך הרבה זקוקים לתמיכה דחופה בבריאות הנפש".

בנוסף להרוגים או הפצועים, יותר מ-200 בני ערובה ישראלים נותרו בשבי, כולל נשים, ילדים ואנשים מבוגרים, כאשר על פי הדיווחים רבים סובלים ממצבים בריאותיים קיימים הדורשים המשכיות טיפול. שותפי ארגון הבריאות העולמי והאו"ם קראו שוב ושוב לשחרורם המיידי וללא תנאי.

"העובדה שכל כך הרבה ישראלים עדיין מוחזקים כבני ערובה על ידי חמאס פירושה שאין סיכוי לציבור הרחב להתחיל בתהליך הריפוי", ציין ד"ר תיירן, שדיבר עם קרובי משפחה של רבים מהישראלים החטופים.

"זה בראש שלהם 24 שעות ביממה. זה הוסיף לנטל הפסיכולוגי הקולקטיבי שנראה ברחבי הארץ, ועורר צורך חריף בשירותי בריאות הנפש".

ד"ר תיירן אמר שהוא הקשיב לכמה רופאים ואחיות שטיפלו בפצועים ששיתפו שגם הם מוצאים את בריאותם הנפשית מושפעת מהסיפורים שהם שומעים מניצולים ומהפצעים שהם מטפלים בהם.

"לפי מה שאני רואה, נראה כי בעיות בריאות הנפש מתפשטות במהירות בקרב אוכלוסיית המדינה. הסבל האנושי הוא עצום. אנשים פשוט לא מרגישים בטוחים יותר, וזהו שינוי מוחלט בהיסטוריה האחרונה שלהם".

ד"ר תיירן ביקר גם בכמה בסיסים צבאיים שבהם גופותיהם של רבים מקורבנות התקיפות מאוחסנות במיכלי קירור.

"רופאים ומומחים לזיהוי פלילי עדיין עובדים על זיהוי הגופות. כולם עטופים בשקיות ניילון. ברור שיש גופות של מבוגרים וגופות של ילדים, אבל הרוב המכריע של התיקים מעוותים. למרות שלישראל יש כמה מהרופאים המשפטיים הטובים בעולם, רק 700 – בקושי מחצית מ-1400 הקורבנות – זוהו עד כה בצורה חיובית. זה, כמובן, משפיע בצורה מדהימה על אלה שעושים את העבודה ההכרחית הזו", הסביר.

"ביקרתי בעיירות רפאים בדרום שאוכלוסייתן פונתה. עדיין יש את צחנת המוות הנוראה. הקשבתי לכל כך הרבה אנשים שמספרים את הסיפורים שלהם. ניצולים, פצועים, פסיכיאטרים, רופאים, מגיבים ראשונים וחיילים – כל הדיווחים שלהם מחרידים. צל ההלם הלאומי והאבל הכניס את המדינה הזו לתוך הלילה. כשהבריאות הנפשית גוזלת, כך גם הבריאות הגופנית גוזלת".

בתפקידו כנציג מיוחד של ארגון הבריאות העולמי, ד"ר תיירן נפגש גם עם מספר דמויות ציבוריות ורשמיות כדי לאמוד את דעותיהם על צרכי הבריאות בזמן זה, ולהביע את הסולידריות של ארגון הבריאות העולמי עם כל האזרחים ועובדי הבריאות, בכל מקום.

קונפליקט ובריאות נפשית

סקירת WHO של 129 מחקרים ב-39 מדינות, שפורסמה בשנת 2022, מראה כי בקרב אנשים שחוו מלחמה או עימות אחר בעשר השנים הקודמות, 1 מכל 5 (22%) סובל מדיכאון, חרדה, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעה דו קוטבית או סכיזופרניה.

"האמת העצובה היא שבכל סכסוך, אזרחים והומניטריים הם אלה שבסופו של דבר נושאים בנטל", ציין ד"ר ג'רלד רוקנשאב, מנהל חירום אזורי של ארגון הבריאות העולמי באירופה.

"בתוך מספר סכסוכים מתמשכים באזור האירופי של ארגון הבריאות העולמי ובעולם, ארגון הבריאות העולמי מדגיש כי אסור לאזרחים ועובדי בריאות להיות מטרה, בשום מקום. אלימות, מקרי מוות, פציעה, עקירה – כל אלה תורמים לאתגרים משמעותיים וארוכי טווח שמערכות הבריאות מתקשות להגיב אליהם בצורה מספקת".

ד"ר רוקנשאב הוסיף, "רק קץ לאלימות המתמשכת, כולל באמצעות שחרור מיידי של כל בני הערובה, יכול להתחיל לעזור להקל על הסבל האנושי של הנפגעים".

הנחיות ארגון הבריאות העולמי בנושא טיפול נפשי במצבי חירום

ההנחיות של ארגון הבריאות העולמי למענה לצרכים דחופים של בריאות הנפש במצבי חירום במספר רמות, משירותים בסיסיים ועד לטיפול קליני, כוללות את הדברים הבאים:

• עזרה ראשונה פסיכולוגית לאנשים החווים מצוקה חריפה צריכה להיות זמינה על ידי עובדי שטח, כולל צוותי בריאות, מורים ומתנדבים שעברו הכשרה.
• טיפול נפשי קליני בסיסי המכסה מצבי עדיפות, כגון דיכאון, הפרעות פסיכוטיות ואפילפסיה, צריך להינתן בכל מוסד רפואי על ידי צוות בריאות כללי מיומן ומפוקח.
• התערבויות פסיכולוגיות, כגון פתרון בעיות, טיפול בין-אישי קבוצתי והתערבויות המבוססות על עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לאנשים הלוקים במצוקה ממושכת, צריכות להיות מוצעות על ידי מומחים באותם תחומים.
• הגנה וקידום זכויותיהם של אנשים עם מצבים נפשיים קשים ומגבלות פסיכו-סוציאליות היא קריטית במיוחד במצבי חירום הומניטריים. זה כולל ביקור, מעקב ותמיכה באנשים במוסדות פסיכיאטריים ובבתי מגורים.
• יש ליצור קישורים ומנגנוני הפניה בין מומחים לבריאות הנפש, ספקי שירותי בריאות כלליים, עובדי תמיכה בקהילה ונותני שירות אחרים כגון בתי ספר, שירותים סוציאליים ומרכזי סעד חירום.
• יש לחזק את העזרה העצמית הקהילתית ואת התמיכה החברתית.

למידע נוסף על בריאות הנפש במצבי חירום, היכנסו לקישור.