כאשר פומיו קישידה הכריז מוקדם יותר החודש כי לא יבקש להיבחר מחדש כמנהיג המפלגה הליברלית הדמוקרטית השלטת ביפן (LDP) ופרוש מתפקיד ראש הממשלה, ההכרזה הייתה פתאומית, אך לא הלם.
קישידה, שנכנס לתפקידו באוקטובר 2021, נאבק עם דירוגי אישור נמוכים שיא על רקע עליית יוקר המחיה ושערוריות השחיתות ב-LDP.
בהתחשב בכך שרוב ראשי ממשלת יפן שרדו רק שנה או שנתיים בתפקיד, כהונתו בת שלוש שנים של קישידה נותרה השמינית באורכה בהיסטוריה של יפן שלאחר המלחמה.
אבל נגוע במחלוקת, הוא אמר שצעידה הצידה היא הזדמנות לאיפוס.
"קיבלתי את ההחלטה הכבדה הזו במחשבה על הציבור, עם הרצון העז לדחוף את הרפורמה הפוליטית קדימה", אמר לכתבים ב-14 באוגוסט.
היקף הרפורמה הזו יתברר בחודש הבא, כאשר ה-LDP יבחר את המנהיג הבא שלה. מעבר להחלטה על ראש הממשלה הבא של יפן, נראה כי תוצאת המרוץ למנהיגות אמורה להגדיר את הכיוון של מפלגת השלטון והפוליטיקה היפנית לשנים הבאות.
קישידה אמר שחשוב למפלגה לקיים "בחירות שקופות ופתוחות ודיון חופשי ונמרץ" בתחרות כדי "להראות לאנשים שה-LDP משתנה והמפלגה היא LDP חדשה".
במשך חלק ניכר מהשנה האחרונה, המפלגה הייתה מעורבת בשערוריית שחיתות – שבה הואשמו חברי אחת מהסיעות החזקות שלה באי הכרזת כספי קמפיין – שערערה את מבני הכוח המסורתיים של ה-LDP.
השערורייה עוררה גם רצון לשינוי, והובילה את מרוץ המנהיגות של ספטמבר כתחרות בין הגארד הוותיק לדור צעיר יותר, לפי רינטרו נישימורה, שותף במשרד יפן ב- Asia Group, חברת ייעוץ אסטרטגי מוושינגטון.
"יש רצון במפלגה לראות פרצוף רענן. לא רק במובן שהם צריכים מישהו חדש בראש הכרטיס, אלא מישהו שבאמת יכול להראות לציבור שה-LDP משתנה", אמר לאל-ג'זירה.
"נראה שהרבה תשומת הלב היא בעובדה שזה הולך להיות קרב דורות בין המועמדים המבוגרים לצעירים יותר".
מחלוקת בבית
קישידה נבחר לכהונה של שלוש שנים כנשיא LDP בספטמבר 2021, לפני שניצח בבחירות כלליות חודש לאחר מכן.
בן ה-67 זכה להצלחה על הבמה הבינלאומית במהלך כהונתו, שיפור היחסים עם קוריאה הדרומית, יצירת קשרים הדוקים יותר עם נאט"ו והעמקת קשרי ארצות הברית-יפן על רקע עמדתה המתלהמת של סין כלפי טייוואן, אי נשלט דמוקרטי על ידי בייג'ינג. .
בשנת 2022, קישידה הורה לשרי הממשלה שלו להגדיל את תקציב הביטחון של יפן ל-2% מהתוצר המקומי הגולמי (תוצר) החל משנת 2027. הוא גם הגיב בנחישות לפלישה של רוסיה לאוקראינה באותה שנה, והטיל סנקציות על מוסקבה, תוך מתן סיוע ביטחוני לאוקראינה. והזמנת נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי לפסגת ה-G7 ב-2023 בהירושימה.
באפריל, קישידה חתם על יותר מ 70 בריתות הגנה עם וושינגטון, מהלך שנשיא ארה"ב ג'ו ביידן תיאר כ"השדרוג המשמעותי ביותר בברית שלנו מאז שהוקמה לראשונה".
אבל למרות כל ההישגים של קישידה בחו"ל, הפוליטיקה הפנימית הוכיחה את עצמה כמאתגרת הרבה יותר.
ה-LDP סוער לראשונה בעקבות ההתנקשות בשינזו אבה ביולי 2022, כשהתברר כי רוצחו של אבה תקף את ראש ממשלת יפן לשעבר בשל קשריו עם כנסיית האיחוד. האיש האשים את הארגון בכך שפשט את משפחתו, וטען שזה כפה על אמו לתרום תרומות מופרזות.
על פי ההערכות, הכנסייה מגייסת כ-10 מיליארד ין (כ-69 מיליון דולר) בשנה ביפן והיא התמודדה עם האשמות שהיא כת ומנצלת כלכלית את 100,000 חבריה לכאורה.
רצח אייב חשף את היקף היחסים של התנועה הדתית עם כמה פוליטיקאים בכירים ב-LDP. באוקטובר 2023, ביקשה קישידה צו בית משפט המבטל את המעמד המשפטי של הכנסייה ואת הפטור ממס, גם אומר לחברי המפלגה לנתק קשרים עם התנועה ולהציע סעד משפטי לקורבנותיה.
אבל אמון הציבור נשחק עוד יותר כאשר, בנובמבר 2023, התברר שחברי פלג שמרני רב עוצמה ב-LDP שפעם בראשותו של אבה לא הצליחו לדווח על יותר מ-600 מיליון ין (כ-4.15 מיליון דולר) בכספי קמפיין, ושמרו אותם בכספי קמפיין בלתי חוקיים. קרנות רפש.
עשרה מחוקקים של LDP ועוזריהם הוגשו נגדם כתב אישום בינואר, שהואשמו בהפרת חוק הפיקוח על קרנות פוליטיות ביפן. ביוני דחף קישידה תיקונים בחוק, והוריד את רף הסכומים שחייבים להכריז בתקיפה נגד תרומות פוליטיות.
המבקרים, לעומת זאת, אמרו שהוא לא הלך מספיק רחוק והותיר פרצות שניתן לנצל.
"קישידה נפגע בשתי שערוריות שהתכנסו במהלך שלוש השנים שבהן היה ראש ממשלה", אמר נישמורה. "הוא לא היה מסוגל להתמודד עם שתי הבעיות האלה כראוי ולכן זה בסופו של דבר הרס את אריכות החיים הפוליטית שלו".
גם סיעות פוליטיות, קיבוץ מחוקקים בחסימות פוליטיות, הצבעות ומימון, נתפסו כלב לבה של שערוריית קרנות השפשוף. עמוד התווך של ה-LDP והפוליטיקה היפנית באופן רחב יותר, סיעות התמודדו גם עם האשמות של אטימות וחסרי דין וחשבון.
"סיעות תפקדו כמפלגות בתוך מפלגות", אמר מיקיטקה מאסויאמה, פרופסור למדעי המדינה במכון הלאומי ללימודי מדיניות, לאל-ג'זירה. "אבל אחרי השערורייה, אנשים רבים אמרו שהפלגים רעים. הם אמרו שהם הסיבה שבגללה הייתה לנו שערוריית הכסף הזו וקראו לבטל את הסיעות".
קישידה עשה בדיוק את זה, והודיע שהסיעה שלו תתפרק ב-23 בינואר בצעד הכרחי כדי "להחזיר את האמון". עד סוף אותו חודש, שלוש מהסיעות העיקריות האחרות של ה-LDP הכריזו שגם הן יתפרקו.
"סוג של כאוס"
השמדת הפלגים יצרה אי ודאות חסרת תקדים לגבי מי יהיה המנהיג הבא של ה-LDP, כאשר המועמדים יוצאים לקמפיין של 15 יום החל מה-12 בספטמבר.
ראש ועדת הבחירות של ה-LDP, איצ'ירו אייסאווה, שרצה שלושה ימים יותר מהתקופה הרגילה של 12 הימים, אמר כי מדובר בשיפור השקיפות ובניית אמון מחדש על ידי מתן זמן רב יותר לציבור ללמוד את מדיניות המועמדים.
הסקר, שבו חברי הפרלמנט של LDP ו-1.1 מיליון חבריה המשלמים יכולים להצביע בקלפי, יתקיים ב-27 בספטמבר. אם מועמד אחד לא יצליח להשיג יותר מ-50% תמיכה בסיבוב הראשון, סיבוב שני בין שני הראשונים המועמדים יתקיימו באופן מיידי. מכיוון שה-LDP ושותפה לקואליציה הקטנה יותר, קומייטו, שולטים בפרלמנט הדו-חדרי של יפן, מי שינצח יהפוך לראש ממשלה.
אייסאווה הפציר במועמדים "להתחשב בביקורת הציבורית על כסף ופוליטיקה" ולנהל קמפיינים חסכניים. נישימורה אמר שזה חיוני עבור ה-LDP ששינויים יתרחשו לפני הבחירות הכלליות ביפן, שיתקיימו עד 31 באוקטובר בשנה הבאה.
"יש תחושה שה-LDP באמת צריך לשנות את דרכיו או שהם יפסידו בבחירות הכלליות אם ימשיכו כך", אמר.
טקאיוקי קובאיאשי, שר הביטחון הכלכלי לשעבר של יפן, הפך לראשון שהכריז רשמית על מועמדותו ב-19 באוגוסט. שניים נוספים הלכו בעקבותיו: מזכ"ל ה-LDP ושר ההגנה לשעבר, שיגרו אישיבה, והשר לשינוי דיגיטלי, טארו קונו.
כתריסר פוליטיקאים צפויים להיכנס למירוץ בסך הכל. מיקיטקה תיאר את המצב כ"סוג של כאוס", ואמר שהוא הפך יותר ל"מרוץ ראשוני אמריקאי לנשיא" בגלל מספר המועמדים.
"המצב הזה מאוד חריג. פעם סיעות פעלו כמנגנון לבחירת מועמדים, כך שבדרך כלל מדובר רק בפוליטיקאים המדורגים גבוה או שהפכו למנהיגי סיעות", אמר. "אבל סיעות איבדו את המנגנון לתיאום תחרות על מנהיגים, אז עכשיו יש לנו מועמדים רבים שרואים אם יש להם סיכוי רציני להיבחר".
משוחררים מעצירות הפלגים, בין המנסים את מזלם נמצאים מועמדים כמו קובאיאשי והשר לאיכות הסביבה שינג'ירו קואיזומי, שניהם בשנות ה-40 לחייהם, צעירים יחסית לפוליטיקאים יפנים.
"זו הזדמנות עבור החברים הצעירים האלה לצאת ולעשות דברים, במקום שהחברים המבוגרים ינהלו הכל", אמר נישמורה. "יש שני מועמדים בשנות ה-40 לחייהם שיתמודדו במחזור הזה. בדרך כלל, זה כמעט בלתי אפשרי בבחירות לנשיאות של LDP".
אבל קריסת הסיעות ומבול המועמדים פירושה שגם אין פייבוריטים חזקים במירוץ. מספר סקרים מציבים את אישיבא כמועמד הפופולרי ביותר בציבור, אך למרות זאת, דירוגי ההסכמה שלו עמדו על 18.7 אחוזים בלבד. סקר דעת קהל של תחילת אוגוסט.
למרות זאת, Kotaro Tsukahara, עמית מחקר במכון יפן לעניינים בינלאומיים, אומר שהוא מאמין שלישיבה "יש פוטנציאל לנצח".
"הוא שמר על מרחק משינזו אבה, ואני חושב שיש לו את הפוטנציאל לטפל בבעיית קרנות הרפש", אמר לאל ג'זירה. "עבור הפוליטיקה היפנית כולה, אני חושב שגם קואיזומי היא אפשרות. למרות שהוא כנראה עדיין לא כשיר להיות נשיא (LDP) או ראש ממשלה, אני חושב שזה רעיון לא רע בשבילו לצבור ניסיון ניהולי בעודו צעיר".
באותו סקר של אוגוסט, קואיזומי, בנו של ראש הממשלה הפופולרי לשעבר ג'וניצ'ירו קואיזומי הגיע למקום השני הרחוק עם 12.5 אחוזים. טאקאיצ'י במקום השלישי עם 6.5 אחוזים, וקונו עם 5.2 אחוזים.
עם שלוש מוותיקות ה-LDP, טאקאיצ'י, השרה לשוויון מגדרי לשעבר, סייקו נודה, ושרת החוץ הנוכחית יוקו קמיקאווה גם כן, קיימת גם אפשרות קלושה שיורשתו של קישידה עשויה להיות גם ראש הממשלה האישה הראשונה של יפן.
אף אחת מהמועמדות או הצעירות יותר לא זוכה כיום לתמיכה חזקה, אבל מיקיטנה אומר שהוא מאמין שמחוקקי LDP עשויים להעדיף מישהו מהדמוגרפיה הזו שיוביל את המפלגה בבחירות הכלליות בשנה הבאה. במיוחד אלה במושבים פגיעים יותר.
"ה-LDP יכול לשלוח מסר לציבור שהוא משתנה מארגון דומיננטי של גברים לפוליטיקאיות צעירות יותר או נשים", אמר מיקיטנה. "זו דרך לשנות את התדמית של ה-LDP מבלי לשנות בהכרח את התוכן."
מיקיטנה הוסיף כי גם אם רפורמים צעירים כמו קואיזומי או קובאיאשי ייבחרו כמנהיג ה-LDP, הם יתמודדו עם "אתגרים עצומים" בפועל כדי לחולל שינוי.
אנליסטים גם מזהירים שמועמדת אישה או צעירה יותר אינה ערובה לשינוי.
צוקהרה מציינת כי בעוד שאישה ראש ממשלה תהיה "משמעותית בכך שהיא מהווה תקדים", שלושתן נחשבות לדמויות מממסד שמרניות, כך שגם אם הן היו מצליחות, לא היה שינוי רב "מבחינה פוליטית".
